"לא משנה מה יגידו לכם על התפקיד הזה, אם אתן עושות שבוע-שבוע, זה שווה הכל. לכן, כבר בקורס אם לא אפילו בטירונות, הביעו רצון חזק וכנה לתרום לצה"ל ולשרת בשטחים. הסיבה היא פשוטה: ברוב גזרת איו"ש (יהודה ושומרון) משרתות צפ"טיות במתכונת של שבוע-שבוע או משהו בסגנון, דבר שיאפשר לכן לנהל חיים רגילים ולדמיין שאתן עוד אזרחיות. אבל, אל תשלו את עצמכם, אם  נותנים לכן כזו פריבילגיה נדירה כנראה שיש לכך מחיר. להיות צפ"טית באיו"ש אומר בעיקר להיות סגורה רוב השבוע בחדר שנקרא כ"ס, אליו צמוד גם חדר השינה שלהם. הקומפלקס הקטן שלכן הוא ממודר לחלוטין, כך שלא תוכלו לארח חברים בערבים (לפחות אתן לא אמורות...). העבודה עצמה היא דווקא נחמדה למדי, בעיקר מכיוון שהיא כמעט לא קיימת. את רוב השבוע שלכן תעבירו במנוחה מהשבוע הסוער שביליתן בבית, אבל, כשכבר יש עבודה היא דווקא די מעניינת, ואפילו חשובה. עוד דבר נחמד הוא שבכ"ס יש לרוב טלוויזיה ואפילו וידאו. צה"ל לא רוצה שתתחרפנו בין ארבע קירות ולכן הוא דואג לאמצעי בידור בסיסיים. אחת לכמה חודשים איזה חיל אידיוט שנשלח לתקן משהו על גג החמ"ל מנתק אתכן בטעות מהאנטנה, ואחרי בכיות רבות לקצין שלכן שיעלה על הגג רק בשביל לחבר אותה בחזרה, הוא ישלח אתכן למצוא קודם את קצה של הכבל שמקיף את הבסיס ומחבר את הכ"ס לערוץ 2. זה לא כל כך פשוט כמו שזה נשמע, אבל מצד שני, לפחות יהיה לכן משהו לעשות". (ליה)