כולם משתינים עליו, מחרבנים עליו, מקשקשים עליו – אבל הוא נשאר עומד, יציב ומסריח. כן, חברים, זהו תא השירותים הצבאי! אחרי שישבנו בכמה וכמה כאלה (אבל בריחוף, בלי באמת לגעת בשום חלק מהאסלה), הגענו למספר מסקנות גורפות לגבי כל תא שירותי צה"לי באשר הוא. הנה הן לפניכם:

השלט "בנים" או "בנות" הינו בגדר המלצה בלבד. כולם משתינים בכולם. ההבדל המהותי היחיד, הוא שבשירותי בנים תמיד תהיינה שיערות ערווה מפוזרות.
אף פעם, אבל אף פעם, לא יהיה בו נייר טואלט. אם יהיה, תעדיפו להתעלם מקיומו, כי יהיה לו כזה מרקם שיגרום אפילו לטחורים לברוח פנימה.
אם לא היה מסדר הבוקר, תמצאו שביל של חרבונים על כל דפנות האסלה.
אתם הולכים לנקות את התא הזה, על בטוח. ואם לא את התא הזה, אז תא אחר, מלוכלך יותר.
הדלת תהיה מלאה בהעלבות עדתיות: מרוקאים נגר רוסים, רוסים נגד מרוקאים, וחוזר חלילה. חלק מהכיתובים יהיו מסודרים כמו פורום, עם כתובות, תמונות מצורפות, ובלי צנזורה.
יהיו חרוטות שם קללות ברוסית. בעיקר "лох".
יצורפו כל שמות החודשים של מחזרי הגיוס בחמש השנים האחרונות, בתוספת המיואשת האלמותית: "עד מתי?"
יכללו תגובות נאצה נגד המפקדים, החיל, והצבא כולו.
תהיה לפחות פניה נרגשת אחת לקב"ן, שיקח את החייל מכאן. אם כי לא נראה שזה חלק מתפקידו של הקב"ן, להרחיק לכת עד השירותים כדי להציל חיילים.
פינת הדלת תיראה כמו תחרות חמשירים של אצבעוני. הכל יתחיל בשורות "חייל יקר, חייל חביב / חרבן לאסלה ולא מסביב" ויגמר בפאנץ' אחר.
בצד, בכתב עגול, מסודר ומנומס, תיכתב כרזה שמתאמצת מדי להיות שנונה, על ידי חיילת שמשחקת אותה אחלה גבר. הכרזה תזכה בהתעלמות, בדומה לעיתון הנשים ההוא שניסה להיות בלייזר.
יהיה שם לפחות ציור אחד של איבר מין זכרי.
כל מה שכתוב בגבולות תא השירותים, כתוב עם שגיאות כתיב. אפילו הציור של איבר המין.