המחשה: יהונתן בן דוד
|
בעקבות חוק נתוני תקשורת, שנכנס לתוקף בשבועות האחרונים, הוסמכו חמישה סא"לים מחיל המשטרה הצבאית לנסות למצוא חייל נעדר באמצעות איכון מכשיר הטלפון הנייד שברשותו. האפשרות התקדימית תנוצל רק במקרי חירום: חשש ממשי לחטיפה או להתאבדות, אך לא לצורך איתור נפקדים ועריקים
במקרה של חשש לחיי חייל תוכל המשטרה הצבאית לאתר את מיקומו המדויק באמצעות איכון הטלפון הסלולרי שלו - כך אישר הרמטכ"ל, רא"ל גבי אשכנזי, בעקבות חוק נתוני תקשורת שנכנס לתוקפו בשבועות האחרונים. הסמכות המיוחדת תינתן לחמישה סא"לים בלבד במצ"ח, שיורשו להתחקות אחר מיקומו של החייל במקרה חירום, המוגדר כחשש לחטיפה או להתאבדות. בחיל המשטרה הצבאית הבהירו השבוע כי האפשרות לא תעמוד לרשות הצבא למטרת איתור עריקים או נפקדים.
החוק החדש, שהתקבל בכנסת בסוף שנת 2007, מספק כלים יעילים יותר למשטרת ישראל ולגופים נוספים, בהם מצ"ח, למגוון צרכים. צו שופט, או קצין בדרגת סא"ל ומעלה ומקבילו במשטרה - אלו הגורמים שיוכלו לאשר העברת נתונים טכניים של תקשורת טלפונית ואינטרנט, דוגמת יעדי שיחות, נתוני איכון וכתובות איי-פי.
בחודשים הקרובים עתידה משטרת ישראל להקים מאגר מידע שיאגד את נתוני התקשורת השונים - בו תוכל להיעזר מצ"ח בחקירות מסוימות - במטרה לחסוך את הפנייה לספקי שירותי האינטרנט והסלולר. "במקרה של חשש לחטיפת חייל, כאשר נעשים כל המאמצים לאתרו, נוכל מעתה לנסות למצוא אותו באמצעות הטלפון הסלולרי ובכך אפילו להביא להצלת חייו", הסבירה היועצת המשפטית למצ"ח, רס"ן שירה עצמוני.
לפני ארבעה חודשים הגישה האגודה לזכויות האזרח עתירה לבג"ץ, הדורשת לבטל את החוק לאלתר, בטענה שהוא מפר את הזכות לפרטיות, בין היתר באמצעות שימוש לרעה בסמכויות שמתיר החוק - למעקב אחר פעולות המתבצעות בטלפון ובמחשב האישי. בעתירה נטען עוד שהחוק אינו מידתי וכי מתן מידע מהסוג שאושר בהצעה - אינו חוקית.
בתום הדיון שהתקיים בחודש יוני בפני שופטי בג"ץ, הוחלט כי העתירה תיבחן לקראת סוף השנה הנוכחית על-ידי הרכב של שבעה שופטים, בראשו תעמוד נשיאת בית-המשפט העליון, דורית ביניש. "כשעל הפרק עומדת הפגיעה בפרטיות מול הצלת חיים, מצדיקה עצמה הפרת האיזון לטובת הצלת החיים אל מול הפגיעה בפרטיות", אמרה רס"ן עצמוני.