לאחר חורבן בית המקדש הראשון ולפני בניית בית המקדם השני, 355-356 שנים לפני ספירת הנוצרים, אירע נס פורים. נס פורים התבצע ע"י מרדכי היהודי שהציל את עם ישראל ממזימת המן הרשע- להכחיד ביום אחד את העם היהודי כולו!
סמלי החג-
חלק מסמלי החג הבולטים הם: אכילת אזני המן, התחפשות והרעשה ברעשן ובאקדח.
אזני המן- יש כמה דיעות לגביי אכילת אזני ההמן בפורים. אחת הגרסאות מדברת על כריתת אזניו של המן לפני שתלו אותו. הגרסה השנייה מדברת על אגדה שבה המן נכנס לגזני המלך כפוף קומה וחפוי ראש וללא אזניים. לגביי צורתן המשולשת של אזני ההמן, גם כאן יש כמה דיעות: האחת- כנגד שלושת אבות האומה אברהם, יצחק ויעקב. השניה- צורת כובעי קציני צבא באירופה שהזכירו את המן בשנאתם ליהודים.
תחפושות- "אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב"- כפי שעם ישראל נהג בימי מרדכי ואסתר, התחפושת היא בעצם שינוי דמות.
הרעשה ברעשן ובאקדח- המן היה מזרע עמלק, מצוות התורה היא למחות את זכר עמלך וכלם הרעשה ברעשן ובאקדח הן פעולות סמליות המבטאות את מחייתו.
מצוות החג-
קריאת המגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, קריאה בתורה, תפילה על הניסים, סעודת פורים, איסור הספד ותענית.
קריאת המגילה- את המגילה קוראים בליל פורים ולמחרת במשך היום בציבור בתי הכנסת.
משלוח מנות- עפ"י המצווה מספיק לשלוח משלוח מנות ובו שני מיני מזון.
מתנות לאביונים- מצווה לתת שתי מתנות לשני עניים.
קריאה בתורה ותפילה על הניסים- בתפילת היום ובברכת המזון מוסיפים את התפילת ההודיה "על הניסים".
סעודת פורים- בפורים נקבע כי ישתו וישמחו וישתו יותר יין מהרגיל ולכן יש מצווה לקים סעודת פורים.
איסור הספד ותענית- י"ד וט"ו הם ימי שמחה ולכן חל איסור הספד ותענית בימים אלו.