פטרת המפשעה היא זיהום שכיח ביותר המתבטא באודם וגרד באזור המפשעה, אשר עלול להתפשט בהמשך לאזורי עור סמוכים– ירכיים, סביב איברי המין וסביב פי הטבעת. מצב זה נפוץ בקרב גברים ונשים בעולם כולו אך שכיח יותר באזורים חמים ולחים כמו מדינתנו הקטנה.
גורמי סיכון נוספים הם ביגוד הדוק אשר משתפשף ופוצע את העור, השמנת יתר וקפלי עור מזיעים ותנאי היגיינה ירודה. במקרים נדירים יותר מדובר בפגיעה במערכת החיסון של הגוף בשל מחלה או בשל נטילת אנטיביוטיקה. אנשים הסובלים מפטרת באזורים אחרים של גופם, כגון ברגליים, עשויים לסבול מהתפשטות המצב לאזור המפשעה. לאור כל זה, די ברור שחיילי וחיילות צה"ל מנהלים רומן ממושך עם פטרת המפשעה.
ההדבקה נעשית על ידי נבגים, שהם מעין "זרעים" של פטריות, שנמצאים על בגדים, בייחוד בקפלים, בבדים וכאמור על ידי נגיעה בפטרייה ונגיעה בעור בריא לאחריה בנוכחות גורמי הסיכון שפורטו לעיל. מידת ההדבקה תלויה בסוג הפטרייה, ויש מספר סוגים שונים. פטרת המפשעה הנפוצה בצבא אינה קשורה בזיהומים אגרסיביים, בסיבוכים משמעותיים או בשיעור הדבקה מאד גבוה מאדם לאדם. עם זאת, המצב, כאמור, נפוץ מאד.
ההדבקה מתחילה באזור אדמומי חיוור בקוטר של כחצי ס"מ, מגרד, בעל שוליים ברורים וחדים, מעט מורם מן העור ומגרד מאד. בהמשך הנגע גדל ונעשה אדום יותר, בעיקר בשל גירוד מתמיד. לעיתים מופיעים נגעים חדשים באזורים סמוכים, לרוב לא על איבר המין עצמו אך שק האשכים מעורב לעיתים קרובות. בהמשך, כאשר המצב הופך כרוני הנגעים שבים לצבע ורוד או אדום בהיר ושטחם גדל או נותר יציב וגדול משמעותית מהנגע המקורי. גירוד עז עשוי לגרום לפציעה חוזרת של העור וזיהומים נוספים.
פונים לרופא
בכל מקרה, אם אתם סובלים מפריחה מגרדת במפשעה כדאי לפנות לבדיקת רופא. ספרו לו אם אתם סובל ממחלות כלשהן או נוטלים תרופות, האם אתם סובלים מפריחות או תלונות נוספות ועל כל שינוי משמעותי במצבכם הגופני והרגשתכם הכללית. לאחר הערכה ראשונית תקבלו טיפול מקומי אנטי- פטרייתי.
עקרונות הטיפול המקומי כוללים שמירה על עור יבש ונקי באזור, להימנע מביגוד לוחץ ולאוורר את האזור כמה שאפשר. ישנן משחות רבות נגד פטריות, רובן נמכרות ללא מרשם רופא. כולן יעילות ואין הבדלים מאד משמעותיים בבחירת משחה ראשונית. ניתן להתייעץ עם הרוקח. בחירה טובה להתחיל איתה היא משחת דקטרין מקומית או קלוטרימזול. משחות אלו יעילות כאשר מורחים אותן על עור נקי ויבש- למשל אחרי מקלחת ולפני או בבוקר. המינון הוא פעמיים עד שלוש ליום. יש להקפיד למרוח את המשחה בעדינות, היטב ועל כל הנגע.
בכל מקרה של שינוי לרעה במצב יש לחדול מיד משימוש ולפנות לרופא- ייתכן כי הבעיה אינה פטרת או כי קיימת רגישות לאחד ממרכיבי המשחה. צריך לזכור שישנן סיבות אחרות כמובן לפריחה מפשעתית– דלקת עור בשל רגישות או שפשוף (שפשפת ללא פטרת), מחלות עוריות כגון פסוריאזיס, אלרגיה, אקזמה ועוד. יש לפנות לרופא אם המצב מתמיד או מחמיר ואם אין תגובה לטיפול במשחה נגד פטריות.
אם המשחה מביאה לשיפור במצב יש להמשיך ולמרוח את האזור במשך כשבועיים לפחות ועד חודש למניעת חזרה– אפילו אם העור כבר נראה נקי. אם הפטרת חוזרת ניתן לטפל שוב במשחה אליה הגיבה בפעם הראשונה. כדאי כמובן להקפיד על היגיינה ובגדים מאווררים ולמניעה נוספת ניתן להשתמש באבקות טלק או אבקות נוגדות פטריות בצורה סדירה.
ד"ר חגי שרון עובד כיום במחלקה לנוירולוגיה בבית החולים איכילוב בתל אביב.