מתחילים בגלל לחץ חברתי

לאחר שחקרתי קצת את השפעת הניקוטין ואת הנזקים שהוא מספיג בגופנו לאורך השנים, הגעתי למסקנה שהוא גורם נזקים בלתי הפיכים. לכן, יצאתי ובדקתי מדוע אנשים בכל זאת מזמינים אותו להיכנס לתוך גופם במקום לסלקו ולהרחיקו כמה שיותר.

ברק הוא בחור נאה בן 24. הוא התחיל לעשן בכיתה ד' "סתם לכיף עם החבר'ה".

כששאלתי אותו מדוע, אם כך הוא לא מפסיק לעשן כיום, כאשר אותם חבר'ה כבר לא קיימים בשלב זה של חייו, הוא ענה לי, "עכשיו קשה להפסיק, אבל הפחתתי בכמות!"

החלטתי לגשת לצד השני, לצד הנקי, שבו לא ארגיש שאני יושבת בתוך ענן ענקי של ניקוטין שמרעיל לי את החיים.

אליסה היא תלמידת תיכון. שאלתי אותה באיזה גיל, לדעתה, רוב האנשים מתחילים לעשן. אחרי לא יותר מ- 2-3 שניות היא ענתה: "תלוי איפה הם גרים ועם מי הם מסתובבים, אבל בעיקר בתחילת ט'-י. תלוי גם למי יש עמוד שידרה".

"אז את אומרת בעצם שאנשים מתחילים לעשן בגלל לחץ חברתי?"

"כן, בגלל הרצון להשתלב בחברה אחרת".

"אם כך, אני אקשה עלייך טיפה. לא פעם שומעים אנשים מעשנים שאומרים שנמאס להם מסיגריות אבל משום מה הם עדיין ממשיכים לעשן, למרות שה"לחץ החברתי" שדיברנו עליו כבר לא קיים. למה זה, לדעתך?"

"כי הגוף מתרגל לניקוטין ומתמכר אליו. וכשרמת הניקוטין שהגוף רגיל אליה נמוכה, יש תחושה של מחסור. לרוב, הדבר היחיד שגורם למעשנים להפסיק זה דברים כמו התקף, מוות של קרוב ודברים דומים. עד שהבנאדם לא יבין את חשיבות החיים שלו, הוא לא יפסיק", היא מוסיפה ואומרת, "חשוב כבר מגיל קטן לדעת שזה רע מאוד, לא לעשן ליד הילדים".

הודיתי לה על השיחה, ולקחתי כמה דקות לחשוב על כל מה שנאמר כאן, השיחה רצה לי במחשבות שוב ושוב.. הפסקאות הצטמצמו למשפטים והמשפטים לכמה מילים בודדות.

חטיבה, רצון להשתלב, לחץ חברתי, התמכרות הגוף לניקוטין, התקף, מוות, לא לעשן ליד הילדים, התמכרות הגוף לניקוטין... התמכרות הגוף לניקוטין...

נזכרתי בברק, האם הוא באמת רוצה להפסיק לעשן ולא יכול כבר כי הגוף שלו התמכר לניקוטין? התשובה מאוד ברורה, כן!

לחלק הראשון