דיבור ברדיו

הוא כלי ביטחון שוטף, שנכנס לשימוש בשורות חיל הים כבר בשנות ה- 70. את הדבורים ניתן למצוא בבסיסי חיפה, אשדוד ואילת, משם הם יוצאים למשימות אבטחת גבולותיה הימיים של ישראל. בשנות ה- 80 הוכנסו מספר שינויים בדבור, אשר הגבירו את מהירותו ויכולת התמרון שלו. משקלו של הכלי הוא 39 טון, והוא נושא בין שישה לתשעה אנשי צוות.

כלי ביטחון שוטף ימי, הצטרפה לשורות חיל הים רק ב- 1988. הספינה, שנבנתה על בסיס הדבור הישראלי, ארוכה ממנו בשני מטרים ומהירה יותר. שמונה שנים מאוחר יותר נקלטה בחיל ספינת הסופר דבורה, המוצלחת אף יותר. הדבורות עוגנות בבסיסים באשדוד ובחיפה, ומשם הן יוצאות למשימות שגרתיות של אבטחת גבולות, כשעל כל אחת מהן 10 אנשי צוות.

מנת חלקם של לובשי המדים הירוקים בלבד. מה לעשות, אך לאנשי חילות הים והאוויר מכנסיים אזרחיים יותר. המכנסיים, ששמם הוא ראשי התיבות של "דגם חדש", מורכבים משני כיסים גדולים, אחד לכל רגל, ובכיס קטן בסמוך לברך השמאלית, שאמור להיות סגור תמיד. למכנס שורת כפתורים ארוכה וגזרתו גבוהה יחסית. בשנים האחרונות, עם התרבות הלוחמות בצה"ל, ניתן למצוא גם בנות רבות העוטות את "הדגם החדש" בעל הכיסים.

דבר דואר רשום

דובר צה"ל

היא יחידה מיוחדת הכפופה לפיקוד המרכז. לוחמיה מוכשרים לפעולות בלב הערים הפלסטיניות, במטרה לבלום התארגנות לפעילות חבלנית. מהות היחידה היא "ההסתערבות", במסגרתה מוכשרים הלוחמים לעבודה בצוותים מצומצמים כשהם מחופשים לפלסטינים. היחידה מבצעת פעולות פגיעה נקודתיות ומהירות.

היא חטיבה באגף המבצעים, האחראית על הקשר בין הצבא הישראלי לבין התקשורת המקומית והבין לאומית. חיילי היחידה אמונים על כל פעולות יחסי הציבור של צה"ל, ביניהן הוצאת הודעות לתקשורת, מתן תגובות לשאילתות עיתונאיות, וכן תיאום ראיונות בין העיתונאים לבין מפקדי וחיילי הצבא. את מרב תהילתה הציבורית צברה לה החטיבה בימי מלחמת המפרץ, אז הפך דובר צה"ל בזמנו, נחמן שי, ל"מרגיע הלאומי" של כלל הישראלים המשקשקים מפני נפילות הטילים. בראש היחידה עומד קצין בדרגת תא"ל, אשר לרוב מגיע מן התקשורת האזרחית, ועולה על מדים במסגרת מינוי אישי של הרמטכ"ל.

דו"ח הרעשה

הצוללות הן פרי פיתוח ותכנון ישראלי. הן יוצרו בראשית שנות ה- 90 בגרמניה, בליווי צמוד של אנשי חיל הים. דולפין נחשבת למתקדמת בצוללות צה"ל, והיא נושאת מספר רב של אמצעי חימוש ומודיעין אלקטרוני. תנאי המגורים בדולפין נחשבים למשופרים ונוחים מאוד, בהשוואה לתנאים הסטנדרטיים הקיימים במרבית הצוללות בעולם. אנשי הצוללות מנתבים את דרכם ברחבי העולם למשימות שונות ומגוונות, שכנראה תשארנה חסויות לנצח.

דחיית שירות

די- 9 הוא הבולדוזר הענק שהפך במהלך אינתיפאדת אל-אקצה לאחד מסמלי העימות הגדולים. הדחפור הכבד, מתוצרת חברת קטרפילר האמריקאית, הופעל במהלך האירועים שעות על גבי שעות בביצוע הריסות בתים, עקירת עצים והקמת סוללות אדמה, פעולות שהגיעו לשיאן במהלך מבצע "חומת מגן" במחנה הפליטים בג'נין. הדי-9 מופעל על-ידי אנשי יחידות הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית, ובשנים האחרונים אף החל ניסוי בהפעלתו באמצעות שלט רחוק.

אחד משיבושי העברית שנשתגרו בעגה הצבאית, אשר משמעותו היא הופעה העונה על כלל פקודות המטכ"ל. במילים אחרות, החייל המדוגם הוא זה אשר מדיו מקופלים ומגוהצים כנדרש, נעליו מצוחצחות, שיערו באורך הנכון, לחיו מגולחות למשעי, כומתתו בצבע המתאים והיא מונחת במקומה הטבעי, וכך גם התג, והוא מייצג נאמנה את כלל המערכת הצבאית. או למעשה, את רס"ר הבסיס שלו.

כפי שחששתם, היא אותו מאכל ילדות לבן ומתקתק שאכלתם אי שם בפעוטון. בצה"ל החליטו להשיב עטרה ליושנה והפכו את העיסה לפריט חובה בכל תפריט צבאי בעונת החורף. לצד המרק שפוקד את השולחנות בארוחת צהריים, מגיחה לה הדייסה בשעות הבוקר, ותלונות– אין. ההיפך הוא הנכון: מסתבר שהמאכל נחשב לאחד מן הפייבוריטים של חוגרינו וקצינינו.

דין משמעתי הוא מערך השיפוט הפנים צבאי, המופעל על מנת להעמיד לדין חיילים וחיילות אשר הפרו את פקודות המטכ"ל, ולא עברו עבירה פלילית. השופט בדין המשמעתי אינו מוסמך בדיני המשפטים, כי אם קצין ביחידה, אשר כל הכשרתו במשפט מסתכמת, לרוב, בסדנה קצרה שעבר בקורס הקצינים. הליך השיפוט בדין המשמעתי הוא מהיר, לחייל הנשפט אין כל זכות להגנה, והעונש המקסימאלי לכל עבירה תלוי בדרגתו של הקצין השופט, המכונה קצין שיפוט.

ריחוק בין חייל למפקדו

פלטת המתכת הקטנה אותה מנפיק צה"ל לכל החיילים והחיילות ביום גיוסם. על המלבן הכסוף מוטבעים שמו ומספרו האישי של המתגייס, והוא נענד על החזה באמצעות שרשרת. חיילים, בניגוד לחיילות, זוכים בדיסקית נוספת, אותה הם שוברים לשניים ומחדירים לחריר מיוחד בנעליהם. הפלטה הדקיקה הפכה לאחד ממושאי השפצורים המובילים של הלוחמים, אשר עוטפים אותה בכיסוי, משפרים את צורתו וכן את מראה שרשרת המתכת. ייעודה של הדיסקית הוא למקרה של נפילה בשבי, השם ישמור, אז אמורים להעביר השובים את הדיסקית לצה"ל, על פי אמנות בין לאומיות.

דלק סילוני

דו"ח מצב חירום

דו"ח מבצעים

דרכי פעולה אפשריות

דירוג פסיכוטכני ראשוני

כינויים של מדי הא' של כלל חיילי וחיילות צה"ל, שאינם נגדים בדרגת רס"ל ומעלה או קצינים בדרגת סרן לפחות. קברניטי צה"ל ישבו וחשבו במהלך שנות ה- 90, כיצד יוכלו לשמר את המראה המגוהץ, והולידו בד המורכב משילוב מעיק ומחניק של 65% פוליאסטר ו- 35% כותנה, המכונה דקרון. בעקבות הפיתוח החדשני, הוחלט על הוצאתם לגמלאות של מדי הכותנה הרכים והנעימים בראשית שנות ה- 2000. מי שלא לבד מדי דקרון חדשים במהלך יולי- אוגוסט, לא ידע בערה פנימית מימיו.

דרגת איכות

הן אחת השיטות העתיקות והמתסכלות לקביעת הירארכיה מוסכמת. בצה"ל נחלקות הדרגות לארבע משפחות: חוגרים, נגדים, קצונה מקצועית וקצונה. הדרגה המפורסמת ביותר שאבדה עם השנים היא דרגת הטר"ש (טוראי ראשון), שהייתה למעשה פס אחד שנתפר לשרוול. הדרגה הפכה לבדיחה עם השנים, ונדיר היה לאתר חייל הגאה בפסו הבודד, ובוטלה.

הצבה סופית

הפסקת צהריים

אם חיפשתם אשם לכך שהדואר הצבאי כמעט ונתנדף מן העולם, הרי שאת האצבע עליכם להפנות ללא אחרת מאשר לתוכנת האאוטלוק. התוכנה האזרחית של חברת מיקרוסופט קיימת גם על הדסקטופ של כל מש"ק, כל בח"ק וכל מט"ק בצה"ל. בלחיצת כפתור יכול האפסנאי מצריפין לשלוח ד"ש לרמטכ"ל מאחותו, שממש, אבל ממש, אוהבת את מדי התכלת שלו. כל שעליו לעשות הוא להקליד בשורת הכתובת: דן חלוץ, והמכתב יישלח. איך שהצבא הצטמצם והפך לקטנטן.

או בשמו המקצועי M16 A1, הוא הנשק הנפוץ ביותר הנמצא בידי חיילי צה"ל. רובה הסער, המיוצר על ידי חברת קולט האמריקאית, עשה עלייה בעקבות מלחמת יום הכיפורים. אורכו של "המטאטא" הוא 99 ס"מ ומשקלו 3.3 ק"ג, והוא מוכר כסיוטו של כל חייל צעיר הצועד בין קרונות הרכבת הצפופים. בצה"ל ניתן לזהות שני סוגים של ארוכים: לאחד מתפסים עגולים ("תירס"), ולשני מתפסים משולשים דווקט ("בורקס").

הולך ותופס חלק נכבד מהיצע רובי הסער של צה"ל, מבלי שאיש בכלל מודע לעניין. מדובר ברובים ארוכים, שנלקחו למרכז השיקום והאחזקה של אט"ל בחיפה, שם הוסבו וקוצצו, וכך נוצר חיקוי של רובה האם- 16 הקצר. ההבדל היחיד הבולט לעין בין המקור לזה המתחקה אחריו הוא היותו קצר ב- 3 ס"מ נוספים. זהו נשק קל, שמטרת ייצורו הייתה הקלה על אנשי מערך המילואים, שנאלצו באופן שיטתי לשאת על גביהם את הגרסה הארוכה והמייסרת של חברת "קולט" האמריקאית. כיום מחולק המוסב לרבים מחיילי צה"ל, המכנים אותו בשוגג ובתום לב– מקוצר.