רק אל תירקו עלי
|
כשמרקו פולו גילה את סין, הוא כל כך לא הבין כלום, עד שנשאר 13 שנים אצל קובלאי חאן כדי ללמוד משהו מהתרבות הזאת שנחבאה מאירופה עד המאה ה- 13. למרבה האירוניה המצב כיום לא שונה בהרבה. בין הכפרים הציוריים, הערים ששמרו על מסורותיהן ואלה המתקדמות, שוכנת תרבות אחרת לגמרי. הדוגמאות הבאות, גם אם בהכללה או בהפרזה, הן על קצה הצ'ופסטיק (יש עוד מיליון לפחות), כדי שתטעמו גם אתם כמה שונה התרבות הסינית שנשתמרה עם השנים ממה שמוכר לנו. ודרך אגב, לשני סינים עם כינור גדול שבא שוטר ומגרש אותם בקול גדול, אין קשר לסין, אלא למשטרת ההגירה הישראלית.
קומוניקציה
כשאבא שלי עלה לארץ בגיל 3 מהונגריה, והלך לראשונה לגן בישראל, הוא בא הביתה בוכה וטען שאף אחד בגן לא יודע לדבר. המצב בסין גרוע הרבה יותר. ראשית, לא רק שאי אפשר להבין את השפה, הסיכוי לבטא ולו מילה פשוטה הוא בלתי אפשרי וכמעט הרה אסון. לא פעם קרה שסיני ניסה ללמד תייר להגיד 'תודה', וכשהתייר התמים היה בטוח שהוא חוזר על המילה לאשורה, התברר למעשה שאיחל לסיני שיוציאו לאימא שלו את הלבלב, ירתיחו אותו בשמן סויה, יקצצו לאחותו את המעיים, יוסיפו כרפס טרי ויטגנו קלות. שנית, מטי-שירטים אופנתיים כולם למדים שהסיכוי לחקות את הכתב הסיני שקול לסיכוי לראות סרט ישראלי חדש בלי משה איבגי.
אבל מה ששובר אותך באמת הוא העובדה שהסימנים המוסכמים בכל העולם המערבי, לא משנה מאיפה באת ואיזו שפה אתה דובר, לא נהירים לסיני הממוצע. למשל, הסימון של אצבע אחת שמורה על המספר אחת, שתי אצבעות- מספר שתיים וכו', לא מקובלים בשיטה הסינית. הנדת הראש קדימה ולצדדים כדי לסמן כן ולא אינם מוכרים גם הם, כל שכן שליחת היד קדימה תוך סיבוב כף היד בשאלת "מה לאמא ש'ך?". השיטה לתקשר אם כן היא אחת– מילון עברי- סיני בו אתה מדפדף במהירות כדי למצוא את שאתה צריך בעברית, מראה לסיני את התרגום בסינית, הוא מבין, מנסה לחפש תשובה בסינית, כדי להראות את התרגום לעברית וחוזר חלילה. לרכל בשיטה הזאת היא משימה ממש לא כייפית, להתחיל עם בחורה– איך להגיד בעדינות, סביר שתישאר עם משהו בידך, ולא מדובר במספר הטלפון (שגם אותו לא תבין). מכל מקום, מכיוון שאין ממש יכולת ליצירת קשר, לפחות אפשר לדבר אל הסינים בעברית.
תפריט בשרי
צמחונים ויושבי ראש של אגודות למען כרוב הניצנים בעולם טוענים שהמערב צבוע– קטלג את הפרה כאוכל, ואת הכלב כידידו הטוב של האדם, והכול חוץ מאוכל. הסינים התירו את הטענה די בקלות. כשאתה משוטט בשווקים של סין, מריח את צחנת הבשר המעיקה שקיימת גם בשוק הכרמל, שום דבר לא מכין אותך לראות כלב או חתול פרוסים לרווחה, מחכים למיקוח או לגברת עם סלים. אני לא מתחסד, ידעתי כבר אנטרקוט או שניים בחיי, אבל הביקור בשוק הוא לא חוויה קלה. גם לא להזמין מרק. כדי לסיים מרק בסין, שומה עליך לבצע את פעולת החניקה בחיות /חרקים/ פירות ים שהוזמנו לקערתך, כיוון שאם לא תעשה כך, הם יצאו ויבדקו את יכולת ההישרדות שלך. בעוד שבארה"ב התוכנית 'פסגת הפחד' מודדת את אומץ הלב והיכולת של המשתתפים והצופים לאכול רסק רימות ותולעים, בסין ייחשב הדבר לתוכנית אוכל. אבל אל תתייאשו– אין כיף כמו להגיע למסעדת פועלים סינית, בה מוחזקים כל סוגי הירקות שחלמתם עליהם (לפטריות לבדן יש שוק נפרד). בוחרים בהצבעה איזה ירקות לזרוק לווק, אח"כ מוסיפים ביצה, מערבבים, ומקבלים מנה טעימה יחד עם אורז. אבל אז צריך להתחיל להתרגל לצ'ופסטיקס. אפשרי, אבל אל תתחילו את האימונים על אורז. לנשנוש מציעה סין פיצוחים, לא פחות מבבלומפילד או מבית של עיראקים בערב שבת, אממה, הכול קלוי בסוכר. גרעינים עם סוכר, פיסטוקים עם סוכר. לא לזה התכוון המשורר. או שכן.
ירקנים
אתם יושבים בקרן רחוב. פתאום מתקדמת לעברכם אישה נאה מאוד, באמצע שנות השלושים לחייה, כולה מחויטת בבגדים שמצביעים כי היא אשת עסקים, נועלת נעלי עקב, אוחזת בתיק עור משובח מברדלס. פתאום היא נעצרת, ולרגע נדמה שהיא מתרגלת את האות הגרונית ח', כמנהג התימנים. כמה שניות אחר כך הכול מתחוור בדמותה של יריקה אדירה ורטובה, שבהחלט יכולה לעזור משמעותית בהעלאת מפלס המים בכנרת. אז היא מבחינה בנו. חשבתם שתובך? להיפך, היא מסתכלת עלינו בחיוך של ניצחון, עיניה נוצצות והיא מצביעה על גוש הסמארק שניצב כחצי מטר ממנה, גאה כמו אימא פולניה שהבן שלה אוכל בפה סגור. היא לא היחידה. הם יורקים באוטובוס, ברכבת ובכלל. מהר מאוד אתה מגלה על עצמך ועל טבע האדם, שאין פעולה טבעית מלהוציא את שיושב לך בגרון במהירות ואלגנטיות.
אל תיגע לי בפלטה
למרות שהסינים המציאו את הדינמיט, ואף קדמו לגוטנברג בהמצאת הדפוס ובעוד הרבה מוצרים, רפואת שיניים היא תחום קצת פחות מתקדם בסין. מחזה נפוץ בשווקים בערים ובכפרים בעיקר הוא דוכן או ליתר דיוק בסטה, אליה מחוברת הזרוע שיש לרופא שיניים מן השורה מרעישה זמזום מפחיד. לידה פנס וכמה מטפחות שכל קשר בניהן ובין היגיינה הוא בדואר אלקטרוני בלבד, ואת הריקוק אפשר, כאמור, לבטא בחופשיות על הרצפה. התעודה היחידה שיש לרופא היא על 'התנהגות בלתי מספקת' מכיתה ה', אבל תמיד תראו אותו עם סיגריה, גם בשעת טיפול. עם סגירת הפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטת ת"א, אולי יעשו מיטב צעירינו פעמיהם לסין, ללמוד את המקצוע בזריזות תוך שימוש בשיטת ה"חאפלאפ".
מבקש אישור לנמבר טו
השירותים הציבוריים בסין בנויים בצורה הבאה– תעלת מים רחבה, וזהו. אין אסלות, אין דלתות ואין מחיצות. כך אתה נכנס, והדמות הראשונה שאתה פוגש היא סיני זקן, מכווץ עיניים ולא בגלל שהוא מלוכסן, פניו אדומות ממאמץ, גופו כורע בכפיפה וראש הצב באחוריו הולך ותופס נפח ותאוצה. מסוג הדברים, שאי אפשר שלא להסתכל עליהם, כפי שסיינפלד אמר– כמו בנים על מחשוף, בנות על חנות נעליים. וכשאתה מחרבן, מנסה להתרכז אל מול נער סיני שמזמזם לידך מוזיקה קצבית ומשלשל להנאתו, אתה מבין שעיתון הספורט ממש לא נדרש בעת שכזאת.
הקשר הישראלי
אם חשבתם שרק הסינים הם מקור לא אכזב לניואנסים תרבותיים מיוחדים וקריאטיביים, הרי שבאו הישראלים והראו שגם להם יש משהו ייחודי בתרבותם המתהווה. הישראלים בסין מעטים יחסית, בטח לא קרחנות סטייל הודו, ביניהם אנשי הייטק שנסעו לטייל, רופאים ועורכי דין שיצאו לנשום אוויר עולם ונשות קריירה מטופחות. אבל לא משנה טיב האנשים, תרבות היא תרבות. ישנה מפה משורטטת בקפידה ומפורטת, שעוברת בין ישראלים בלבד, לא בלי חדווה ורון, שמסבירה כיצד להיכנס ללא תשלום דרך הפרצה בחומה של ה'עיר האסורה' בבייג'ין. כך לימדנו את הסינים שיעור או שניים בתרבות ישראלית אותנטית– כאשר יש לך קומבינה– שתף את חבריך. סעו לסין!
בואו לפורום משתחררים
