צילום: רות נעמה פז

בפיקוד הדרום עמלים בחודשים האחרונים על גיבושה של תוכנית כוללת לחיזוק הקשר בין מפקדת הפיקוד לבין הרשויות המקומיות והאזרחים המתגוררים בתחום אחריותו. כחלק ממדיניות זו, אותה מוביל מפקד הפיקוד, האלוף יואב גלנט, מאז כניסתו לתפקיד, התכנס לפני מספר שבועות בפעם הרביעית "פורום דרום", בו השתתפו ראשי הרשויות המקומיות ובכירי הפיקוד, לצד גורמים ממשרדי הממשלה. במסגרת זו, דנו הצדדים בפתרון בעיות בממשק הצה"לי-אזרחי, והציגו חידושים שנעשו בתחום בתקופה האחרונה.

"אני רואה בפורום זה מעין דיווח של גוף מבצע לדירקטוריון, שרשאי לבחור כיוון פעולה ולקבל החלטות שיקדמו אותו הלאה", סיפר האלוף גלנט למשתתפי הפורום. "אנחנו מאמינים בביקורת ציבורית ובשקיפות, ובשנים האחרונות נעשתה התקדמות משמעותית בנושא, מתוך ההבנה שעלינו לעשות כל שביכולתנו כדי לממש את חזון בן-גוריון להפרחת הנגב".

"המטרה העיקרית של כל הפעילות שלנו בתחום היא למצוא את נקודת האיזון שבין הצורך הצבאי לאזרחי", אמר ל"במחנה" ראש מטה פיקוד הדרום, תא"ל דוד סויסה. "כלל היוזמות השונות שהוצגו בכנס, גובשו מתוך הכרה בכך שצה"ל חולש על 60 אחוז משטח הדרום, המהווה 60 אחוז משטח המדינה, ועל כן עלינו לשמור על האינטרסים הביטחוניים של ישראל, מבלי לפגוע יתר על המידה באיכות החיים של התושבים באזור הדרום".

110 מיליון שקל - זהו הסכום שיושקע במהלך השנים הקרובות במיגון יישובי עוטף עזה. עבודת מטה נרחבת שנעשתה באחרונה בפיקוד הדרום, הובילה גם להגדרת סדרי עדיפויות חדשים להגנה על היישובים השונים ולמיגון המבנים, בהתבסס על קריטריונים שנקבעו מבעוד מועד.

כחלק מכך, חולקה תוכנית המיגון למספר שלבים, שבמסגרת כל אחד מהם תמוגן קבוצה מסוימת של יישובים. בפיקוד הדרום חילקו את היישובים לארבעה מעגלים, בהתאם לגודלם ולקרבתם לגדר המערכת, לציר "הוברס" ולמחנות צבאיים. קריטריון נוסף שהשפיע על הדירוג הנו "חוסן היישובים" - מדד המעריך את יכולת התושבים והתשתיות לעמוד בלחץ החברתי והכלכלי שנוצר לאור האיום הביטחוני.

כך, ניתנה עדיפות עליונה למיגון יישובים בסכנת חדירת מחבלים או פגיעה ישירה, ולאחר מכן הוחלט למגן יישובים שעלולים להיפגע על-ידי מרגמות וקסאמים. בכל יישוב ימוגנו, בעדיפות ראשונה, מוסדות החינוך, תחנות ההסעה, מוסדות לאנשים בעלי צרכים מיוחדים, ומוסדות ציבור שעשויים לאכלס בכל רגע נתון מעל ל-20 איש, דוגמת מתנ"סים ומשרדים.

בתוך כך, עתידים להתווסף לפיקוד תקנים חדשים בעבור קציני עורף שיוכשרו בידי פיקוד העורף, ויהיו אמונים על תחום ההגנה המרחבית ועל הטיפול המקצועי באזרחים ביחידות פיקוד הדרום. התקנים החדשים הוקצו בעקבות הפער שנתגלה בין המענה הנרחב שמספק פיקוד העורף לערים מאוימות יחסית הנמצאות הרחק מקו הגבול, דוגמת אשקלון, למענה שנותן הפיקוד לאוכלוסייה בערים וביישובים הקרובים יותר לגדר.

"קציני ההגנה המרחבית בפיקוד, באוגדות ובחטיבות, לא הוכשרו לטפל, למשל, באזרחים, באוכלוסייה מיוחדת ובקשישים", הסביר רע"ן הלאומיות, ההתיישבות והביטחון (לה"ב) בפיקוד, סא"ל תומר תבור. "כעת, הפיקוד מקצה עבורנו אנשים שיוכלו לתת לכלל האזרחים את המענה המתאים".

היוזמות החדשות שגובשו בפיקוד הדרום לשיפור איכות החיים של האזרחים, חורגות מעבר לתחום הביטחון גרידא. בחודש האחרון נפתח מחדש מוקד טלפוני בפיקוד, שצפוי לרכז את פניות התושבים בנוגע להתנהלות אל מול הצבא, הן בנושאים ביטחוניים והן בתחומים אזרחיים. מוקד לה"ב, שהוקם כבר לפני שנתיים, מאויש 24 שעות ומשמש קו ישיר בין האזרח לפיקוד. הנציגים במוקד מעורים בפעילות הגופים השונים במרחב ויכולים להפנות את האזרח לגורם הרלוונטי.

בנוסף, רכש פיקוד הדרום באחרונה את מערכת התקשורת "ג'י-איי-אס", שתשולב במערכת ה"משואה" של הכוחות הפועלים באזור הנגב, ותציג בפני המפקדים והחיילים את כל המבנים, האתרים הארכאולוגיים והתשתיות האזרחיות המצויים במרחב. מטרת המהלך הנה לצמצם באופן ממשי את הפגיעה באתרים האזרחיים או בשטח עצמו במהלך אימון ופעילות מבצעית.

כך, יוכלו הכוחות להתחשב עוד בשלב התכנון, במיקומם של צינורות השקיה, צינורות ביוב, מוסדות חינוך, בתי-עלמין, מאגרי מים, שמורות טבע, אתרי עתיקות, מכלי דלק ותעלות, ולקבל מידע מפורט על אודות מתאר היישובים וסוגי הדרכים האזרחיות.

המערכת התקשובית החדשה נמצאת בימים אלו בתהליכי הטמעה, שבסופם תשמש את כל הגופים הצבאיים הפועלים במרחב הדרום, לרבות לוחמים בסדיר ובמילואים המגיעים לאזור הנגב רק לצורכי אימונים. "לפני שנים לא רבות היינו משתמשים במפות שמסומנים עליהן רק הרים, גאיות ונחלים. בדרך זו ניתן לפוצץ תשתית השקיה מבלי לשים לכך לב בכלל", הסביר תא"ל סויסה.

תהליך נוסף שנתן אותותיו בפיקוד בשנה האחרונה, נוגע לצמצום מספר צווי האלוף המורים על סגירת שטחים וכבישים במרחב הדרום. "אם בעבר היינו סוגרים צירים על ימין ועל שמאל, היום כל דבר נעשה בצורה דקדקנית. אנחנו מנסים להפריע כמה שפחות לשגרת התושבים", העיד תא"ל סויסה. "יש בפיקוד הבנה שהצבא הוא שפועל למען המערכת האזרחית, ולא להפך, ומכאן שכשאתה סוגר שטח אתה פוגע בצורה משמעותית בחיי האזרחים".

מנתוני הפיקוד עולה כי כעת סגורים לתנועת אזרחים מתוקף צו אלוף ארבעה שטחים בלבד, בעוד שבשנת 2006 נסגרו 26 שטחים מכורח 130 צווים. בפיקוד הסבירו כי הירידה הניכרת נובעת בחלק מהמקרים מניצול יעיל יותר של משך סגירת השטח. כך למשל, בעבר נסגר כביש 40, המוביל מבאר שבע לאילת, פעמים רבות לצורך ניסויים של חברת רפאל, שלדברי תא"ל סויסה, ניצלה בפועל רק חלק מצומצם מזמן סגירת הכביש. לאחר שהנושא הוסדר מול החברה הביטחונית, קטן מספר הסגירות באופן משמעותי.

בחצי השנה האחרונה נסגר הכביש 14 פעמים בלבד, לעומת 88 הסגירות שנרשמו במהלך 2005. "מדובר בציר ראשי שלא ניתן לעקוף אותו. כעת אנחנו פועלים לקיצור משך הסגירות עד לרזולוציה של דקות, כדי לאפשר ניהול אורח חיים תקין עד כמה שניתן", העיד תא"ל סויסה.

במקביל, חולק באחרונה כביש 10, הנסלל לאורכו של גבול מצרים, למקטעים שונים על-פי אפיון הדרך והאיומים האפשריים. כך, במקרה של התרעה ביטחונית, יוכלו כוחות הביטחון לסגור אך ורק את הקטע הרלוונטי ולהימנע מאיסור תנועה לכל אורך הכביש. "כמובן שלצבא יהיה עדיף אם הכביש יהיה סגור כל הזמן, אבל אנו בוחרים להתחשב בנוחות האזרחים", ציין תא"ל סויסה.

במסגרת הפעילות לחיזוק הקשר עם התושבים, הוחלט גם לשים דגש על תחום איכות הסביבה. בשנה האחרונה הותנע תהליך כולל לצמצום מספר המחנות הצבאיים הפרוסים במרחב הדרום. עד כה פונו 13 בסיסים, כאשר חלקם הועבר לרשות המועצות האזוריות וחלקם הוסב לצורכי חקלאות או תיירות. בימים אלו עוסקים בפיקוד בפינוי שלושה מוצבים נוספים, שאחד מהם ממוקם באזור הערבה התיכונה והוא צפוי להפוך לאתר תיירותי.

בתוך כך, החל באחרונה תהליך של פינוי מוקשים משטחים סגורים, שמוגדרים מסוכנים כבר עשרות שנים. כך למשל, בשטחי המועצה האזורית תמר פונה אזור "חוות הגמלים" שנחשד כממוקש, וכעת הוא משמש לקיום מופעים אור-קוליים. העבודות ההנדסיות החלו גם בשטח נוסף בסביבה, "חוות היענים", שעתיד לשמש לעבודות חקלאיות, ובאזור נחל אשלים, שיועבר לרשות מפעלי ים המלח לאחר השלמת הפינוי. לטובת המשך התהליך, מתכוונים בזרוע היבשה לרכוש ציוד ייחודי המיועד לפינוי מוקשים במרחב הדרום.

בפיקוד הדרום הוחלט גם לפעול נגד ריבוי האנטנות בסמוך למחנות צה"ל. "בבדיקה שערכנו, מצאנו כי למרות שהמוצבים ממוקמים בקרבת מועצות אזוריות, לכל אחד מהם יש אנטנה משלו", ציין תא"ל סויסה. "אין שום סיבה שהבסיסים לא ישתמשו באותה אנטנה בה משתמשים האזרחים".

כך, במסגרת התוכנית הוקמו שלושה מגדלים חדשים באתרי תקשוב ברחבי הפיקוד, שנועדו להוביל לצמצום מספר התרנים הישנים.

תחום נוסף עליו שם האלוף גלנט דגש הנו נושא החינוך וההסברה במרחב הדרום. בתחילת כהונתו, הנחה האלוף לקיים פעילויות חינוך בעבור משרתי הפיקוד אך ורק באזור הנגב או בירושלים. מאז, נרשמה עלייה חדה במספר הסיורים שנערכו באזור המדבר, וכן בכמות החיילים שטיילו בדרום. בחציון הראשון של שנת 2008 נערכו במרחב הנגב 220 סיורים ו-800 פעילויות תרבות יום א', בהם השתתפו מעל ל-8,000 חיילים. זאת, לעומת התקופה המקבילה אשתקד, אז נערכו בסך הכל כ-620 פעילויות שונות, בהן נטלו חלק פחות מ-5,000 חיילים. "לא ייתכן שבפיקוד ישרתו חיילים שמתגוררים במרכז ומעולם לא עברו את קו אשקלון דרומה", הבהיר האלוף גלנט בפורום. "ההתקדמות החינוכית היא מהחשובות ביותר שעשינו באחרונה".