ירדן דפני

מטרת יום המיון התעסוקתי הוא לבדוק את יכולותייך בכל מיני תחומים ולקבוע פחות או יותר את נתוניך (שפחות באו לידי ביטוי בצו הראשון) ולמצוא לך תפקיד (בנוסף לאלה שאתה מתמיין אליהם, או במקום – למי שלא מתמיין לכלום) שיכול להתאים לך, שאינו במסגרת האיתור הקדם צבאי.

את יום המיון עורך מכון אדם מילוא, שכלל אינו קשור באיזושהי דרך למסגרת הצבא. זוהי חברה עצמאית שאינה קשורה לצבא אך עובדים יחד עמו כדי להביא לתוצאות טובות יותר של המתגייסים.

חלק מהמועמדים לשירות הביטחון לא קיבלו את הזימון ליום המיון התעסוקתי כיוון שהיוזמה חדשה, מהשנה הזו, ועתידה החל משנה הבאה להוות חלק בלתי נפרד מתהליך הגיוס לצה"ל.

לפני שאספר מה בעצם קורה ביום המיון, חשוב לי להדגיש משהו. כמו כל הצווים והזימונים בצבא – גם יום המיון התעסוקתי יכול להיות בהחלט סיוט עבור מי שעובר אותו, אבל למעשה, הוא יום מאוד כיפי. הכל תלוי באיך אתה מסתכל על כך. באתי בגישה טובה, להכיר אנשים חדשים וליהנות כמה שאפשר (ולא ידעתי מה מצפה לי), ולדעתי כדאי לכל אחד לנסות ולבוא בגישה הזו. אם תבוא בגישה פסימית וקשה, היום יעבור לאט ובסבל רב (בשיא הכנות. ראיתי חבר'ה שבאו בגישה רעה ובאמת סבלו מהיום הזה, בזמן שאני באתי בגישה טובה ונהניתי מאוד ואפילו הכרתי חברות חדשות!).

אז מה בעצם קורה במיון?

בשלב הראשון מגיעים למכללת תל אביב, בה נערך יום המיון. מציגים תעודת זהות וטופס זימון ונכנסים לרשימה. הרשימה הנה חלוקה לקבוצות של 6-7 אנשים (יתרון. נותן תחושה רגועה מאוד). שוב, כדאי לנסות ולהכיר את האנשים שאיתך. זה כל כך תורם ליום לעבור בכיף, אתם לא מתארים לעצמכם כמה!

התחנה הראשונה אליה נכנסנו הוא חדר המחשבים, בו נערכים מבחנים ממוחשבים (שכל אחד קצוב בזמן) באורך של כשעתיים (נשמע נורא, אבל דווקא די נחמד). קשה להגיד בדיוק את נושאי השאלות ועיסוקן, אבל באופן כללי אפשר להגיד שכולן עסקו בהבנת הנקרא, מהירות וזריזות מחשבה – יחד עם דיוק ויעילות.

בתחנה השנייה התערבבנו שתי קבוצות ויצרנו שתי קבוצות חדשות. מטרת כל קבוצה: לבנות דגם של חללית באמצעות קשים (כן כן, קשים לשתיה) וסיכות. לאחר שכל קבוצה בונה את החללית (בזמן המוקצב לה) בצורה הטובה ביותר, עליה לעשות לחללית פרסומת ולגרום לבוחנות לרצות דווקא את החללית שלה. רואים שיש דגש והסתכלות על שיתוף הפעולה בין בנות הקבוצה.

בתחנה השלישית ניתנה לנו רשימה של נושאים שעלינו להציג בפני 6 חברי הקבוצה והבוחנות. היה עלינו לעמוד כ3 דקות ולהסביר על הנושא שבחרנו.

התחנה הרביעית הייתה ממש מהנה. זו הייתה תחנה של פעילות גופנית, לעומת הקודמות. אל דאגה, לא יבקשו מכם לרוץ או לקפוץ. היה עלינו להוציא כדורי טניס מפח מלא בחול, לעבור בזחילה מתחת לרשת יחד עם חלקי עץ ואחר כך לבנות דרך בה נלך באמצעות חלקי העצים. ספורטיבי וכיפי. כמובן ששמים דגש מאוד גדול על שיתוף הפעולה, כמו בתחנה השנייה, של הקשים.

בתחנה החמישית הבוחנות נתנו לנו דף עם טקסט שקשור לנושא כלשהו (שונה מאחת לאחת). היה עלינו להציג את הנושא במשך 4 דקות בערך. אבל.. בניגוד לתחנה השלישית, שגם בה היה עלינו להציג נושא, כאן היה עלינו להתמודד עם הבוחנות ש"מפריעות" לנו באמצע הצגת הנושא. נראה שהם בודקים את הדרך שלך להתמודד עם הפרעות ושאלות לא רלוונטיות (כמו "אני יכולה לצאת לעשות פיפי?"), לראות עד כמה את נשארת רגועה ומצליחה להמשיך את הפרזנטציה שלך.

בתחנה השישית והאחרונה ישבנו מול שולחן, אחד על אחד – בוחנת מול מועמדת. היה עלינו לעשות סימולציה: קיבלנו דף ועליו מקרה שקורה לנו (בחורה שחברה שלה עצובה ועליה לעודד אותה, עובדת בנמל תעופה וכו') והיינו צריכים לשחק (בישיבה, בלי תיאטרליות, רק לנהל שיחה) עם הבוחנת כאילו אנחנו באמת בתפקיד הזה ולהתמודד עם השאלות שהיא שואלת ולמצוא אליהן תשובות מספיק טובות כפי שהדף מנחה אותנו לענות.

עדיין בתחנה השישית, אחרי שתי סימולציות, היה עלינו להרכיב על פי תמונה וחלקים קטנים שניתנו לנו דגם של תחנת רוח ב10 דקות.

בין כל תחנה לתחנה קיבלנו כ5-10 דקות הפסקה והייתה הפסקה אחת גדולה בה קיבלנו מהם סנדוויצ'ים וקולה, ולאורך כל היום היה מטבח בו יכולנו להכין לנו קפה ותה והיו עוגיות. 

אני מציעה באמת לבוא בראש פתוח ולנסות מצד אחד להשתתף ביום הזה ולהיות פעיל, ומצד שני לא יותר מדי להגזים – כי גם את זה הבוחנות מזהות. הבוחנות נותנות תחושה רגועה ונינוחה ונהניתי ביום הזה ומחכה כבר לראות מה התוצאות של היום.

שיהיה בהצלחה! 

מאת ירדן דפני