צילום: שי סקיף
|
גיל: 20 וחצי.
מגורים: כמון.
על התפקיד: "אני משרתת במסלול נח"ל בגדוד קרקל. זה אומר שאני ובני הגרעין שלי תופסים קו במשך שנה, ולאחר מכן יוצאים יחד לפרק משימה. כרגע אנחנו בגבול ירדן, עושים פעילות בט"ש: שמירות, סיורים ומארבים. בקרוב נעבור לגבול מצרים".
מה צפוי בפרק המשימה: "אני חברה בתנועת המחנות העולים, ופרק המשימה שלנו יתקיים בשכונות הקשות בתל אביב. יש כאלה".
המעבר לגבול מצרים: "זה מראה שמאמינים בנו כגדוד, וזאת הזדמנות טובה להוכיח את עצמנו. אני מאמינה שאנחנו מסוגלים ליותר ממה שעשינו עד עכשיו, וזאת תהיה הדרך להראות את זה. שתי פלוגות כבר עברו, ואנחנו נעבור עוד כמה שבועות".
הכי אוהבת בתפקיד: "את האנשים. פשוט כיף להיות איתם בסיורים, לעשות איתם שמירות. זה עושה את הכל".
לא אוהבת: "את האוכל. עד עכשיו בישלנו לעצמנו במחלקה והיה מוצלח. עכשיו הגיעה מחלקה נוספת והמצב הידרדר".
הבחירה בקרבי: "היו לי הרבה סיבות. אבל בעיקר רציתי לנצל את האופציה לעשות תפקיד כזה, שאין שום דבר דומה לו באזרחות".
עושה את היום: "עכשיו אנחנו נמצאים ליד ים המלח, והנוף כאן מדהים. כיף להסתכל החוצה".
מקום אהוב בארץ: "הרי אילת. זה מקום מאוד מיוחד בעיניי, והייתי רוצה לטייל בו יותר".
איך להפיג שעמום: "פעם היה כל כך משעמם שאספתי חוטי ברזל שיצאו מהגדר, יישרתי אותם וסידרתי ליד הש.ג".
שעה אהובה: "הזריחה, בעיקר אם אני שומרת בלילה ואז כבר יודעת שמגיע הסוף".
לא יכולה בלי: "ספר. אני משתדלת לקרוא הרבה, למרות שבזמן האחרון לא תמיד יוצא לי. כרגע אני קוראת את 'קרוב להפליא ורועש להחריד' של ג'ונתן ספרן פויר".
סרט אהוב: "אמלי, בגלל ההתייחסות לפרטים הקטנים".
אחרי השחרור: "נחיה ונראה".