אחת הדילמות במעבר לחו"ל הינה השירות הצבאי של הילדים, למידה מניסיונם של רבים מהמהגרים מעלה כי רצוי להסדיר במהרה את מעמד הילדים עוד טרם הגיעם לטווח הגילאים ה"בעייתי" בכדי להימנע מצרות לאחר מכן.

חשוב להדגיש כבר עתה - אי התייצבות בבקו"ם ביום שנקבע בצו אינו גורע כהוא זה מהכרזתו של המלש"ב כנפקד! ביום התייצבותו הופך המלש"ב לחייל בין אם הגיע לבקו"ם ובין אם לאו.


ככלל, צה"ל מאפשר דחיית התייצבות לשירות ביטחון של אזרחים ישראלים מלש"בים שמוכרים כילידי חו"ל (אזרחים ישראלים שנולדו בחו"ל ומקום מושבם הקבוע ברציפות מיום לידתם הוא בחו"ל) או כבני מהגרים (עקרו לחו"ל למטרות הגירה לפני הגיעם לגיל 16 ובלבד שעד הגיעם לגיל 18 היה מקום מושבם הקבוע במדינה בה מתגוררים הוריהם).

מלש"ב שהוכר כיליד חו"ל או כבן מהגרים יהיה זכאי לביקורים בישראל מבלי לאבד את מעמדו ומבלי שיחוייב בשירות בטחון לתקופה מצטברת של 120 ימים בכל שנה קלנדרית ולביקור חד פעמי לתקופה רצופה אשר משכה בין 121 ימים ועד לשנה אחת. כמובן שניתן לקבל אישורים לתקופות חורגות מהאמור לעיל מטעמים מיוחדים.

מלש"בים ילידי חו"ל או בני מהגרים זכאים אף ללמוד חלק מלימודיהם התיכוניים בארץ מבלי שיאבדו את מעמדם ובלבד שהוריהם ממשיכים להתגורר דרך קבע בחו"ל ובתנאים מיוחדים נוספים.

גם בנושא מתן הפטורים לשוהים בחו"ל ברשות צה"ל די מפלה בין גברים לנשים ומעניק לנשים, בנות מהגרים, פטור עם הגיען לגיל 20 (במידה שלא ניצלו שנת שהייה ולא שהו בארץ תקופות החורגות מהמותר) או עם הגיען לגיל 22. גברים לעומת זאת, זכאים רק לדחיית שירות כל עוד הינם נמצאים בחו"ל עד הגיעם לגיל 41 (!!!) ועם הגיעם לגיל 41 מקבלים הם את הפטור.

מועמדת לשירות בטחון אשר הוכרה כבת מהגרים ומעמדה בוטל, תחויב בשירות ביטחון בהתאם לגיל בו היתה עת בוטל מעמדה כבת מהגרים, כדלקמן:

גיל משך השירות:

עד גיל 18 - השירות הוא של 21 חודשים
בין 19-20 - השירות הוא של 18 חודשים
מגיל 21 ואילך השירות הוא של 12 חודשים

בכל מקרה ובכל התנהלות אל מול גורמי הצבא בנושאים הללו חשוב לבצע זאת בסיוע גורם המסוגל לייצגכם בצורה ראויה אל מול רשויות הצבא ולעמוד על זכויותיכם. חשוב מאוד גם לשמור על כל מסמך ולתעד כל שיחה עם בעל תפקיד, התחלופה בצבא הינה רבה והבטחות שניתנות היום לא ייזכרו מאוחר יותר ללא תיעוד מתאים.

כך למשל, בעבר זכו בני מהגרים באפשרות ללמוד בארץ לימודים לתואר ראשון ובעצם לשהות בה לתקופה של ארבע שנים מבלי שהדבר ייחשב כהפרה של התנאים להישארות במעמד "בן מהגרים". במקרה בו טיפלנו בעבר, נערה שכזו ניצלה את האפשרות שניתנה אולם עם הגיעה לגיל 22 בו אמורה היתה לקבל את הפטור נתבקשה לשוב לשירות צבאי לאור "הפרת התנאים להכרזתה כבת מהגרים". רק נבירה במסמכים אותם שמרו הוריה ובמסמכים אשר נמצאו בקונסוליה הביאה את שלטונות הצבא לשנות קביעתם לגביה שכן כאמור, 4 שנים לאחר מעשה, השתנו כל הנפשות הפועלות בצבא ואף אחד לא זכר את הפריבילגיה שניתנה בעבר לאותם בני מהגרים.

הסיטואציה די מורכבת ורבים מן המהגרים מנסים להתעלם ממנה פשוט ע"י יציאה מן הארץ עם ילדיהם ללא תיאום מול הרשויות. הבעיה צצה כאשר הילד ה"נפקד" מבקש לשוב לארץ ונעצר ע"י משטרת הגבולות או כאשר מבקש הוא לחדש דרכונו ומסורב עד לפתרון הבעיה עם שלטונות הצבא. על כן, מומלץ להגיע להסדרים עם רשויות הצבא בכדי להימנע מאי נעימויות בעתיד.