חושפים מידע סודי

מתוך דו"ח מבקר המדינה:

למלש"בים נערכות, נוסף למיון הרפואי, גם בדיקות לקביעת מידת התאמתם למילוי תפקידים בשירות ביטחון. בפקודת הארגון של מינהל הגיוס נאמר, בין השאר, כי באחריותו לבצע, בתיאום עם ממד"ה שבאכ"א, מיון פסיכומטרי, וכן לאסוף ולעבד נתונים על העדפות המלש"בים לשיבוץ. בין תפקידיה של ממד"ה: לבנות, לפתח ולתחזק את המערכות המרכזיות למיון כוח אדם, ובהן מערכות המיון והשיבוץ הראשוני למלש"בים; וכן לייעץ, לפקח ולבקר מקצועית את מערכות המיון של כוח האדם בצה"ל.

להלן השלבים העיקריים במיון האיכותי שנערך למלש"בים (גברים ונשים), כפי שקבעה ממד"ה:

א. שלב אימות הנתונים - שלב אימות הנתונים מורכב מזיהוי הפרטים האישיים ומשני מדדים: (1) סימול עברית, המשקף את רמת הידע והשליטה של המלש"ב בשפה העברית. הציון נע בטווח שבין 2 ל-9; (2) ציון השכלה ראשוני (להלן - צה"ר), המייצג את מספר שנות הלימוד ואת איכות ההשכלה שרכש המלש"ב. הצה"ר משמש לאיתור האוכלוסייה הזכאית להשלמת השכלה ולקביעת ספי כניסה לקורסים שונים. הציון נע בטווח שבין 0 ל-12. המלש"ביות ממלאות בשלב אימות הנתונים שאלון מצוקות, שנועד לאתר כאלו, שיש צורך להפנותן לבדיקת גורמי בריאות הנפש.

ב. דירוג פסיכוטכני ראשוני (להלן - דפ"ר) - הדפ"ר הינו מערכת מבחנים פסיכוטכניים ממוחשבים, המהווה אומדן ליכולת השכלית של המלש"ב. הנוסח המלא של המבחנים שעוברים רוב המלש"בים מורכב מארבעה מבחנים. הנוסח המצומצם כולל שני מבחנים בלבד, ומיועד למלש"בים שרמת הקריאה שלהם בעברית נמוכה (בעיקר עולים חדשים ולקויי למידה). סולם הציונים של הדפ"ר נע בטווח שמ-10 (הנמוך) עד 90 (הגבוה).

כך בודקים אתכם...

ג. ציון דירוג ראשוני כללי (להלן - צד"כ) - הצד"כ מופק על סמך ריאיון אישי מובנה הנערך למלש"בים גברים בלבד על ידי מראיינות פסיכוטכניות, והוא מהווה אומדן למידת ההתאמה. הצד"כ נע בסולם ערכים בין 8 (הנמוך) ל-40 (הגבוה), והוא מורכב מציון משוקלל של תכונות אישיות והתנהגותיות, הנבחנות בריאיון, וכן מציון ניבוי, המהווה סיכום מהתרשמותה של המראיינת.

ד. ציון תכונות התנהגות (להלן - צת"ה) - הצת"ה מופק על סמך שאלון שממלאות נשים בלבד. הוא נועד להעריך, על פי תשובות המלש"ביות, היבטים בתחומי ההתנהגות שלהן ובנכונותן לשירות צבאי, החסרים במערכת המיון של הנשים, שכאמור אינה כוללת ריאיון צד"כ (בנושא זה ראו בהמשך). הציונים בתחומים השונים מהווים נקודת חתך למערכת המיון בשיבוץ המלש"ביות למקצועות השונים. ציוני צת"ה נמוכים באופן חריג משמשים כלי לבחינת הצורך להפניית מלש"ביות (במשולב עם העולה משאלון המצוקות) לריאיון צד"כ מצומצם ולקב"ן.

ה. ריאיון מיון עולים (להלן - רמ"ע) - הרמ"ע נערך לעולים חדשים מחבר העמים ומאתיופיה בעלי ציון דיבור נמוך בעברית. ריאיון זה בא כתחליף לריאיון הצד"כ, ובו מבררים מראיינים בעלי השכלה אקדמאית יוצאי המדינות שהוזכרו, היבטים שונים של הסתגלות בכלל ולצבא בעתיד בפרט.

ו. קבוצת איכות (להלן - קב"א) - הקב"א מהווה מדד מיון ותכנון עיקרי וכלי מיון ראשוני לאיתור ולשיבוץ לתפקידים, על פי נקודות חתך שנקבעו. אצל הגברים הוא מורכב מציון הדפ"ר (50%), הצד"כ (33%) והצה"ר (17%). אצל הנשים והעולים החדשים, שלהם לא נערך כאמור ריאיון צד"כ, הוא מורכב מציון הדפ"ר (60%) והצה"ר (40%) בלבד, ללא התחשבות בצת"ה או הרמ"ע. סולם הערכים של הקב"א נע בין 41 (הנמוך) ל-56 (הגבוה). להלן התפלגות הקב"א של מלש"בים גברים (ילידי הארץ ועולים שהגיעו לארץ לפני גיל 16) בשנים 1996-2001, בחלוקה לקבוצות קב"א, לפי נתוני ממד"ה:

*התפלגות באחוזים()**	התפלגות הקב"א
0.9% - 1.4%	41-42 מתחת לסף הגיוס
24.9% - 27.7%	43-46 קב"א נמוך
20.3% - 21.9%	47-50 קב"א בינוני
49.2% - 53.8%	51-56 קב"א גבוה

(*) ההתפלגות בכל קבוצה הינה מהנמוך לגבוה, לא לפי סדר השנים.

לפי נתונים אלה, ממוצע הקב"א בשנים אלה הוא 49.9, והוא יציב לאורך השנים.

1. ריאיון הצד"כ

לפי הנחיות של המדור הפסיכוטכני במינהל הגיוס לביצוע ריאיון הצד"כ, המתבססות על הנחיה מקצועית של ממד"ה, ציון הניבוי ניתן על ידי מראיינת פסיכוטכנית לפי התרשמותה הכללית מסיכויי ההצלחה של המרואיין. קיימות חמש דרגות של ציון ניבוי: ציון ניבוי 1 - אי-התאמה ("נפל קרבי"); ציון ניבוי 2 - מתחת לממוצע במידה ניכרת מאוד; ציון ניבוי 3 - ממוצע; ציון ניבוי 4 - מעל לממוצע במידה ניכרת; ציון ניבוי 5 - הצטיינות. כל מלש"ב שבמהלך הריאיון התברר, בין השאר, כי היה מאושפז בעבר בבית חולים חולי נפש, ניסה בעברו להתאבד או שנמצא בטיפול פסיכיאטרי קבוע, יופנה אוטומטית לבדיקה פסיכונוירוטית במדור ברה"ן בלשכת הגיוס. מרואיינים אחרים, שקיבלו ציון ניבוי 1, יופנו למדור ברה"ן.

א. על פי נתוני מינהל הגיוס מינואר 2002, בשנת הגיוס 2000 קיבלו כ-5,000 מלש"בים ציון ניבוי 1, וכולם נשלחו לאבחון של גורמי בריאות הנפש. בבדיקות שנערכו להם נמצאו 50% מהם ללא כל מגבלת שירות. היתר קיבלו סעיפי ליקוי נפשיים (40%) או שנמצאו עם מגבלת קושי הסתגלות גבוהה (10%). משרד מבקר המדינה העיר, כי למלש"בים שלא אותרו אצלם כל מגבלות לשירות צבאי, ציון הניבוי 1 לא נבחן מחדש. ראוי לשקול עניין זה, כדי לאפשר העלאת ציון הניבוי לאותם מלש"בים, וכתוצאה מכך ייקבעו להם צד"כ וקב"א גבוהים יותר, דבר שיאפשר מיצוי טוב יותר שלהם.

בתשובתו מסר צה"ל, כי הוא מקיים עבודת מטה לצמצום השימוש בציון ניבוי 1.

ב. בממד"ה לא נמצאה הנחיה מקצועית לגורמי השיבוץ בבקו"ם, המגדירה את הצד"כ המהווה סף שיבוץ ליחידות השדה. קיימת תורה שבעל פה, ולפיה צד"כ 24 מהווה סף איכותי למיון ליחידות ההתנדבות ולסיירות, וצד"כ 16 או 18 מהווה סף למקצועות הלחימה. גורמי ממד"ה גם אינם משולבים בתהליך השיבוץ בבקו"ם של מגויסים בעלי צד"כ נמוך או ציון ניבוי 1. עוד התברר, כי בפני גורמי השיבוץ בבקו"ם אין את ציון הניבוי שניתן למלש"בים בלשכות הגיוס, אלא תמצית קצרה של ריאיון הצד"כ, העדפות המתגייס על רצונו להיות לוחם ודירוג שלוש יחידות לפי סדר עדיפות, שבהן הוא מעוניין להשתבץ (בנושא זה ראו בהמשך). לפי נתוני בקו"ם, בגיוסים ליחידות שדה בשנים 1999-2001 היו 7,500 חיילים שקיבלו ציון ניבוי 1. אף על פי שציון זה מנבא אי-התאמה לתפקידי לחימה, כ-670 מהם (כ-9%) שובצו לתפקידים אלה וכשליש מתוכם לא שרדו בהם.

צה"ל מסר בתשובתו, בין השאר, כי הצד"כ, לרבות ציון ניבוי 1, אינם מהווים את השיקול הבלעדי בהחלטה של בקו"ם על שיבוצם של החיילים, אלא כלל נתוני הפרט, רצונותיו וצורכי המערך. משרד מבקר המדינה מעיר, כי כיוון שציון ניבוי 1 מנבא אי-התאמה לתפקידי לחימה, ראוי לשלב את ממד"ה בתהליך השיבוץ של מגויסים בעלי צד"כ נמוך או ציון ניבוי 1 לתפקידים אלה. כמו כן, ראוי שגורמי התכנון באכ"א, בשילוב עם ממד"ה, יגדירו במדויק את הצד"כ שיהווה סף שיבוץ לתפקידים אלה.

2. היחס בין הקב"א לבין הצד"כ והצה"ר

כאמור, הקב"א מהווה כלי עיקרי למיון המלש"בים, ואצל הגברים הוא מורכב משקלול של ציוני הדפ"ר, הצד"כ והצה"ר. מהטבלה המשמשת כבסיס לחישוב הקב"א עולה, כי לקבוצות מסוימות בקרב הגברים, בעלי צד"כ נמוך ורמת השכלה מ-12 שנות לימוד ומטה, נקבע ציון קב"א נמוך, ללא התחשבות כלל בציון הדפ"ר - המשקף כאמור את היכולות השכליות של המלש"בים כפי שבאו לביטוי במבחנים הפסיכוטכניים - גם אם הוא גבוה. מניתוח נתוני מינהל הגיוס מנובמבר 2001 התברר, כי בקרב הגברים בני שנתון 1982 (ששנת 2000 הייתה שנת גיוסם העיקרית), היו כ-300 איש בעלי צד"כ נמוך (8-15), אשר נקבע להם קב"א נמוך (44-45), אף על פי שקיבלו ציון דפ"ר גבוה (60-90). יצוין, כי על פי נתוני ממד"ה, ציון 49.9 היה ציון הדפ"ר הממוצע בשנים 1996-2001. חיילים אלה, למרות היותם בעלי דפ"ר גבוה מעל לממוצע, אינם יכולים להשתבץ בתפקידים ההולמים את כישוריהם, בשל הקב"א הנמוך.

משרד מבקר המדינה העיר, כי מצב זה דורש בחינה, כדי שהמיצוי של חיילים אלה בשירות הצבאי יהיה מיטבי.

3. ריאיון צד"כ ושאלון צת"ה לנשים

ככלל, לא נערכים לנשים ריאיונות צד"כ כחלק מהמיון האיכותי, והקב"א שלהן מחושב כאמור על פי ציון הדפ"ר והצה"ר בלבד. כתוצאה מכך, המיון האיכותי של הנשים חסר בחינה של היבטים אישיותיים והתנהגותיים, בניגוד למיון האיכותי של הגברים. בהיעדר ריאיון הצד"כ, נועד שאלון הצת"ה לעבות את מערכת המיון הראשונית של הנשים, אף שהוא משקף כאמור הערכה עצמית של המלש"ביות בלבד, ואינו כלי מיון מקצועי כדוגמת הצד"כ.

בשנת 2000 החל צה"ל לשלב נשים במקצועות לחימה. בדצמבר 2000 ובינואר 2001 פנו ראש להק כוח אדם במפקדת חיל האוויר וראש חטיבת כוח אדם במפקדת הזרוע לבניין הכוח ביבשה (מז"י) לראש אכ"א בבקשה לקדם את נושא ריאיונות הצד"כ ובדיקות הקה"ס לנשים המועמדות לתפקידי לחימה. פנייתם באה נוכח העלויות הגבוהות של המיונים המיוחדים הנערכים להן, בגלל היעדר סינון אישיותי ואיתור גורמי סיכון, ונוכח אי-השוויון במיון בינן לבין הגברים המיועדים לאותם תפקידים. בפברואר 2001 השיב ראש אכ"א לפניות אלה, כי הצד"כ משמש כלי לניבוי הצלחה ביחידות שדה על בסיס מוטיבציה, וכיוון שהנשים המועמדות לתפקידי לחימה הן בעלות מוטיבציה גבוהה, התוצאה שתתקבל בהשקעה של תשומות גבוהות בביצוע הריאיונות ידועה מראש. עם זאת, הנחה ראש אכ"א באותו חודש, שממד"ה תכין הצעה לשילוב ריאיונות צד"כ לנשים במיונים הנערכים לנשים בתפקידי לחימה בחיל האוויר, בחיל הים ובמז"י. ממד"ה, בשיתוף הזרועות, גיבשה הצעה כזאת, אולם עד מועד סיום הביקורת, ינואר 2002, לא הונהג ריאיון צד"כ לנשים המיועדות לתפקידי לחימה.

משרד מבקר המדינה העיר, כי במצב הקיים שבו: (א) המיון האיכותי לנשים חסר כלים לבחינת היבטים אישיותיים; (ב) נפתחו עבורן מקצועות, תפקידים וקורסים איכותיים שלא היו בעבר, המחייבים מיונים בעלי עלויות גבוהות; (ג) ברורה חשיבותו של ריאיון הצד"כ - ראוי שאכ"א יבחן את השימוש בריאיון הצד"כ במיון האיכותי לנשים, ובשלב הראשון לנשים המיועדות ליחידות ההתנדבות ולתפקידי לחימה.

(מתוך דוח מבקר המדינה 53א לשנת 2002 (חלק ראשון - מערכת הביטחון > צה"ל > סדרי המיון והשיבוץ לתפקידים של מיועדים לשירות ביטחון > עמ' 129-131)