כותב: אביעד מוסרי

אני בטוח כי כל מלש"ב באשר הוא, מתרגש,ובמידה אף לחוץ כאשר הוא מקבל זימון/מיון מצה"ל.האמת, זה היה ממש מרגש לפתוח את המעטפה ולגלות שאני קיבלתי זימון למטכ"ל,אני?!כן, אני!זה אפילו סוג של מחמאה!

נתבקשתי להגיע לתחנת הרכבת בארלוזורוב ומשם יאספו אותי ואת רעיי המורעלים אל עבר בסיס צריפין אשר שם יערכו המיונים.

ההרגשה לא מרעישה כלל.רק בשביל הפרוטוקול,הייתי ממש לחוץ!זה הרגיש כמו סוג של גיוס.

ברגע שירדתי מהאוטובוס ודרכתי על אדמת הקודש הצה"לית,הבחנתי בהמוני מדסי"ם קרביים ולא הבנתי מה הולך.מי נגד מי?!אני הרי לא קרבי(מטעמים רפואיים).במהרה התבדתי,והובהר לכלל המלשב"ים כי הם רק יעבירו את המיונים וידריכו אותנו ב"דרך אל האושר".

בתחילה עברנו למדי ב' ועברנו מבדקים רפואיים(רואים שזה מרגיש גיוס?!?!).לאחר מכן,חולקנו לקבוצות והתחלנו במיון.

במהלך היום עברנו מספר תחנות:

1.בניית "אוהל11"-כן גם לי לא היה מושג מהו "אוהל 11",אך לאחר הסבר קצר נוכחתי לדעת שישנם חיילים שאשכרה ישנים באוהל גדול ולא מידי סטרילי.בעצם יכולת העבודה בצוות ויכולת ההנהגה הייתה אמורה לבוא לידי ביטוי בתחנה זאת.כמובן שכל מי שמגיע למיון כזה הוא אותו טיפוס כמו המלש"ב שמבלה לצידו ביום זה. כולנו היינו להוטים,שתלטנים ועם רצון לכבוש את העולם!בתוך כל ההמולה ניסתי כמה שיותר למצוא את עצמי ולשתף פעולה .בתום לב,אני סבור כי הצלחתי במשימה זאת.על אף שהאוהל לא בדיוק עמד בסופו של דבר...

2.בניית כסא מחומרים שונים:לאחר הוצאת האנרגיות המטורפות ב"קמפינג" שעשינו,הגענו למשהו שאני טוב בו!י-צ-י-ר-ת-י-ו-ת!בתחנה זו חולקנו לקבוצות יותר קטנות(של 3-4מלשב"ים)ומחומרים שונים,כמו:עצים:בדים,צמיגים ישנים וכו'היינו צריכים לבנות כסא. בתחנה זו חשוב לעבוד בצוות ובשיתוף בעולה מלא,וכן להפגין גם יצירתיות. בתום הבנייה על כל אחד להציג את הכסא ולשבת עליו(אמא'לה רק שלא יפול..)

3.פרזנטציה-ובעברית מדוברת:הרצאה. ערמת עיתונים חכתה לנו בתחנה זאת ועל כל אחד ניצבה משימה ברורה ובמידה בלתי אפשרית:במשך שתי דקות לקרוא כתבה/מאמר באחד העיתונים ובסיום להעביר הרצאה על מה שהוא קרא.שמחתי,משהו שאני טוב בו.בחרתי להיות ראשון ,דיברתי על התנדבות(חשוב לבחור משהו שמתחברים אליו!) ואני חושב ששוב,הלך סבבה.

4. מיון כלי מלחמה-כן,מה זה?!גם אני תהיתי!

בעיקרון,היינו אמורים לקחת מ"צפרדע" ענק כל מיני כדורי סרק,מחסניות וכדו'.המטרה:למייון כמה שיותר בכמה שפחות זמן. האמצעי: ידיים זריזות ויכולת לשבת על חצץ לזמן ממושך.

סבבה?סבבה.

5. בניית מגדל מנייר ודבק סלוטייפ אשר יחזיק בראשו כוס מים.

איזה כיף לחזור לשיעור מלאכה כמו ביסודי,נכון?!אז זהו שלא.

חולקנו שוב לקבוצות קטנות.ניסנו וניסנו והאמת שזה קצת קשה.

למי שבכל זאת יילך למיון,הנוסחא:לעשות  מלא קיפצ'וצ'י נייר,כדורים קטנים וליצור עמודים יציבים(אתם תבינו על מה לעזאזל אנ מדבר שתהיו שם..).

6. מבחנים בכתב: כונסנו כולם באולם גדול,ובקיצור..זה המבחן:

בתחיל מראים 6 צורות אשר ממוספרות.אתם אמורים לזכור את המספרים של הצורות,כי א"כ יראו לכם רק צורות ותצטרכו לזכור את מספר הצורה.ישנו עוד מבחן ידע כללי קצר,אשר כולל בתוכו שאלות כמו:"מהו שמו של נחל החרמון?"(כן,כן...החצבאני),או "איזו עדה עלתה בעליית "מבצע משה"?"(זה דיי קל,העדה האתיופית) וישנם שאלות גם יותר קשות. 

7.ראיון אישי-טוב, אתם לא מצפים שאני יספר על זה.זה אישי!:)

זהו...זה כל התחנות להיום.נשארנו שם עד 3 בצהריים בערך.

בסך הכל,היה נחמד מאוד.חשוב לזכור שזה טוב ללכת לכל מיון ולהתרשם,במקרה הכי גרוע חותמים ויתור. כמובן שהיו שם אנשים יותר נחמדים,וכאלה שחשוב להם להשחיל בכל משפט שהקב"א שלהם 56.נ.ב -מי שהולך למיון זה,תקחו אוכל לכלל היום!כי מנות קרב זה ממש לא טעים.