כשאנשים קטנים עושים צל גדול זה סימן שהשמש שוקעת
|
"אז באיזו מדינה הכי נהנית בדרום אמריקה?"השאלה הזאת חוזרת על עצמה כל כמה זמן מאז שחזרתי מהטיול, והתשובה שלי אף פעם לא משתנה: "תראו, כל המדינות היו מדהימות, אבל בואו נגיד את זה ככה – אם יש מקום שמהרגע שהגעתי אליו ועד הרגע שעזבתי לא ירד לי החיוך מהפנים – זה קולומביה". חופים מדהימים, קולומביאניות שוות, ג'ונגלים מסתוריים, קולומביאניות שוות. ככה זה בקולומביה.
סמים, שוטרים ורוקנרול
שתי ערים מרכזיות בקולומביה מושכות אליהן את מירב התרמילאים ביבשת הדרום אמריקאית. לראשונה, קרטחנה, הגעתי אחרי נסיעה של 17 שעות באוטובוס, שבמהלכה עצרו אותנו לבדיקה שגרתית למדי של סמים. חוויה מרנינה ביותר – האוטובוס עוצר בפתאומיות, וכולם צריכים לרדת במהירות עם התיקים ולעמוד עם הידיים על האוטובוס בזמן שהחיילים מבצעים חיפוש דקדקני בבגדים ובתיקים. מזל שישבנו בספסל האחורי, כך שהיה לנו זמן לזרוק את השקית הלבנה מהחלון. סתם. היא היתה ירוקה, לא לבנה.
סקסי ופראי
בכל אופן, קרטחנה מציעה מגוון אפשרויות למוצ'ילר המזדמן. זה מתחיל במועדונים המלאים בקולומביאניות מפזזות – ותסמכו עליי כשאני אומר, שכל מה שצריך זה לקפוץ לאחד ממעגלי הבנות ולנסות להזיז את התחת כמוהן; אין דבר שהן אוהבות יותר מתייר לבן ומשולהב. וזה ממשיך בחוף המדהים ביותר שהייתי בו מימיי: Playa Blanca, החוף הלבן. צריך לשוט אליו בסירה, וכשמגיעים, מבינים גן-עדן אמיתי מהו. מים בצבעי כחול-תכלת-טורקיז-ירוק כה צלולים עד שאפשר לראות עד לקרקעית, וכה חמים, שאפשר לעשות שחיות בעירום באמצע הלילה. ערסלים מפוזרים על החוף בינות דקלים ועצים טרופיים, ומקומיים שחורי עור מסתובבים עם סלי פירות אקזוטיים על הכתפיים. מקומיות שחורות עור מסתובבות שם גם הן, והן לא סוחבות דבר מלבד חיוך רחב והצעה מפתה לעשות לך מסג' בכל הגוף. תגידו כן.
האבקות בבוץ
כמה הזמן לקח להוציא את זה מהשיער? |
עוד דבר שמומלץ לעשות בקרטחנה, הוא להגיע להר הבוץ. במרחק שעתיים נסיעה מהעיר נמצא לועו של הר-געש שקבור באדמה. שם מתרחשת לה תופעה מוזרה: לוע הר הגעש מלא בבוץ קריר וסמיך, כה סמיך למעשה, שאפשר (וזה מה שעושים) להיכנס ופשוט לצוף עליו, בלי לחשוש מטביעה לעומק של שני קילומטרים לקרקעית ההר. מילת אזהרה להומופובים ביניכם– ברגע שאתה שוכב שם, מכוסה בוץ מזרת עד נחיר, מגיעים כמה בחורים מקומיים ומתחילים לעסות לך את הגב, הידיים והרגליים. בלי שום ספק אחת החוויות המוזרות ביותר שעברתי בטיול. מה שכן, אם הסכמתם לתת לבחורים למסג' את גופכם, מחכה לכם פיצוי נאות: לאחר שיוצאים מההר ומצטלמים בפוזות של פסלים, הולכים ישר לאגם הסמוך. שם מחכות בחיוך מספר צעירות מקומיות שדואגות לשטוף את כל הבוץ מהגוף – מכל הגוף. תגידו כן.
העיר השניה שאסור לוותר עליה היא סנטה מרטה. העיר נמצאת במקום אסטרטגי – ממש ליד הים שם אפשר לצלול, לשחות, או סתם להשתזף וליהנות מהנוף. היא קרובה לפארק טיירונה, אותו מקום בו צילמו את 'הלגונה הכחולה' (נו, הסרט עם ברוק שילדס כשהיא בת 15. כן, כבר אז היא היתה שווה). אנחנו ניצלנו את המקום כדי להתוודע יותר טוב לשקיות הירוקות שהשוטרים לא הצליחו לתפוס. סתם. בשלב הזה כבר היה לנו שקיות לבנות.
העיר האבודה
חמוווד |
סנטה מרטה היא גם נקודת יציאה לטרק בג'ונגל גשום שמוביל לעיר אבודה ומסתורית... אותו טרק שנהיה מפורסם מאז שכמה חבר'ה ישראלים הצליחו להיחטף שם ע"י הגרילה הקולומביאנית. אבל מה זה בשבילכם, יוצאי היחידות הקרביות ביותר של צה"ל. אני אומר לכו קראו תגר על הג'ונגל. רק תיזהרו לא להחליק בזמן שאתם מטפסים את 1200 המדרגות האחרונות שמובילות לעיר האבודה – שלא תמצאו את עצמכם שוכבים על האדמה ומביטים למעלה לעבר כמה קולומביאנים מחוספסים עם אקדחים. שלא תגידו שלא הזהרתי אתכם.
שיזוף קולמביאני
יש עוד ימבה אטרקציות בקולומביה, אבל בתכל'ס, מספיק לקנות איזה דלי של jugo (מיץ טבעי), לשים משקפי שמש וחולצת הוואי פרחונית, להישכב על החול הלבן שבאחד החופים ולצפות בשקיעה הכי מדהימה שראיתם בחיים. כמובן שלא יזיק גם להתאמץ קצת (ממש קצת) לפני, כדי שתוכלו לחבק איזו צעירונת אקזוטית ושחומה תוך כדי.
אז אם השתכנעתם שקולומביה היא היעד בשבילכם, הנה המלצה קטנה: כדאי להגיע לשם אחרי שכבר עברתם מספר חודשים בארצות הקרירות יותר של דרום אמריקה, מהסיבה הפשוטה שאין כמו להרגיש את השמש של קולומביה אחרי שעברתם מספר טרקים בהרים הגבוהים של פרו או צ'ילה.
