היה אפשר לומר ש"חפש את המטמון" היא מקרה שבו מרוב עצים לא רואים את היער. שמרוב שהתכנית מסובכת והפורמט מבלבל, כבר לא משנה איפה המטמון הנכסף. אבל הספיישל הזה היה עשוי במיומנות מרשימה שהצליחה בכל זאת ליצור תחושה של מסתורין ששווה לנסות ולפצח.
קח מקל
"חפש את המטמון" הוכיחה את עצמה כרעיון נחמד ומאתגר, שיכול גם לסקרן וגם, אולי, להשכיל ולהחכים אותנו. המתחרים הפעם היו בכלל תלמידי תיכון, שהבטיחו שישתמשו בכסף למימון לימודים גבוהים, כך שבכלל נוצרה שם אורגיה של חינוך, הרפתקאות וידיעת הארץ. ועוד בונוס – על הדרך, החברה להגנת הטבע יכולה גם לגרות את הצופים לצאת החוצה עם תרמיל ומקל.
אבל ישראלים לעולם יישארו ישראלים. כשהם פוסעים בשביל מסומן ויפה, הם חייבים ללכלך אותו עם עטיפות של מסטיק בזוקה. הפעם, היו אלה יוצאי תכניות הריאליטי בדרגת מפורסמות כזו או אחרת, שמצאו דרך להסתנן גם לכאן ולהפוך את "חפש את המטמון" לעוד סיבוב מאוס על קרוסלת תכניות המציאות:
דווקא מגריזו
לתיכוניסטים הנרגשים הוקמו צוותי עזרה לעת צרה. הצוותים הללו הורכבו, בין השאר, גם מאליענה בקייר, קארין מגריזו ועידו תדמור. מזל, כי מזמן באמת לא ראינו את השלושה הללו, והרי התרגלנו לקבל מהם מנה שבועית מרוכזת. אבל בעיקר חבל, וגם קצת עצוב, שהרגישו ב"חפש את המטמון" צורך לטחון את אותם המים ושוב לקשט את המסך במלכי ומלכות האסאמאסים.
והאמת שזה גם קצת מעליב. כי ההרגשה היא שלא סומכים עלינו שנצליח לשים לב למה שמשודר בטלוויזיה בלי נוכחות של סלב מלאכותי כזה או אחר. בצד החיובי, לעומת זאת, הצליחו (ואלוהים יודע איך) להביא לשם גם את אסף חפץ (מפכ"ל המשטרה לשעבר) וסיוון רהב מאיר (הכתבת המשפטית של חדשות ערוץ 2), שהם באמת שני אנשים שכדאי שיהיו בנמצא כשצריך לפתור חידה. בשביל סתם סנפלינג או צווחות אקראיות, לא צריך דווקא את מגריזו מכל הבנות בעולם.
היה מטמון?
אבל כאמור, למרות סירבול היתר ושאריות הבזוקה, מבצע "חפש את המטמון" היה מוצר די סוחף ומעניין לצפייה. בסוף, אגב, לא ברור אם אכן היה מטמון. כי רק אצל ארז טל, המטמון יכול להיות בכלל פרומו לתכנית אחרת שבסופה צריך לבחור אם רוצים למכור את המטמון או להמיר אותו במטמון גדול יותר, שאותו אפשר לחלק בין חברים או למשכן תמורת הצצה בכתב החידה של התכנית הבאה. קצת מוציא את הכיף מכל העסק, לא?
חפש את המטמון, ערוץ 2, רביעי ושבת 20:45