עלה ירוק
|
א. כללי
דבר החקיקה המסדיר את עבירות הסמים בישראל הינו פקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג–1973. הפקודה מטפלת בצד הבלתי חוקי של השימוש בסמים. מובן, כי בתחומי הרפואה והמחקר נעשה שימוש בחומרים המנויים בתוספת הראשונה.
ב. סמכות השיפוט בעבירות סמים
חיילי צה"ל המבצעים עבירות סמים יכולים לעמוד לדין במערכת בתי המשפט האזרחיים, או במערכת בתי הדין הצבאיים. כאשר המדובר בחיילי חובה, או בחיילי מילואים בשירות מילואים פעיל, לצבא עניין רב להעמיד את החיילים לדין במערכת הצבאית. הגורם המוסמך להעביר את הדיון למערכת האזרחית (כאשר הזיקה לעבירה היא אזרחית) הוא היועץ המשפטי לממשלה, אך כעניין שבנוהג, מגבה היועמ"ש את מדיניות הפרקליטות הצבאית להעמיד לדין חיילים על עבירות סמים במערכת הצבאית.
יצויין, כי ברגע שהשימוש בסמים מתבצע על ידי חייל, גם כאשר מדובר בשימוש ב"נסיבות אזרחיות", היינו, מחוץ ליחידה הצבאית, ושלא בשעות הפעילות, עדיין נחשב שימוש זה כשימוש אשר יש לו זיקה לצבא.
ג. מדיניות הצבא בנוגע לעבירות סמים
מדיניות הצבא בנוגע לעבירות על פקודת הסמים המסוכנים מחמירה, ובפרט ביחס למערכת האזרחית. הפער הבולט ביותר הינו הפער ביחס לעבירות של שימוש והחזקה של סמים המוגדרים "קלים" לצריכה עצמית. בעוד שהמערכת האזרחית כלל איננה מעמידה לדין בגין מרבית העבירות מסוג זה, הרי שהפרקליטות הצבאית נוקטת במדיניות נוקשה, כאשר העקרון המנחה הינו כי עבור כל עבירה על פקודת הסמים המסוכנים (לרבות שימוש חד-פעמי בסם מסוכן מסוג קנאביס בנסיבות אזרחיות), יוגש כתב אישום, והעונש ההולם יהיה עונש מאסר. ביהמ"ש העליון אף הוא נתן את דעתו למדיניות ההחמרה הצבאית (עניין ברטלה נ´ הפצ"ר), ואישר אותה.
ד. הצעדים הננקטים כשעולה חשד לעבירת סמים
1. חקירת מצ"ח
הכלל בצבא הוא כי בכל מקרה של חשד לעבירת סמים, תיפתח חקירה של המשטרה הצבאית החוקרת בעניין. למפקדי הצבא אין שיקול דעת בעניין זה, ובכל מקרה בו יש מידע המגיע לאוזניהם ומעלה חשד לעבירות סמים, הם מחויבים לדווח למצ"ח אשר פותח, כאמור, בחקירה.
2. רשיון נהיגה צבאי
עם התעוררו של חשד לעבירת סמים, מחויבת יחידת החייל לאסור עליו לנהוג ברכב צבאי. לאחר מתן פסק הדין בעניינו, מועבר הפסק לסמכות הרישוי בצה"ל המחליטה, לרוב, לבטל את רשיונו הצבאי של החייל.
ה. השלכות העמדת חייל לדין במערכת הצבאית
חלק מההשלכות של הרשעת חייל בעבירת סמים הנן:
ראשית, הנאשם צפוי למעצר במהלך החקירה, ובמקרים רבים, כאשר המדובר במספר שימושים או יותר בסם קל, אף למעצר עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו.
שנית, פגיעה מיידית בסיווגו הבטחוני של החייל.
שלישית, הרשעה בעבירות סמים גוררת רישום פלילי. לאחר חלוף תקופה, רשאי הנידון לבקש מחיקת הרישום הפלילי במסגרת בקשת חנינה לנשיא המדינה, כפי שיפורט בהמשך.
רביעית, בחלק ניכר מן המקרים, ישוחרר החייל מן הצבא, לאחר דיון בעניינו בוועדה הקרויה "ועדת סמים". בוועדה זו, רשאי חייל המעונין בכך להיות מיוצג על ידי עורך-דין, ואף להביא המלצות וחוות דעת על מנת לנסות ולשכנע את הוועדה כי הוא יכול להמשיך ולשרת בצבא.
ה. שיקולי ענישה רלוונטיים
הענישה בעבירות סמים תכלול במרבית המקרים מאסר בפועל, מאסר על תנאי, הורדה לדרגת טוראי, ושלילת רשיון נהיגה צבאי ואזרחי.
רשימה חלקית של שיקולי הענישה הרלוונטיים הנוגעים לעבירה של שימוש בסמים:
שיקולים לקולא (להקלה בעונש):
1. עולים חדשים, חיילים חדשים (שטרם הפנימו את ערכי הצבא).
2. שירות צבאי תקין עד לעבירה.
3. התנהגות לא ראויה של גורמי החקירה וההעמדה לדין.
4. עונשם של נאשמים אחרים (אך לא אזרחים).
5. עונשים אחרים וצעדים פיקודיים שהוטלו על הנידון.
6. הבעת חרטה /הודאה.
7. נסיבות אישיות (רפואיות/כלכליות/משפחתיות) קשות.
שיקולים לחומרא (להחמרה בעונש):
1. תפקיד בצבא הדורש להיות בכוננות מתמדת.
2. אחריות פיקודית (מחייל שהינו מפקד מצפים ל"יותר").
3. שימושים נוספים במהלך תקופת תנאי.
4. שימוש ביחידה.
5. שימוש בפעילות מבצעית.
6. סם קשה.
ו. הרישום הפלילי
בפסק הדין בעניין ברטלה אשר הוזכר לעיל, ביקר בית המשפט העליון את הפרקטיקה הנוצרת, לפיה נוצר רישום פלילי בגין הרשעה בעבירת סמים בבית דין צבאי, לרבות עבירה של שימוש חד-פעמי בסם מסוכן, ובעקבות פסק הדין, גובשה מדיניות הפרקליט הצבאי הראשי (פצ"ר) להמליץ לנשיא המדינה למחוק הרשעה פלילית בגין עבירות סמים "קלים", לאחר שלוש וחצי שנים ממועד ביצוע העבירה, או תוך שנה וחצי לאחר שחרור החייל, לפי המוקדם. על מדיניות זו הכריז הפצ"ר בפסק הדין בבית המשפט העליון בעניין אורנשטיין-זהבי.
יחד עם זאת, הפצ"ר אינו יוזם המלצות כאמור, אלא נוהג על פי מדיניות זו במידה ופונה המורשע בעבירת הסמים לנשיא המדינה בבקשת חנינה, בצירוף כל המסמכים הנדרשים. לרישום פלילי גישה לכל אזרח, ולאחר התיישנות הרישום הפלילי לאחר 7 שנים, עדיין יש לגופים מסוימים גישה אל המידע. רק לאחר מחיקת הרישום הפלילי לאחר 10 שנים נוספות, יכולים גורמים ספורים בלבד (שב"כ, מוסד, וכו´) לגשת למידע זה. הרישום הפלילי מונע קבלת רישיון לעסוק במקצועות מסוימים, הדורשים רישוי, כגון: עריכת-דין, רפואה, ביטוח, ראיית חשבון, ועוד.
כמו כן, מעסיקים רבים, ובפרט בעבודות הקשורות לביטחון ואבטחה, דורשים מסמך המוכיח כי לאדם השואף להתקבל אצלם לעבודה אין רישום פלילי.
היות ורישום פלילי מהווה כתם, המפריע לאנשים רבים אשר מעדו בשירותם הצבאי, להמשיך בחייהם האזרחיים התקינים, מומלץ מאוד לפנות בבקשת חנינה לנשיא המדינה לאחר עבור התקופה האמורה לעיל.
אהבתם את הכתבה? תוכלו לקרוא עוד בספר "לפנים משורת הדין"
לפורום
עריקות בשירות מילואים
