עצרת
|
ביום א' ה-22.10.06, יום פתיחת שנת הלימודים האקדמאית, קיים /i/hamichlla-lminhal">המסלול האקדמי המכללה למינהל יחד עם אגודת הסטודנטים של המכללה ובשיתוף התאחדות הסטודנטים הארצית עצרת הזדהות עם שלושת החטופים: גלעד שליט, אהוד גולדווסר ואלדד רגב.
באירוע נשאו דברים קרנית גולדווסר - אישתו של אהוד גולדווסר, מר יעקב אביטן אביו של עדי אביטן ז"ל, מר חיים אברהם, אביו של בני אברהם ז"ל, חזי שי, שנשבה במלחמת לבנון הראשונה ושוחרר במסגרת עסקת ג'יבריל ועו"ד אמנון זכרוני, מי שהיה יועצו האישי של רוה"מ לענייני שבויים ונעדרים. ד"ר ענת לוי רז, מרצה מבית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל, ביצעה שיר מרגש שנכתב למען החטופים. עוד השתתפו באירוע פרופ' זאב נוימן, נשיא המסלול האקדמי המכללה למינהל, איתי שונשיין, יו"ר התאחדות הסטודנטים בישראל ואוהד ארד, יו"ר אגודת הסטודנטים במכללה אשר אירגנה את האירוע וכמובן למעלה מ-4000 סטודנטים של המסלול האקדמי המכללה למינהל אשר גדשו את המדשאות.
מטס שכלל שלושה מטוסים קלים חלף 3 פעמים מעל ראשי המשתתפים, כששובל ארוך מדגיש את מסלולם.
קרנית גולדווסר פנתה לאלפי הסטודנטים בקריאה נרגשת בבקשה שלא יפסיקו לפעול למען בעלה ויתר החטופים והביעה את אמונה בכך שדווקא הם יכולים להזיז דברים. גולדווסר אמרה כי סיפורה שלה יכול להיות הסיפור של כל אחד ואחד מהם - כולם סטודנטים, צעירים, מילואמניקים או חברות וחברים של מילואמניקים אשר נענו לקריאתה של המדינה ועתה זקוקים לעזרתה. קרנית שיתפה את הקהל בחייה המשותפים עם אהוד, סיפרה עליו, על אהבותיו ועל החסך הגדול שקיים בחייה מאז אירוע החטיפה. עוד הזכירה קרנית כי אהוד, גלעד ואלדד חגגו שלושתם את יום הולדתם האחרון בשבי וכי כולה תקווה שאת יום ההולדת הבא יחגגו בחיק המשפחה.
חיים אברהם ויעקב אביטן ביקשו להמשיך ולהקים קול זעקה, במיוחד למול אומות העולם, על מנת שהמקרה שלהם לא ישנה. בדבריו ביקש חיים אברהם לא להניח לאו"ם, לצלב האדום לאמנסטי ולממשלה בנושא החטופים והבטיח כי כל עוד יש לו הכח לא ישתוק.
האירוע הסתיים בשירת התקווה ולאחר מכן ניגשו סטודנטים רבים למשפחות החטופים, חיזקו את ידיהם וחתמו על עצומה למען שחרור החטופים שתוגש לראש הממשלה.
בנאומו, אמר אוהד ארד, יו"ר אגודת הסטודנטים: " צו הוא לנו, מוסרי ואתי, לערוב לשלמותם ולחייהם של חיילינו. צו זה, המושתת על ברכי הדת והמסורת היהודית, מהווה עמוד האש אשר לאורו אנו פועלים ללא לאות בחיפושינו אחר בנינו, החיילים, בגבולות ארצנו ומחוצה לה. חובה זו מתעצמת בבואנו לממש חובתנו לחיילי צה"ל הנעדרים, אלו בנינו שיצאו בשליחות ובצו הגנה על המולדת ומשליחות זו עדיין לא שבו. צו הוא לנו, צו לחיים. הפסוק מירמיהו: "ושבו בנים לגבולם", בסימנו עומדת עצרת זו – מחייבת את מדינת ישראל לפעול מתוקף עקרונותיה כמדינה יהודית בארץ ישראל לאור חזון מגילת העצמאות – ולהשיב את הבנים, הביתה".
איתי שונשיין, יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית: "עצרת הזדהות חשובה זו נועדה להעלאת נושא החטופים לסדר היום הסטודנטיאלי ולרתום את ציבור הסטודנטים למאבק העיקש והממושך למען השבת החטופים לביתם, על ידי לחץ כללי ציבורי על הממשלה ומקבלי ההחלטות. עלינו להזכיר זאת שוב ושוב על מנת שנושא זה לא יישכח מהתודעה הציבורית".
אורית בלום דוברת המסלול האקדמי המכללה למינהל: "העצרת היתה תרומתנו הצנועה למען חיזוק ידיהם של משפחות החטופים, ודאגה לכך כי הנושא לא יירד מסדר היום הציבורי. אנו תקווה כי לא יהיה צורך בפעולות נוספות וכי החטופים ישובו לביתם בקרוב. דלתנו וליבנו פתוחים בפני עמותת החטופים ונשתף פעולה ברצון בכל יוזמה עתידית שיכולה להועיל".