כתבה- פ

אני לא אספר לכם מה הלך בכל רגע ורגע כי זה סתם מייגע לקרוא ואני ארשום את הדברים הפחות או יותר חשובים שהיו:

יום ראשון

קמים מוקדם, סידורים אחרונים ולוקחים רכבת לבת גלים..כבר באוטובוס אתה "מזהה" אנשים שיהיו איתך בגדנ"ע. שיורדים זורמים עם האנשים לאן שהם הולכים, אז אני מוצאת את עצמי ועוד 160 ילדים יושבים ומחכים..אתה מנסה לחפש אנשים שאתה מכיר מהמיונים, לא הכי הולך.

בשלב הזה הצוערים באים ומסבירים לכם מה מצפה לכם אותו יום (בעיקרון כלום, לפחות איזה 4 שעות היה זמן מת שכולם חיכו) יש 2 עמדות אחד שאתה מביא את הטפסים חתומים (שובר תשלום,בדיקות רפואיות ולא לשלוח להביא ת"ז!) והשנייה של רופא שמודד לכם דופק וזהו בעיקרון. ארוחת צהריים ועוד שיחות עם הצוערים- עם כמה שהם כמעט בגיל שלנו הערצתי אותם כל כך..באמת אנשים מדהימים. לאחר מכן תהיה לכם שיחה עם המפקד אם אני לא טועה, אצלנו היה מושלי-שגם הוא איש משכמו ומעלה. אחר כך הולכים עם כל החבר'ה לקחת ציוד אישי:

-קיטבג שיש בתוכו 2 מימיות,חגור,חגורה,תד"ל(שלא תצטרכו אותו) ו2 שמיכות סקביאס...שלא תעזו להתכסות בהן. מביאים לכם 4 זוגות של מדים, כובע וחוט שתצטרכו לחבר לכובע שלא יעוף לכם במים (אני עם המזל שלי לא היה לי חור בכובע,אבל בסוף הסתדרנו). עמדנו ב2 מעגלים ווידנו שלכולם יש הכל, זאת הזדמנות נהדרת להחליף מדים שגדולים\קטנים עלייך.

מחלקים אתכם לצוות באופן אקראי , יצא שהייתי עם ארבעה בנים שלא הכרתי לפני כן.

אותו יום יצאנו קצת "להכיר" את הים ואת הס"ג-סירת גומי, אחד הדברים.. כולם סוחבים אותו למים-300 קילו עם מנוע-לא נחמד בכלל. חילקו אותנו ל2 גדנ"עות-א' בינתים יצאו לים וב' (אני) נשארו לתדרוך על הס"ג ביבשה. ארוחת ערב מקלחת ולישון ברבע ל11.

יום שני

השקמה ברבע ל6 בבוקר,ארוחת בוקר חלק בהדרכה עם הצוערים וחלק בים. באותו יום למדנו קצת על נהיגה בס"ג למרות שלא נהגנו עדיין,למדנו גם על מסדרים ועוד דברים שאני לא זוכרת..אותו יום הייתה לנו שיחת מוטיבציה עם מושלי שלא הכי זכיתי להקשיב לה כי הייתי אצל הרופא. הייתה לנו שיחה עם צוללן לפני כן. האהא והכרנו את המילואימניק שלנו והצוער שבעצם הדריכו אותנו על הס"ג..

יום שלישי

אחד הימים שיותר נהנתי, השקמה רגיל-אוכל-שיחה עם הצוערים ומפליגים לעכו, היום תתניעו את המנוע,תפליגו במסדרים, בקיצור היום תשלטו על הס"ג. בעכו ביקרנו במוזיאון אם אני לא טועה(היה קטע מאוד מרגש שמשפחה מחטאה לנו כפיים)-צהריים- גדנע ב' נוסעים חזרה לחיפה וא' מפליגים עם הסגים לים. הפלגה משו כמו שעה ועשר דקות, כמובן שאנחנו הארכנו את זה יותר. תוך כדי היום יש לכם שיחות עם מושלי, הצוערים שלהם תחפרו ולא קצת על הקורס,באמת תנצלו כל רגע כדי להוציא מהם עוד מידע, אף אחד לא יודע יותר טוב מהם. בערב הייתה לנו מן פעילות נחמדה מן טירוויה של חיל הים ואחר כך לבנות הייתה שיחת נפש עם חובלת עם הקורס.

יום רביעי

השקמה 5 וחצי,בוקר ויצאנו להוריד את הסג"ים לים, גדנע א' מפליגים לעתלית וגדנע ב' נוסעת לב"ח-בסיס חיפה, ראינו שם את סע"ר 5 ועוד צוללות.. אחר כך נסענו למוזיאון חיל הים בחיפה וראינו סרט קצר על הספינות הראשונות. נכנסנו לתוך סט"יל וצוללות-בחיים לא ראיתי דבר פאקינג ענק כזה, זה היה מגניב J

ארוחת צהריים ולים מפליגים חזרה לחיפה. התקלקל לנו המנוע אז נוצר מצב שמארק 4 (ס"ג שעפה כמו טיל) משכה אותנו לחוף, זה היה קצת מבאס בכל זאת הפלגה אחרונה אבל מצד שני קצת שיחת נפש עם המילואימניק ושאר הצוות לא הזיקה. ארוחת ערב ושיחה של שעתיים בערך עם מושלי. ד"א ההפלגה הזאת הייתה שעה וחצי+-.

יום שישי ואחרוןJ

השקמה 5 בבוקר, ארוחת בוקר. היינו צריכים להחזיר את כל הדברים(חוץ מהדברים שבטעות נאבדים לכם בים :\ ) מחזירים הכל ונשארים עלייך עם מכנס אחד וחגורה. בערב לפני החזירו לנו את התעודות זהות שלנו(שכחתי לציין שלקחו אותם בהתחלה?) והביאו לנו חולצה וכובע של הגדנ"ע שאותם לבשנו היום. ב9 ההורים שלכם באים למן טקס קצרצר שבו תקבלו תעודה של מפעיל ס"ג, תעמדו בשלשות לפי גדנ"עות ומספרים כל צוער מחלק את התעודות לאנשים שלו-לחיצת יד מחזירים את המדים והביתה.

ד"א אנחנו ביום האחרון לא הפלגנו מול ההורים כי לא היה זמן, ממה שהבנתי מחזורים קודמים כן מפליגים באותו היום.

בסה"כ באתי לשם כולי לחוצה שאני לא אמצא את עצמי (באתי לבד) והכרתי 160 אנשים מדהימים, אין מה להלחץ מזה. אתם לא מתארים לעצמכם כמה אתם הולכים להעריץ שם את המפקדים,המילואימניקים, הצוערים. כמו שאמרתי גם תנצלו כ-ל רגע להוציא מידע על הקורס מהצוערים, אני אישית לא סתמתי ת'פה ודיי שיגעתי אותם.

זמנים-ממש לא כמו שיהיה בגיבוש, היה פול זמן ובהגזמות נגיד היה 20 דקות בערב-מקלחת ולהתארגן (4 מקלחות 35 בנות) ובכל רגע אתם יכולים לבקש הערכה וייתנו לכם

בחילות-שמעו ביומיים הראשונים מתתי לעוף הביתה כי היו לי בחילות,כאבי ראש,חום,קצת התייבשתי(שתו המממון! מים). היה גם רגע שאמרתי לעצמי "מה אני צריכה ת'חרא הזה? זה לא עושה לי טוב וברור שאני לא נהנת בו כי זה דיי הורס את כל היום". מזל שהצוערים החזיקו אותי שם , תוך יומיים שמפליגים עם המנוע הבחילות עוברות, ווואלה זה לא בושה להקיא, הצוערים אומרים שהם מקיאים חופשי ואין מה לעשות זה טבעי בכל מצב שתרגישו בחילה-תסתכלו לאופק זה עוזר. זה תמיד עובר באיזשהו שלב שהגוף מתרגל לים-עם כמה שלא האמנתי לזה.

ציוד-לא צריך להגזים אני לא זוכרת שהייתה לנו הזדמנות לרדת על אזרחי (רק ביום האחרון)

בעיקרון תביאו גרביים להחלפה כי הם ירטבו לכם המון-אני הבאתי 6 זוגות הספיק לי. גופיות מתחת למדים לבנות\צבע זית- אפילו שלא כל כך הקפידו על זה. הבאתי 4-5 גופיות. מכנסיים הבאתי ולא השתמשתי בהן, תביאו גם איזה 1-2 חולצות טריקו. תביאו מגבונים,חטיפי אנרגיה כל מה שיעשה לכם טוב.

פלאפון-בעיקרון לא לקחו לנו אותו אבל גם לא היה זמן להשתמש בו או להטעין אותנו (למרות שהבנות מצאו) אם תתארגנו בערב זריז יהיה לכם זמן לפלאפון.

-לא הייתה פעילות פיזית בגדנ"ע אבל שמעו כדאי לכם לבוא בכושר, בכ"ז הגיבוש אחרי חודש וקצת.

-אל תנסו להתחכם עם הצוערים, למרות שהם לא יורידו אתכם ל20 עדיין לא נעים. בסה"כ זה היה באווירה של קייטנה , והשבוע הזה היה אחד מהדברים היותר טובים שקרו לי בחופש הזה ואני שמחה שהלכתי, גם מי שלא רוצה להיות חובל אבל משהו עם ים מומלץ ללכת לזה, אפילו אם זה רק לחוויה.

עכשיו כל מה שנשאר זה לחכות לגיבוש בעוד 3 שבועות.