הכל התחיל בזימון לא מובן ליום מיון לאשכול "טיפול באדם". לאחר שיטוטים רבים ושיחה אחת למיטב, גיליתי שזה עתה זומנתי ליום מיון שיבדוק את התאמתי לתפקיד מש"קית נפגעים.

9:00- התייצבות בבית גולדמינץ בנתניה.
את פני בכניסה לבית גולדמינץ קיבל חייל חביב ומסר לי שאלון למילוי. התיישבתי יחד עם שאר המיועדות באולם נחמד וכלל לא מאיים, והתחלתי ממלאה את השאלון: בשאלון שאלות אישיות בנוגע לחיי, למשפחתי, למצב לימודי מעט.

10:00- תחילת היום
את שלב ההסברה פתחה קצינת נפגעים מקסימה, שהסבירה ברוגע ובנעימים כי בעוד כמה דקות נשמע הסבר קצר מפי קצינת נפגעים על התפקיד ולאחריה יעלה ויבוא נציג משרד הביטחון שיסביר את התפקיד הנוסף אליו אפשר להתמיין באותו היום- רכזת שיקום.
שמענו על התפקיד, שאלנו שאלות...
לאחר שתי ה-"הרצאות"- ניתנה לכל אחת אפשרות לבחור: האם ברצונה להתמיין לתפקיד המשקית או שמא לתפקיד רכזת השיקום.
רובן ככולן בחרו במיון למש"קית.

בשלב זה אציין- שלאחר כי הובהר שהמיון הוא לא למש"קית ת"ש, עזבו כמה בנות את יום המיון.
כידוע- מש"קית ת"ש אומנם נמצא תחת אשכול טיפול באדם אך אינו דורש מיון המשך לאחר יום המאה.

לאחר אלו יצאנו לנו להפסקה.
כשחזרנו, התחלקנו לקבוצות של 6 וכל קבוצה פרשה לה לחדר משלה.
קצינת הנפגעים האחראית על כל קבוצה החלה בודקת את הדינמיקה הקבוצתית בעיקר:
- כל אחת קיבלה פתקית עליה כתוב תפקיד צה"לי, והיה עליה "למכור" את התפקיד לשאר בנות הקבוצה. המשימה התנהלה בקלילות והייתה דרך מצוינת לשבירות המתח הברור.
-סימלצית מצבים, בה חילקה אותנו הקצינה לזוגות.
כל אחת קיבלה תפקיד (או מורה, או מפקדת, או אמא, או חיילת, או תלמידה וכו'...) והייתה צריכה לשכנע את בת הזוג שלה מדוע היא צודקת לגבי משהו מסיום אשר היה כתוב על כרטיס שהוכן מראש. לדוג': ילדה-רוצה לקחת את האוטו לבילוי למרות שהיא עדיין בתקופת המלווה. אמא- מוכנה לקחת את הילדה לבילוי אבל לא לתת לה את האוטו.
-קיבלנו דף ובו משימות של מש"קית נפגעים ליום נתון. היינו צריכות לסדר את אלו לפי סדר העדיפויות- לשיקולינו.

לאחר אלו שוב יצאנו להפסקת. הפעם אוכל!
כשחזרנו כל אחת נכנסה לראיון של 10 עד 20 דקות.
הראיון היה לא מאיים בכלל, ולא נשאלו בו שום שאלות מכשילות. נשאלות בעיקר שאלות אישיות וניכר הנסיון של המראיינת (הקצינה) לבדיקת רגישות, סבלנות, הבנה.

השלב האחרון היה מילוי שאלון אישיות- כמו שאלון 300- בו היינו צריכות לענות על 160 שאלות אופי כאלה. השלב הזה התנהל ברוגע במיוחד. כל אחת תפסה פינה וישבה על השאלון כמה זמן שרק חפצה. כל אחת שסיימה סיימה את יום המיון ושוחררה לביתה שמחה וטובת לב.
תשובות, כך אמרו, מקבלים תוך חודש לערך.