הקולנוע תמיד אהב לצלם את הצבא. בטח, כל הפיצוצים ותרגילי הסדר האלה מצטלמים נהדר. אבל האם מישהו צילם את פעם התיזוזים הסיזיפיים, או את השמירות המשמימות? יוק. הנה ארבע דוגמאות לסרטי צבא ייצוגיים. אם אתה לא יודע בדיוק מה מחכה לך, אתה מוזמן לבדוק כמה מהסרטים האלה. רק אל תשכח שזה רק סרט, אז אל תנסה לבקש מהמפקד שלך לגלוש גלים בגוש קטיף. זה עלול להיגמר בעוד שבת בבסיס. לעסק, סרג'יו, לעסק.

הצבא כגהנום: אפוקליפסה עכשיו

כנראה סרט המלחמה האולטימטיבי. דם, אש ותמרות נפלאם. יצירת מופת של פרנסיס פורד קופולה. מרטין שין הלום הקרב חוזר לווייטנאם כדי לחפש איזה משוגע בשם קולונל קורץ (מרלון ברנדו הענק) שערק והקים לעצמו ממלכה בג'ונגל, אבל מגלה בדרך שבמלחמה הזאת, כולם משוגעים. למתקדמים מומלץ לצפות גם "בלב המאפליה", סרט תיעודי על הפקת הסרט, אבל לא מהזן הרגיל: אפוקליפסה כמעט הטביע את קופולה בביצות ווייטנאם מרוב חובות ואסונות שנחתו על ההפקה, ו"לב המאפליה" היה שם כדי לראות איך מאסון פוטנציאלי נוצר יהלום מונומנטאלי.

הצבא כחופשה: גבעת חלפון אינה עונה

סרט הקאלט הישראלי הגדול של כל הזמנים, בבימויו של אסי דיין ובכיכובם של הגשש החיוור. סרג'יו קונסטנזה, חמקן מילואים סדרתי, נאלץ לרדת למילואים כדי לברוח מנושים, ביניהם ויקטור חסון, שמגיע בצורת שופל לגבות את החוב שלו, ומגלה שבתו הקטנה יעלי מסתתרת באותו מקום עם אהובה ג'ינג'י. וזו רק ההתחלה של קומדיית הטעויות המטורפת הזאת. אין רגע דל, וכדאי להכין את הפנקס כדי לעמוד בקצב הציטוטים שהסרט הזה מנפק. ויש בונוס– טוביה צפיר מתחיל להשתולל כבר כאן, כמפקד החרמן שמגר. בלגן בדיונות.

הצבא כפארסה: אוונטי פופולו

עם תום מלחמת ששת הימים שני חיילים מצרים מחפשים את דרכם הביתה, משוטטים כנוודים בשטח הפקר, ועוברים שלל חוויות סוריאליסטיות, כי הרי איך אפשר להסביר מלחמה במושגים ריאליסטיים? בתקציב זעום יצר רפי בוקאי את אחד הסרטים הישראליים החשובים שהיו לנו (נכון שלא היו לנו הרבה), סרט סהרורי ומשעשע, שנותן פרספקטיבה אחרת על כל העניין הזה שנקרא מלחמה.

הצבא כצחוקיה: שים פס על הפס

ביל מאריי, האיש והפאפי-פייס, שמתחיל כבר כאן לתרגל את זריקת הפאנצ'ים בפנים חתומות, נזרק ע"י חברתו, ועושה מה שכל גבר שפוי היה עושה– מצטרף לצבא (ווט דה פאק?). אלא שכציניקן עם דיפלומה הוא מתקשה להתרשם מכל הטראראם הצבאי, ומתחיל לעשות צרות לסרג'נט האמריקנו-נאצי שלו. יצרן הקומדיות איוון רייטמן ("שכחו אותי בבית", "מכסחי השדים") ביים, עוד כמה מכוכבי התקופה מככבים (ג'ון קנדי, ג'אדג' ריינהולדס, הרולד ראמיס), והאנרכיה זוקפת ראשה בגאווה.