ביקשתם? קבלו: כתבה שנייה על השירות הצבאי של המגה- סטארים שכבשו את מסכינו (החד ערוצי) כשהיינו קטנים. עם השנים כמעט שכחנו אותם, לפעמים העלנו באוב פוסטר קרוע, אבל הם המשיכו בחייהם, והיום הם חיילים שמשרתים כמו כולם בצבא ההגנה. יצאנו לבדוק שוב איזה צבא חיכה להם. צפו פגיעה...

הדרדסים

הצבא והגורל לא תמיד משבצים אנשים לפי כישוריהם ויכולותיהם. לפי ההיגיון זללני היה צריך וודאי להיות טבח, בר מוח בחמ"ן תלפיות, בר כוח בסיירת מובחרת, קונדסון מומחה החבלה בהנדסה קרבית, דרדסבא, חובש הכומתה האדומה- בצנחנים, דרדסית, שרגילה להיות בין המון גברים, תשובץ כפקידה פלוגתית, וביש גדא בתותחנים. אלא שלא כך הם פני הדברים. כל הדרדסים הקימו גרעין, ויצאו לשנת שירות במאחז מרגניות שבבקעה. הם עבדו קצת את האדמה, עשו סמים וחגגו באורגיות מטורפות (בהן רק דרדסית ייצגה את המין הנשי). אחר כך כולם נהיו נח"לאווים, חוץ מדרדסבא, שיצא לקצונה והודח בגלל כישורי הנהגה שנויים במחלוקת, ובר כוח שגילו אצלו רשרוש בלב, והוא נהיה שקמיסט. אתם יודעים איך זה, הכי מורעלים נהיים תמיד הכי ג'ובניקים.

בינבה

הפעם האחרונה שבובי, בינבה ופונפון נפגשו הייתה במסיבת הגיוס של בינבה. חודשיים לפני כן הם גילו שכל ההרפתקאות שלהם בחיפוש אחר אימא של בינבה היו מיותרות, כיוון שהאם מצאה את מותה הרבה שנים לפני כן במשחטת רכב בטול כרם. בובי, בינבה ופונפון עדיין היו חברים טובים, אבל כבר לא היה להם מכנה משותף. הם שתו ערק זול, צחקו והיו מאושרים לרגע. היה להם ברור שזוהי סופה של ידידות מופלאה.

לבובי נקבעה קב"א נמוכה, כי מגיל 10 הוא הסתובב בדרכים עם בינבה ולכן לא שלט בלוח הכפל או ב ABC. באופן טבעי, שיבצו אותו במג"ב. פונפון הצטרף לכחולי המדים, והוא שובץ ביחידת חבלה מהטובות ביותר. הוא הצטיין והתקדם וצפו לו עתיד מזהיר. אבל הקריירה המזהירה שלו נקטעה באיבה. סובארו דרסה אותו כשניסה לחצות את דיזינגוף. ובינבה? היא נצבעה בלבן והפכה לרכב ת"ש של סמג"ד בהנדסה קרבית. סביר, חוץ מזה שהוא עישן המון ולא ניקה אף פעם את המאפרה. עכשיו היא בדיוק על התרמיל בדרך להודו. יש לה בדלהי בן דוד טוק-טוק, שאצלו תתחיל את הטיול הגדול.

נולי

גרפיטי שירותים מפורסם בצבא טוען כי "בץ זה צב הפוך, אוזה היא אווזה בניקוד אחר ושבי הוא קיצור של שבלול. אבל מי זאת נולי"? הגרפיטי הזה מתאר בדיוק את נולי. מאפרוחה צהובה היא הפכה לתרנגולת צעירה ונאה, אבל בעוד האחרים גיבשו זהות, נולי תמיד הייתה בשוליים. עוף מוזר. היא לא הבינה מי ההורים שלה– פעם דודו ועפרה בבית, פעם עוזי ואפי שרו שיר בסלון. ואז מתה עופרה חזה. נולי לא ידעה את נפשה מצער. ואז גם עוזי הלך. נולי הייתה הכי קרובה אליו והיא כונתה תמיד "האפרוחה הקטנה של עוזי". מותו ערער את חייה הלא יציבים ממילא.

היא התגייסה, ומסרה את גופה לכול מי שנתן לה אהבה ללילה. עד מהרה היא נשאה את הכינוי הלא מחמיא "מזרן פלוגתי". יום אחד מצ"ח תפס אותה עם ג'וינט. היא ישבה בכלא ארבעה חודשים, אבל זה עשה לה רק טוב, כי היא שוחררה מהצבא, והכירה אהבה אמיתית שסדרה לה קצת את החיים.

צבי הנינג'ה

איזה מפקד סיירת לא היה מקבל 4 לוחמים מיומנים ונטולי לחץ בית בכלל, משום שהבית שלהם ממש קרוב אליהם? ואכן, עד מהרה ליאונרדו, מיכאלאנג'לו, דונטלו ורפאל גויסו לדובדבן. הם היו מצטייני כיתה, מחלקה, פלוגה ואף הגיעו לנשיא עם צל"ש מיוחד. אבל אחרי שנה בשירות הם השתעממו. קצת נמאס להם לעצור מבוקשים בערים פלסטיניות וכבר לא ריגש אותם כל כך להתחפש לערבים ולהסתובב במחנות פליטים עם אקדח בקוטר 0.22 מ"מ מוחבא בגרב. ממילא 4 צבים עם מטפחת צבעונית על העיניים מעוררים חשד בשנייה, גם כשהם מציירים שפם מזרח תיכוני אופייני.

על כל פנים, כמו עקרת בית בת 40 מקריית-אונו, הם החליטו שהם רוצים לגוון. הם התחילו לעשות חלטורות אצל רוזנשטיין ואצל האלפרונים. פה חיסול, שם פיצוץ. ברגילות הם נסעו בכל העולם כדי להוריד מבוקשים שענו לשמות אקזוטיים כמו קרלוס, ריקרדו וגוסטבו. לא בשביל הכסף, בשביל הריגוש. שרדר היה חסר להם יותר מתמיד. כשהשתחררו נסעו לספלינטר ביפן, והשמועות אומרות שהם פתחו דוכן פלאפל בטוקיו.

גברת פלפלת

מערכת "שבוז" מברכת את מר פלפל וגברת פלפלת באיחולים לבביים, על שביתם, גמבה, סיימה בהצטיינות את קורס הקצינות, ובאותה הזדמנות משתתפת בצערה של צופי, שהחורפן שלה הפך לצעיף אופנתי עם חזרתה של אופנת הפרוות. יהי זכרם ברוך.