ארכיון: דן קינן

האם צפויים רבבות חיילים בשירות חובה וקבע להיקרא אל שרשרת החיול בפעם השנייה בחייהם? במטרה לחדש ולהשלים את מאגרי טביעות האצבעות, צילומי השיניים ודגימות הדי-אן-איי, נבחן בימים אלה המהלך, במסגרת עבודת מטה שמתבצעת ברבנות הצבאית ובאגף כוח האדם (אכ"א).

בגופים המעורבים הבהירו השבוע כי היוזמה התקדימית תיושם לכל המוקדם, אם בכלל, רק במהלך שנת 2009. עם זאת, בצה"ל מקשרים בין המיזם למבצע "ושבו בנים" שהושלם בחודש יולי האחרון, במסגרתו הוחזרו גופותיהם של אהוד גולדווסר ואלדד רגב ז"ל. "מבצע החלפת השבויים הבהיר מעל לכל ספק את החשיבות הטמונה באיסוף נתוני זיהוי רפואי", הסבירו גורמים המעורים בנושא. "תהליך זה עתיד לשפר בצורה משמעותית את תחום הזיהוי. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שבו לא יהיו לנו את כל האמצעים הדרושים לזהות חייל שנפגע".

במסגרת זו, פותחה בשנה האחרונה תוכנת מחשב ייעודית, המאפשרת לגורמי השלישות בפיקודים לאתר חיילים שבתיקם הרפואי חסרים פרטים העשויים לסייע בזיהויים במקרה של אסון. עם מימוש התוכנית, יוכלו אנשי השלישות לאתר בצורה מהירה חיילים ואנשי קבע בעלי מידע רפואי חסר, ואלו יתבקשו להשלים את הבדיקות הרפואיות בבקו"ם. גורמים המעורבים במיזם העריכו כי זימון לובשי המדים לבדיקות נוספות ייעשה על-פי שנתונים, שיחולקו, ככל הנראה, לחיילים בשירות חובה ולאנשי קבע.

יישום המיזם רחב ההיקף נמצא עדיין בתהליכי בחינה, ואם יאושר, יתבצע בהתאם לתוכניות העבודה של הפיקודים המרחביים וללוחות הזמנים של מיטב, שאחראית על קליטת כלל המתגייסים הטריים. "התהליך יתמקד בעיקר בחיילים שאין בידי הצבא נתונים ביולוגיים עליהם, דוגמת אלו הנאספים במהלך שרשרת החיול, או שלא ניתן יהיה להשתמש בנתוניהם בשעת הצורך עקב בעיות שונות", הסביר רע"ן הקליטה והלוגיסטיקה במיטב, סא"ל שמעון בר.

במהלך השנים האחרונות שודרגו תחנות שרשרת החיול באופן משמעותי, ובין היתר, הושם דגש מיוחד על נושא הזיהוי הרפואי. כך למשל, בחודש יוני 2006 התווספה לשרשרת מערכת ה"אפיס", מערכת ממוחשבת אוטומטית לזיהוי טביעות אצבעות, שהחליפה את איסוף הטביעות באמצעות דיו. כעת מבקשים בצה"ל להעלות את נושא הזיהוי הרפואי מדרגה נוספת.

בחודשים האחרונים הסתיים תהליך הזנת טביעות האצבעות של כלל המתגייסים בין השנים 1994 ו-2006 למאגר הכלל-צה"לי הממוחשב. עם זאת, ברבנות הצבאית ציינו כי על אף שכל הטביעות, שהוטבעו בדיו והיו שמורות עד כה על גבי גיליונות נייר, כבר הוזנו לתוכנת ה"אפיס", הם צופים כי תהליך ליטושן ייקח עוד זמן רב, משום שחלקן דהה או נמרח.

נטילת טביעות האצבעות מהמתגייסים נועדה בעיקר לאפשר זיהוי חללים במקרה הצורך, כאשר לא ניתן לזהותם באמצעים אחרים, כפי שקרה לא פעם במהלך מלחמת לבנון השנייה, למשל. כיום, מוצבות בשרשרת החיול עמדות ממוחשבות המורכבות ממשטחים אלקטרוניים, המגיבים לכף היד של המתגייס וסורקים את טביעות האצבעות באופן דיגיטלי.

"אין בכלל מה להשוות בין שתי השיטות. למערכות החדשות יש יתרונות עצומים", ציינו במיטב, "וכעת, מתנהל תהליך הזיהוי באמצעות טביעות אצבע ביתר יעילות, מבלי שאנו נאלצים להתמודד עם בעיית האחסון של כל גיליונות הנייר".

באחרונה פתחו במדור הזיהוי הרפואי של הרבנות הצבאית חדר נוסף לאפסון דגימות הדם הנאספות בשרשרת החיול ומשמשות בשעת הצורך לזיהוי על סמך בדיקת די-אן-איי. על-פי גורמים ברבנות הצבאית, עתיד החדר החדש להכיל את עשרות אלפי הדגימות שיילקחו מהמתגייסים במהלך שלוש השנים הקרובות.

"אנחנו מתייחסים בכובד ראש לכל מה שקשור לדגימות הדם", פסק רמ"ד הזיהוי הרפואי ברבנות הצבאית, רס"ן ד"ר אייל אלעד. "הדגימות עוברות אצלנו תהליך ארוך, שבסיומו הן מאוחסנות. בזמן אמת, תהיה דגימת הדם מוכנה לשימוש מידי".

במקביל לשדרוג תחום האיסוף של טביעות האצבעות, עתידות בקרוב להיכנס לשימוש מצלמות חדשות לתיעוד חלל הפה והשיניים. ברבנות הצבאית מעריכים כי בתוך שנה יתווספו לשרשרת החיול המצלמות החדשות, שגודלן כגודל עיפרון. המצלמות יסופקו על-ידי אחת החברות המתמחות בתחום, והן צפויות להחליף את מצלמות הסטילס הנמצאות כיום בשימוש, וסובלות מבעיות טכניות מרובות.

המצלמות החדשות יהיו קלות בהרבה, בעלות יכולת תמרון טובה יותר והן יוכלו לתפוס את כל קשת השיניים בצורה מלאה ולא מטושטשת. בנוסף, פעולת הצילום באמצעות העזרים האלו תהיה פשוטה ונוחה יותר, הן בעבור המתגייסים והן בעבור החיילים שיתפעלו את המצלמות.

צה"ל כבר העביר לחברה המייצרת את הדרישות הראשוניות מהפיתוח החדש, וזו עתידה לספקו בצירוף תוכנת מחשב מיוחדת. לדברי גורמים המעורים בנושא, מצלמות הסטילס הנמצאות בשרשרת החיול לא הותאמו לייעודן הצבאי, והצורך לצלם מאות עד אלפי מתגייסים מדי יום יוצר לא מעט בעיות טכניות. "המשימה העיקרית שלנו היא לשמור על השלמות, האיכות והתקינות של כל תחנות הזיהוי, לצד הבקרה על תהליך איסוף הנתונים", הסביר רס"ן ד"ר אלעד. "בקרב הציבור רווחת תפיסה שגויה לפיה באמצעות דגימת די-אן-איי אפשר לזהות כל חלל, אך יש מקרים שזה פשוט לא נכון".

כך למשל, לדברי רס"ן ד"ר אלעד, שהיה שותף בתהליך הזיהוי של גופות החיילים החטופים, וידוא זהותם נעשה דווקא על סמך צילומי השיניים וסימנים מזהים נוספים. "תהליך הזיהוי באמצעות צילומי השיניים הנו קריטי במיוחד", הוסיף. "בסופו של דבר, ההליך מתבסס על כל התהליכים הקודמים למוות עצמו. עלינו מוטלת החובה לעשות את מרב המאמצים על מנת שבשעת הצורך יעמדו לרשותנו כל האמצעים הנחוצים לזיהוי החלל".

שינוי נוסף, הנבחן בימים אלו בשרשרת החיול, הנו איחודן של התחנות ללקיחת דגימות דם מהמתגייסים - האחת לטובת מאגר הדי-אן-איי הצה"לי והשנייה מועברת למאגר מוח העצם של ארגון "עזר מציון". מטרת האיחוד האפשרי היא לקצר תהליכים ולזרז את שרשרת החיול.

באחרונה חודדה ההנחיה המגדירה את שיעור המתגייסים שצפויים להצטרף למאגר במהלך ימי הגיוס ליחידות השדה. ההוראה קובעת כי 75 אחוז מכלל המתגייסים אמורים למסור דגימות דם למאגר - יעד בו עומדים אנשי הארגון בהצלחה.

על-פי מידע שנאסף, עד כה אחד מכל 290 חיילים נמצא מתאים לתרומה, לעומת אחד מכל 30 אלף אזרחים שהצטרפו למאגר שלא דרך הצבא. מאז הקמת התחנה לפני כשנתיים וחצי, זכו למעלה מ-40 חיילים להציל חיים באמצעות תרומת מוח עצם.

בתוך כך, גם יחידת הזיהוי המטכ"לית, המורכבת מאנשי מילואים ופועלת תחת מפקדת קצין הרפואה הראשי, מעלה הילוך בתחום האימונים. היחידה אינה פעילה בשגרה ומגויסת בעיקר במהלך תרגילים ובשעת חירום. עם זאת, במשך מספר שנים לא ערכה היחידה ולו אימון אחד, פרט לפעילות שביצעה בשטח במהלך מלחמת לבנון השנייה.

בחודש מאי האחרון ערכה היחידה תרגיל ראשון זה חמש שנים, במסגרתו הושם דגש על יישום לקחי מלחמת לבנון השנייה. במהלך 2009 עתיד להתקיים אימון נוסף, ובצה"ל מאמינים כי הכשירות והמוכנות המוגברת של היחידה יניבו פירות של ממש גם בזמן אמת.

מרכז האיסוף לנתוני חללים (מאנ"ח) הראשון מחוץ לתחומי מחנה תל השומר יוקם בקרוב בפיקוד הצפון - זאת, כחלק מתגבור מערך איתור הנעדרים בפיקוד. באמצעות המרכז החדש, מקווים בפיקוד לייעל את הליך הטיפול בחללים.

על-פי התוכנית, הקמת המתקן בבסיס מרכזי בפיקוד, תושלם עד קיץ 2009. את המאנ"ח עתידים לתפעל חיילים מיחידת הקבורה הפיקודית. "הרעיון היה על השולחן זמן רב, אולם מלחמת לבנון השנייה הדגישה את הצורך בכך", ציין קצין השלישות הפיקודי, אל"ם סמי הולצקן. "בעזרת המאנ"ח החדש נקצר את משך תהליכי הטיפול והזיהוי, וכך נזרז גם את תהליך ההודעה למשפחות ואת הליך הקבורה".

במסגרת הפעילות לשדרוג מערך איתור הנעדרים הצה"לי, הועבר הטיפול בנושא מאחריות האגדים הלוגיסטיים המרחביים (האלמ"רים) אל גורמי השלישות באוגדות ובפיקודים. "האלמ"ר לא יכול לשלוט באירועי איתור נעדרים בעומק שטח הלחימה, את זה יכול לעשות רק קצין שלישות שמעודכן באופן שוטף בתנועת הכוחות ובמצבם", הסביר אל"ם הולצקן.

בנוסף, עתידה בקרוב יחידת איתור הנעדרים של פיקוד הצפון לקיים אימון נרחב. בעקבות עבודת מטה שנערכה באחרונה באגף התכנון, הוחלט לצייד מחדש את היחידה, ולצוותים יונפקו בקרוב ערכות זיהוי, כלי רכב וציוד נוסף שישמש אותם במהלך ביצוע תפקידם.

(אורי טל וניר קוסטי)