צילום: ענת ברקאי

גיל: 20.
מגורים: פתח תקווה.
על התפקיד: "אני אחראי על החיילים שלי ודואג להם לכל - מצרכים בסיסיים ועד הדברים הכי מורכבים. המשמעות של זה היא, בין השאר, שאני חייב להכיר את כולם ולדעת בדיוק מה הם יכולים לעשות, ומה לא".
הכי אוהב בתפקיד: "את החיילים שלי. משתדל, לפחות".
הכי פחות אוהב: "לחץ, ויש הרבה. אתה צריך כל הזמן לדאוג לכולם, לא לשכוח אף אחד - גם את מי ששומר או מי שיש לו הארכת זמן - ולהתמודד עם הבלת"מים. זה לא תפקיד קל - אתה לא אוכל ולא ישן - אבל הוא מספק".
רגע משמעותי בשירות: "קורס הצניחה. ברגע שאתה יוצא מהמטוס, כל העולם נפתח מול העיניים שלך, ויש לך שקט. אתה פשוט מרגיש כמו ציפור ומתחיל לעוף. אלו 40 שניות של כיף, שמרגישות כמו נצח".
מפקד שהשפיע עליי: "המ"כ שלי בטירונות ובאימון המתקדם, טימור טטרו, שהוא עכשיו סמל בפלוגה שלי. לקחתי ממנו הרבה מאוד דברים".
מוטו: "יש שניים. הראשון הוא 'בחיים יש עליות וירידות'. אני מאמין שגם כשאתה למטה, אתה חייב לזכור שאחרי תקופה רעה חייבת לבוא תקופה טובה. המוטו השני הוא משפט שאבא שלי אמר לי פעם: 'כשתוכל לעשות משהו, תרצה לעשות אותו, כי כשתרצה לעשות אותו, כבר לא תוכל'".
כשאגדל: "אולי אהיה קומיקאי. אני אוהב לעשות שטויות".
תחביב: "ספורט, והרבה - בעיקר כדורסל".
סרט אהוב: "'שר הטבעות'. הוא אמנם ארוך, אבל בא בטוב".
תוכלו למצוא אותי: "ב'פרנדז', הפאב האהוב עליי בתל אביב".
פלוס ומינוס: "מצד אחד, אני אדם סובלני, מצד שני, לפעמים אני אדיש מדי. ככה לפחות אומרים".