צילום ארכיון: ניר אריאלי
|
נתוני הצבא מגלים כי לאורך העשור האחרון פחת ב-20 אחוז מספר המלש"בים שהוסמכו למקצועות הטכניים. צה"ל משקיע עשרות מיליוני שקלים מדי שנה בהכשרת המתגייסים. רמ"ח תומכ"א באכ"א: "זהו מצב חירום של תחום החינוך המקצועי". מנכ"ל רשת אורט: "הקמת בתי-ספר מקצועיים לשכבות החלשות אינה הפתרון"
מחסור חמור בחיילים שסיימו מסלול טכנולוגי בתיכון ובעלי ידע בתחומי המכונאות, החשמל והאלקטרוניקה. תמונת מצב מדאיגה זו הוצגה על-ידי נציגי הצבא ותעשיינים, שהתייחסו לצמצום בכוח אדם מקצועי בדיון שנערך בנושא בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת.
מנתוני צה"ל מתברר כי שיעור מסיימי בית-ספר תיכון בעלי תעודת בגרות טכנולוגית עומד על 8.85 אחוזים בלבד בשנת 2008, בעוד שלפני עשר שנים הם היוו 11 אחוז. זאת ועוד, לאחר המיצוי של הצעירים המתאימים לתפקידי לחימה, רק כ-80 אחוז מהמלש"בים הטכנולוגיים אכן מתגייסים למערך הטכני, ואילו הצבא נדרש להסמיך כ-35 עד 50 אחוז מבוגרי המסלול העיוני למקצועות טכנולוגיים.
לדברי גורמי צבא, נוסף על הירידה במספר הבוגרים ממוסדות החינוך הטכנולוגיים, קיימת "ירידה באיכות הבוגרים, בעיקר בהיבט המקצועי-מעשי". בעקבות הרפורמה שבוצעה במסלולים אלו, מתמקדים הלימודים בתחום בהעברת תכנים תאורטיים ולא מעשיים. כתוצאה מכך, בוגרי המסלול הטכנולוגי הנקלטים בצה"ל הנם בעלי יכולות פחותות והמוטיבציה שלהם להשתלבות בתפקידים טכניים נמוכה יחסית.
המחסור הקיים במתגייסים בעלי ידע טכנולוגי קודם יוצר בעיה לא פשוטה, במיוחד בתפקידים המחייבים הכשרה שעלותה יקרה, ולעתים אינה מתקיימת במסגרת הצבאית. גם ביטול מגמות לימוד טכנולוגיות במוסדות החינוך אינו מקל על צה"ל, שעדיין זקוק לחיילים שיאיישו תפקידים כאלו.
הצבא משקיע יותר מ-20 מיליון שקל בשנה בהסמכת כוח אדם מקצועי, שהוכשר בעבר על-ידי מערכת החינוך הטכנולוגית. "זהו מצב חירום של תחום החינוך המקצועי", הזהיר ראש מחלקת תכנון כוח האדם באגף כוח האדם, אל"ם ציקי סלע.
"הקמה סיטונאית של בתי-ספר מקצועיים לשכבות החלשות, כפי שמבקש הצבא, אינה הפתרון", טען מנכ"ל רשת אורט, צבי פלג. "זה צעד שיחזור על טעות קשה משנות ה-70, כשהמדינה חילקה את התלמידים למסלולים טכנולוגיים ועיוניים בהתאם לציוניהם, אך למעשה התחשבה גם במעמד סוציו-אקונומי. יש לצאת בקמפיין נרחב שיבהיר כי בחינוך הטכנולוגי יש מקום לכל שכבות האוכלוסייה".