לכל אחד מאיתנו היו דייטים שהיינו מעדיפים לוותר עליהם. הבליינד דייט הראשון שלי לדוגמא. בדייט עם תומר באותה תקופה ממש לא הייתי מנוסה בעניינים בינו לבינה ובכלל לא קלטתי מה משמעות הבליינד דייט. אני זוכרת שדברתי איתו ארוכות באיי סי קיו ולא ויתרתי על הכמה שיחות בטלפון. רציתי לוודא שההרגשה זהה ושלפחות יש לנו כימיה לשיחה. הוא עבר בהצלחה מרובה את כל השלבים ואפילו היה רגיש במיוחד כשסיפרתי לו על המגבלה שלי. קבענו להיפגש אצלי לסרט ושיחה. הוא הגיע, הביט בי קצת, חייך חיוך מאולץ והחל לדבר איתי על המחשב שלי. מה הסוג שלו? כמה עלה המסך? אלו משחקים יש לי? כל משך הדייט דיבר על מחשבים. על המחשב שלי ושלו, משחקים, אתרים ועוד ועוד. סרט לא רצה לראות ולפתח שיחה נורמאלית גם לא. בסוף לחץ ידי, הודה על הסרט וברח כמה שיותר מהר.....אולי הוא עתיד לצאת עם מחשב

דייט נוסף הזכור לשמצה, או יותר נכון, זכור למוזריותו, היה עם טדי. אותו הכרתי באתר הכרויות לנכים והדייט התנהל כך: ירדתי לפתוח את הדלת וחייך לי בחור צעיר שנראה נחמד. הזמנתי אותו להיכנס לפני שנצא והוא ישב לו בשקט, בוהה בקיר ולא מפסיק לחייך. לאחר שדיברנו קצת, יצאתי אחריו נכנסתי למכונית שלו וכל אותה עת הוא עדיין לא הפסיק לחייך. לבסוף הדליק את הרדיו ושרק. ניסיתי לדבר והוא לא ענה. שאלתי לאן ניסע והוא בשלו, שותק. לבסוף לאחר רבע שעה מעצבנת כזו פתח ואמר "תראי, את נראית לי בחורה נחמדה, באמת. אך אנו לא מתאימים" איך נדע אם הוא לא מודבר??? "אצלי הנכות כמעט לא נראית, רק בעיה קטנה עם היד ולך הנכות קשה יותר.... לא רוצה להעליב, אך כל אחד צריך למצוא מישהו כמותו, ללא בעיות חריגות" אז לחץ ידי ואמר שלום. לצאת עם מישהו כמותו??? אולי שייצא עם עצמו! ועכשיו מגיעה לדייט הכי מוזר שהיה לי בחיים, הדייט עם חיים. הכרנו באינטרנט, כמובן, והוא נראה בחור שיכול לדבר על הרבה דברים ונשמע ממש מעניין. ציפיתי המון לדייט ושמחתי שהגיע. הבחור לא נראה הכי טוב בעולם אך זה שטויות. פתאום התחיל לדבר הכי הרבה שטויות ששמעתי בחיים. החל משהוא יכול להביט על נקודה בקיר במשך שעות, שלא סיים תיכון אבל למד באוניברסיטה של החיים ושהתנ"ך זה הדבר הכי חשוב. תנ"ך וחשבון. במקצועו היה נגר. מה שהכי הלחיץ אותי היה שהוא העריץ אותי והעריץ עד פחד. הדבר היחידי שלא עשה היה לנשק את כפות רגלי, כך שהוא חשב שהעולם בנוי משלושה דברים: תנ"ך, חשבון ואני