הילד מתגייס/ת? השינוי עומד להשפיע על המשפחה כולה. איך להיערך? כיצד לסייע למתגייס/ת? שלל עצות מקצועיות להורים המתגייסים.

 יציאה לשירות בצה"ל של אחד הילדים היא מעבר חיים משמעותי בחייה של משפחה ישראלית. היקף השינוי ועוצמתו נגזרים ממשתנים כמו מקום השירות ( קו קדמי או יחידת עורף) ואופיו

( קרבי או לא קרבי ) נוסף על כך , אין דומה גיוס של בן לגיוס של בת , גיוס של נער שאחיו כבר שירת בצבא , להליך חיול של בכור , גיוס במשפחה " צברית" לגיוס במשפחת עולים.ובכל זאת , מה שמשותף לכולם הוא שהגיוס לצבא מהווה מהפך באורח החיים ובדפוס ההתנהלות של המערכת המשפחתית. השינוי מתבטא באספקטים הבאים :
-  ערעור השליטה שיש להורים בחיי ילדיהם.
·  צמצום האפשרויות שלהם להגיש סיוע בעת משבר.
·  שינוי חלוקת התפקידים בתוך המשפחה.
·  קונפליקט ערכי מתמשך.

ערעור השליטה

יש להודות בכך שהורים אינם יודעים מה עושים ילדיהם , תלמידי התיכון , בכל רגע נתון , עם מי הם מבלים ואילו רעיונות חולפים במוחם.עם זאת ,רמת השליטה שיש להורים בשלב זה גבוהה לאין ערוך מהשליטה שתהיה להם על מה שיתרחש בחיי בנם או בתם במהלך השירות הצבאי.

צמצום האפשרויות שלהם להגיש סיוע

כנגזרת מאובדן השליטה והפיקוח , מצטמצמת באופן משמעותי יכולתם של ההורים לסייע לילדיהם בפתרון בעיות. יש מי שמתנחמים בכך שמכשיר הפלאפון יאפשר להם להתעדכן בכך שבתם נענשה שעה על ידי המפקד שלה או שבנם עתיד לצאת מחרתיים לסדרת שטח.אולם מידע זה אינו מגביר,בהכרח,את יכולת הגשת הסיוע.הורה השומע את בתו בוכה בטלפון ואינו מסוגל מפאת המרחק לחבק ולהרגיע אותה , עשוי להרגיש חסר אונים.

שינוי חלוקת התפקידים במשפחה

כל אחד מבני המשפחה חווה שינוי מסוים כאשר אחד מחברי המשפחה מתגייס לצבא.

על בן המשפחה שמתגייס מוטלת אחריות חדשה , והמחויבות הראשונית שלו היא קודם כול כלפי הארגון הצבאי. ההורים הופכים לתפקד כשירותי דיור , מזון וכביסה בעת חופשות , על פני סולם של נתינה- קבלה , ההורים הם הצד הנותן ואילו מי שמקבל את התפוקות ( המאמץ , ההשקעה,ביצוע המשימות ) הוא צה"ל.

גם בסטטוס של חברי המשפחה הלא מגויסים חל שינוי : אם גויס הבן הבכור,הופכת אחותו הצעירה להיות הבת הגדולה ומקבלת עליה את הסמכות והאחריות הכרוכים בכך. אם הייתה זו בת הזקונים שהגיעה שעתה לפרוש כנפיים, נותר מאחור צמד הורים שצריך לבנות מחדש את מסגרת חייו בבית שהתרוקן.למעשה , כל שגרת החיים המשפחתית מופרת.

קונפליקט ערכי

הרבה מאוד משפחות ישראליות מחנכות את ילדיהם על בסיס ערכים , שאותם נכנה ישראלים- פטריוטיים: צדקתה של מדינת ישראל , מרכזיותו של צה"ל בשמירת הביטחון והחשיבות של שירות צבאי של כל מי שמסוגל לשרת ולתרום.והנה , כשמתקרב רגע האמת ומי שצריך לתרום הוא בן המשפחה, חלה התנגשות בין מערכת הערכים הלאומית, הדוגלת בתרומת הפרט לכלל, לבין האינסטינקט הטבעי לשמר את המסגרת המשפחתית ולהרחיק ממנה סכנות ואיומים.

הורים ששולחים את בנם או בתם לצבא נקרעים בין שני רצונות סותרים. האחד , לעודד את המתגייס לשירות בעל משמעות שבמהלכו יפתח את כישוריו, יגשים את שאיפותיו וימלא את חובותיו לקהילה שבה הוא חי.השני , אם ניעזר בתיאור ציורי, הוא להחביא את ה"ילד" בארון ,לעטוף אותו בצמר גפן ולהגיד " הוא לא בבית",כשנציגי שלטונות הצבא ובואו לדפוק בדלת.

מה לעשות?

למרות ערעור השליטה  שיש להורים על חייהם של המתגייסים וכוחם המוגבל להשפיע על המערכת הצבאית , עדיין יש ביכולתם להגיש לילדיהם החיילים סיוע אפקטיבי.

" כשאני הייתי בצבא..."

הורים יכולים לספק לילדיהם מידע חשוב ורלוונטי." כיצד נעשה זאת ? " שואלים אותנו הורים , "אנחנו בעצמנו לא יודעים בדיוק מה מתרחש בצבא, ובכל אופן , המידע שלנו לא מעודכן!" ובכל זאת : הורים יודעים פעמים רבות איזה מידע רלוונטי לשם קבלת החלטות והיכן ניתן להשיג מידע כזה. הורים גם יכולים לספר לילדיהם על תחילת השירות הצבאי שלהם – סיפורים שגם אם הם מיושנים, מעבירים מסר של שיתוף אנשים קרובים בקושי , בהתלבטויות , בחששות , בציפיות ובתקוות מהשירות.

"בוא נראה מה אפשר לעשות "...

הורים מסוגלים לעזור לילדיהם לאתר חלופות שונות לפעולה ולשקול רווחים ומחירים שלהם. ניסיון החיים של הבוגרים מאפשר להם לזהות כמה דרכי  פעולה , ולהעריך , בצורה מפוכחת, אילו דרכי התמודדות הן בעלות סיכוי ואילו יכולות לגרום רק נזק. התרומה ההורית , אם כן , היא בהרחבת מגוון דרכי הפעולה ובהערכת סיכויי ההצלחה שלהם.

הורים גם יכולים לסייע בעיצוב ציפיות ריאליות של ילדיהם.הם יכולים להביא צעיר,ששם את יהבו על תפקיד אחד בלבד, לראייה מאוזנת יותר של פני הדברים : להציג סיכויים והסתברויות של ביקוש מול היצע.

" בשבילי אתה הרמטכ"ל "

קבלה ותמיכה בלתי מסויגים של המגויס ממשפחתו חיוניים ביותר.בתקופת השירות הצבאי הבית משמש עבור החייל מעין מחסה,מקלט,מקום מנוחה והתרגעות. על ההורים להעביר לילדיהם מסר ברור של קבלה בלתי מותנית: " אנחנו אוהבים אותך , בין אם תשרת כצנחן או כטבח, בין אם תהיה קצין או תישאר טוראי , בין אם תיבחר לחייל מצטיין ובין אם תיפלט מהשירות בגלל אי-התאמה".

" בטח שאתה יכול "...

הורים נבונים ייטעו בילדם תחושת מסוגלות. הם יעבירו לו מסר,באופן מילולי ובלתי מילולי , שהם סומכים עליו ומאמינים ביכולותיו להתמודד עם המצבים המורכבים שמתפתחים במהלך השירות הצבאי.

" אם המפקד החליט, אולי יש לזה סיבה"

רגעי הקושי , בעיצומה של תקופה שבה החייל הצעיר מבולבל והמום , יכולים ההורים לחזק אצלו את הזווית החיובית של השירות הצבאי.

הם יזכירו לו שצה"ל מציב אתגרים ומביא לפיתוח בגרות , אחריות ועצמאות אישית ( שלא לדבר על התכלית והמשמעות שיש לשירות מהזווית הלאומית).

* מתוך הספר "גיוס מוצלח"  בהוצאת "כתר", נכתב ע"י אמציה  אבני, גדי אמיר ואו-לי להט,

יועצי מרכז פקל- ייעוץ והכוונה אישית למתגייסים ולהוריהם.

www.pakal.net

072-2516000