שבוז חיילים
חיפוש
חיפוש חיפוש חיפוש
מתגייסים חיילים משוחררים סטודנטים דרושים פורומים מגזין לימודים
שבוז ראשי   >>  מגזין חיילים | שבוז   >>  הרי את מחוילת
המדריך למתגייס
חדשות
כתבות מגזין
ד"ש מצולם
פגישה אישית
לוחם בכותרות
נספח צבאי
גיבור בשבוע
העולם הערבי
שירות ב"במחנה"
סקר מומלצי שבוז חיילים
מהו המאכל הכי טעים במנת קרב?
הרי את מחוילת
סיפורם של חיילי חובה נשואים, שעונדים דיסקית לצד טבעת
מיכל דניאלי, ‏יום ראשון ‏18 ‏מאי ‏2008
סמ
צילום: חגי הירשפלד
 כשזה נוגע לרובם הגדול של החיילים, היראים דרך קבע מהשוטר הצבאי האורב בקרבת מקום, פקודות ההופעה והלבוש מסתכמות בהכנסת החולצה למכנסיים ובנעליים תקניות. לעתים ייבדקו גם התספורת התקנית, הדיסקית על הצוואר והכומתה שבכותפת, אבל בעבור 46 חיילות ו-1,887 חיילים בסדיר, מתווסף לכל אלה פריט נוסף, מעט מפתיע: טבעת נישואים.
בגיל שבו רוב דאגותיהם של לובשי המדים בחובה, מתרכזות בעיקר בלמצוא מקום על קו האוטובוס בדרך לבסיס בצפון, ישנם כמעט 000,2 חיילים עם טרדות שונות לגמרי, כמו תשלום שכר הדירה המשותפת או מאמץ לשמור על הקן המשפחתי גם כשלא זוכים בחמשו"ש. נסו לדמיין חייל ששב משבוע בפאתי עזה, ממתין לאוטובוס בתחנה המרכזית ומספר לחבריו מה הוא ואשתו מתכננים לרגל יום הנישואים המתקרב.

פשוט זרמנו

סמ"ר טימופיי שולגין, בן 21 מחדרה, משרת כלוחם מן המניין בגדוד 12 של גולני. כמו חבריו, גם הוא מפנטז על השחרור המתקרב ומנסה להעביר בקלות את הזמן שנותר לו במדים. את אשתו, ורוניקה, הכיר שולגין עוד כשהיה בן 51, בערב ל"ג בעומר על חוף הים. "החברים חיתנו אותנו כבר אז, כשהיינו בני 15", הוא צוחק, "אמרו לנו שאנחנו מתחתנים בוודאות, אז פשוט זרמנו".
ב-02 בנובמבר אשתקד נישאו השניים, אחרי שהיו מאורסים במשך חודש ימים. "נישאנו בספונטניות", מבהיר הגולנצ'יק בחיוך, "ואני אפילו לא זוכר את הפעם הראשונה בה התחלנו לדבר על זה - זאת הייתה החלטה הדדית". לדבריו, ההחלטה הייתה קלה למדי, שכן מרגע שראה אותה בראשונה, היה לו ברור שיישא אותה לאישה. "גם לא היה לי מוזר להתחיל לקרוא לה 'אשתי'", הוא מוסיף, "כי קראתי לה ככה עוד הרבה לפני החתונה".
בסיפור דומה מחזיק גם סמל דוד קוזבסקי, בן 22 מירושלים, לוחם בגדוד צבר של חטיבת גבעתי. הוא ואשתו מיכל, שניהם שומרי מצוות, ניהלו מערכת יחסים בת ארבע שנים, לפני שהחליטו להתייצב תחת החופה. ההיכרות המוקדמת בין זוגות ההורים סייעה להם, אולם את הקשר העמיקו דוד ומיכל רק בתנועת הנוער "בני עקיבא". "אפילו חווינו פרידה קטנה, שהורידה לשנינו את האסימון", מספר סמל קוזבסקי, "הבנו שכנראה לא יהיה לנו אף אחד אחר, אז הגענו למסקנה של 'יאללה, חתונה". בט"ו בשבט האחרון, אל מול חומות ירושלים, הציע סמל קוזבסקי נישואים לבחירת לבו. לפני כחודש התחתנו.
טוראי שמרית גל, בת 19 מיקנעם עלית, מ"כית לעתיד וגם דוגמנית וזמרת מקצועית, התארסה לבחיר לבה, שחף, לפני כשנה, כמעט שנתיים אחרי שהכירו לראשונה. על אף שכבר החליפו טבעות והתחייבו זה לזו, הם ממתינים עם החתונה הרשמית עד לתום שירותה הצבאי של טוראי גל. כשהיא מדברת עליו, היא מכנה אותו 'בעלי' ומסבירה שעוד מילדות היה ברור לה "שברגע שאמצא את האחד, אני אתחתן איתו בלי היסוס". ובאמת, כאשר הציע לה שחף נישואים, כשהייתה במהלך צילומי קליפ וכשברקע זיקוקים, היא לא יכולה הייתה לסרב. "פתאום הסקסופוניסט שהשתתף איתי בקליפ, התחיל לנגן שיר ששחף כתב לי, ואז אני רואה אותו מוציא טבעת", היא נזכרת. אחרי ה"כן" המתבקש, הם שבו לביתם המשותף מזה שנתיים וחצי. "רעדתי מרוב התרגשות", היא מגלה.
שלושת הזוגות מספרים היום שלא התלבטו הרבה בקשר לחתונה, גם בגיל שנחשב בעיני רבים לצעיר למדי. "לא הייתה לנו סיבה למשוך את זה", מבהיר שולגין. "היינו ארבע שנים ביחד", מזכיר גם קוזבסקי, "וזה כבר ממש נמתח. אמרנו: 'נתחתן, נקפוץ למים, ובעזרת השם, יהיה בסדר'".
"לא היה לי קשה להתחייב למישהו אחד", מסבירה טוראי גל, "נכון שתמיד יש את הפחד שתפסיקי לאהוב, אבל את עם אותו האדם כבר שנים, את יודעת שעברתם דברים טובים ורעים ביחד ואת רואה בעיניים שלו שהוא אוהב אותך. ברגע שיש ריב ענק, חולפות בדיוק ארבע דקות ועשרים שניות עד שהלב שלך מתפוצץ בשביל לקבל חיבוק. אז את יודעת שזה הבנאדם הנכון", היא קובעת, "ואת גם לא מפחדת".

כבר מעל לשטויות

לגעגועים התמידיים לאוכל של אמא ולחבר'ה בבית, שהם מנת חלקו של כל חייל, נוסף בעבור חיילי החובה הנשואים בצה"ל, גם הצורך להקים את משפחתם החדשה, לשמור ולגונן עליה. התהליך המורכב הזה אינו קל לאיש, ויש להניח שגם שהות ארוכה בבסיסים מרוחקים והיעדרות תכופה מהבית - לא בדיוק מקלות.
הצבא לא מתנגש לכם עם חיי המשפחה?
"מתנגש", מסכים סמ"ר שולגין, שלא זוכה לבלות הרבה זמן עם אשתו, "אז מתנגשים בו בחזרה. אין ברירה, חייבים לעבור את הזמן שנותר, אז מסתדרים. אם קורה משהו דחוף אז יאפשרו לי לצאת, זה לא שאני כבול. יש לי גם קצת יותר סופי שבוע בבית, ובעיקר אנחנו משתדלים לצאת הרבה לבלות ביחד. ומלבד זה, מחכים לסוף, ואז יהיה טוב".
סמל קוזבסקי, שמצוי בעיצומה של חופשה מיוחדת בת חודש לרגל האירוע - סוג של ירח דבש - מרגיש שהקשיים העיקריים שנוצרים מהחיכוך שבין הצבא לחיי הנישואים, עוד לפניו. "אני מאמין שיהיה קשה למיכל", הוא מודה, "ונדמה לי שזה יהיה ניסיון גדול יותר בעבורה, כי בסופו של דבר, כשאני בבסיס, אני עם החבר'ה, אני לא כל-כך מרגיש שהחצי השני שלי לא נמצא, אני עסוק. אבל היא תחזור בערבים לבית ריק וזה לא פשוט בכלל".
"כל הזמן היה לי בראש 'כן להתגייס', 'לא להתגייס", משתפת טוראי גל, המתגייסת הטרייה בחבורה, שידעה כי עובדת היותה נשואה יכולה הייתה להעניק לה פטור משירות. "אבל צה"ל תורם המון לאישיות והיה לי חשוב לעשות את זה. צבא זה אולי קשה, אבל גם יש בזה חינוך שלא נותנים בבית, ואני אוהבת לקחת על עצמי דברים ולסיים אותם עד הסוף". עכשיו, כשהיא בטירונות, ההחלטה עומדת למבחן. "אלה יציאות לא נורמליות, אנחנו מתראים פעם בשבועיים", היא מספרת, "ובינתיים אהוב לבי יושב בבית, מכין פיצות בעסק החדש שלו וכוסס ציפורניים עד שאגיע".
"האמת היא שממש ניסינו למצוא פתרון ובדקנו מה הסידור הכי טוב", מגלה סמל קוזבסקי, "אפילו חשבתי להיות בני"ש ולעשות שירות של שנה וארבעה חודשים. גם ביקשתי לצאת משירות קרבי כדי להיות קרוב לבית, אבל אני משתחרר בעוד עשרה חודשים והחלטנו להמשיך ככה. צריך להיות חזקים בתקופה הזאת ולהתפלל שתעבור מהר. להיות קל"ב היה עושה את החיים קלים יותר, אבל יש אמרה לפיה הקב"ה לא מפיל תיק על בן-אדם, אם הוא לא מסוגל לעמוד בו - אז אנחנו מאמינים שיהיה לנו את הכוח הזה".
בינתיים, מנסים הנשואים הטריים לשלב בין משפחתם ובין שירותם הצבאי. סמל קוזבסקי מספר שכנראה יזכה בקרוב בחמשו"שים דרך קבע, כמו גם בהשתתפות צה"לית בתשלום שכר הדירה שלו, מתוקף פקודת הצבא שעוסקת בדיני חיילים נשואים. "ישנן שתי הטבות עיקריות שהצבא מעניק לחיילים נשואים: השתתפות בשכר דירה ותשלומי משפחה (תשמ"ש)", מסביר סגן יוסף ברודי ממחלקת הפרט שבאגף משאבי האנוש. "אם החייל משכיר דירה, הוא זכאי לקבל כ-800 שקלים על מנת לממנה, ואם מיצה בן הזוג את כושר ההשתכרות שלו, זכאי החייל הנשוי לתשמ"ש, הנקבע לפי פרמטרים שונים".
בין החיילים בני גילם, שאפילו לא בטוחים היכן ירצו לטייל עם השחרור, בולטים ביציבותם חיילי החובה הנשואים. "אני חייל רגיל כמו כולם", מסביר סמ"ר שולגין, "אולי חוץ מזה שאני מרגיש קצת יותר בוגר, מעל לשטויות. יש תחושה של ביטחון וידיעה שאני כבר מסודר, שאני לא צריך לדאוג יותר מדי". גם טוראי גל מרגישה בוגרת יותר: "אני לא באה לבסיס כדי לחפש בנים או כדי להוכיח משהו", היא אומרת, "אני יודעת מה אני שווה והאהבה שלי מחכה לי בבית. אם הייתי רוצה הקלות ת"ש, הייתי מנצלת אותן, אבל אני רוצה להיות כמו כל אחת אחרת".
"יש לזה שני צדדים", מסכם סמל קוזבסקי, "מצד אחד, הפחד והגעגועים מקשים, אבל מצד שני, יש לך את הפריבילגיה לדעת שאתה באמת מגשים את האידאל: גם חייל בצה"ל וגם מקים בית נוסף לעם ישראל. לדעת שאשתי מחכה לי בכל סוף שבוע בבית, זה רק מוסיף להרגשה הטובה הזאת".
ובכל זאת, גם רגעים לא קלים הם נחלתם של הנשואים במדים. "יש געגועים קשים", מספרת טוראי גל, "אבל אני מנחמת את עצמי בזה שמצאתי את האחד. יש רגעי משבר בכל יום, אבל שחף מתקשר אליי ואומר לי 'שנינו יודעים מה את שווה - לכי על זה, לא סתם התגייסת', ואז אחרי שנייה, אני חוזרת לתלם".

בעוד שנה אבא

ההתחייבויות יוצאות הדופן של סמ"ר שולגין, סמל קוזבסקי וטוראי גל, כבר הספיקו להרים לא מעט גבות סביבם. "למרות שהמשפחה והחברים מהאזרחות לא הופתעו כל-כך", מספר שולגין, "לחבר'ה מהצבא היו קצת ספקות. היו תגובות כמו 'מטומטם, תברח!' הם בכלל לא הבינו את הרעיון של הנישואים, אבל הם התרגלו. הזמנתי את החברים מהצבא לחתונה וכל העניין דווקא התחיל למצוא חן בעיניהם".
גם טוראי גל מספרת על תגובות ספקניות. "היו לי חברים שלא האמינו שבאמת אתחייב ככה למישהו אחד", היא נזכרת, "כי הם לא היו יכולים לעשות את זה בגיל הזה. אבל מרביתם מכירים את בעלי כבר שנים ולא הופתעו, ולאחרים הוא סיפר אפילו לפני שהוא הציע לי. החלק השני היה בשוק כמה ימים", היא מחייכת.
"הרבה חילונים בצבא אומרים לי שלהתחתן בגיל 22 זה לא הגיוני", מספר קוזבסקי, "הם שואלים אותי: 'אתה קולט שיש מצב שבעוד שנה תהיה אבא?' ואני עונה להם שזה מקובל אצלנו ושאין סיבה למרוח את זה יותר מדי. אבל בהמשך כולם התלהבו - החתונה גם נפלה בדיוק על יציאה מחלקתית, אז היה שמח".
התגובות מצד המפקדים, מספרים כולם, נעות על הציר שבין הלם לרצון לסייע. "המפקדים ממש ישבו איתי", מספר סמל קוזבסקי, "דיברו איתי על זה שהולך להיות קשה, הכינו אותי לכך שעומדות להיות תקופות לא פשוטות וגם אמרו שישתדלו לעזור".
גם נוכח עשרות הבדיחות השחוקות המשוות בין נישואים לבין מאסרים למיניהם, השלושה לא ממצמצים. "לא הייתה לי תחושה של ויתור על חופש", מסביר קוזבסקי, "שנינו ממש נהנים מזה ובאמת שהחשש הכי גדול היה איך נסתדר מבחינת הצבא, לאור העובדה שאני קרבי". "אם כבר, אני יותר חופשי", אומר שולגין. "החופש הוא בתוך הבן-אדם", קובעת גם גל, "התחייבות למישהו אחד היא משהו שמרגישים. ברגע שמצאתי את בחיר לבי, הייתי מוכנה לוותר על הכל - במשפחה שלי השקעתי 16 שנים ומרגע שמתחתנים, בעלך הוא המשפחה שלך. הרבה אנשים אומרים שתמיד אפשר להתגרש, אבל אצלי זה בכלל לא בלקסיקון".
וכמו כל חייל ממוצע, גם כזה שלא בילה את הסדר אצל חמותו תוך כדי שירות חובה, גם הנשואים סופרים את החודשים עד לרגע שבו יחזירו את הקיטבג למקומו הטבעי. אפילו טוראי גל, שהתגייסה במארס, כבר מצפה לשחרור בקוצר רוח - ויש להניח שמסיבת השחרור שלה תהיה קצת יותר חגיגית מהרגיל. "נסיים את הצבא ונחגוג את הסיום בחתונה גדולה", היא אומרת, "ואחרי כמה שנים יגיע הזמן להביא ילדים".
"עד לשחרור מהצבא, אין לי יותר מדי תכנונים", מספר סמ"ר שולגין, "אבל נשתדל להגיע ביחד עד ל-120".  
תגובה לכתבה  שלח לחבר  גרסת הדפסה 
כתבות נוספות
לחלץ קדימה
לחלץ קדימה
שבי אחריהם
שבי אחריהם
הקצין שבטנק ינצח
אחרי ההתרסקות
12345678
שבוז הוא פורטל המיועד למתגייסים, חיילים וחיילים משוחררים. שבוז כולל מידע מעודכן ורלוונטי על צו ראשון. תפקידים, קורסים, מיונים, תאריכי גיוס, רשימת ציוד, טירונות, חיל השריון, חיל רגלים (חי"ר), חיל תותחנים, חיל הנדסה (הנדסה קרבית), חיל הים, חיל הרפואה, חיל האוויר, חיל החימוש, חיל שלישות, חיל החינוך, חיל המודיעין, מג"ב, גולני, אגוז, שלדג, סיירת מטכ"ל, 669, דובדבן, עוקץ, חובלים, קצין העיר, בית החייל, משכורת צבאית, חר"פ, גימלים, קצונה, הנחות לחיילים, עבודה מועדפת, פיקדון אישי, מענק שחרור, פסיכומטרי, בגרויות, כנס משתחררים ועוד.