הוא מסתובב לו בבסיס, חופשי ונטולי דאגות, סופר את השניות עד לתאריך המיוחל ובינתיים מתנשא על סביבתו, שולט בה ביד רמה ואוי לחייל החדש שייקרה בדרכו. אם רק עכשיו התגייסתם, כדאי שתדעו איך לזהות את הפז"מניק. ולהתרחק ממנו.

הדרגה– הדרך הפשוטה והברורה ביותר היא להעיף מבט קל לכיוון הזרוע ולקלוט את הדרגה. ספרתם שלושה פסים? סמל או סמלת לפניכם, תנו ריספקט ופנו את הדרך. שלושה פסים ופלאפל? אל אלוהים, סמל ראשון לפניכם, זכר האלפא של חיילי הסדיר. אל תבהו לו בעיניים פן ייטפל לפעוריותכם וייחס לכם את המושג "ריח של בקו"ם". עדיף להצניע נוכחות ולעבור לצד השני של הדרך. הבעיה היא שרוב הפז"מניקים בצבא שמסתובבים במדי ב', כבר לא בזין שלהם לשים דרגות, ושמישהו ינסה לעצור אותם ולשאול. אבל גם אם אתם עדיין לא בקיאים בסולם הדרגות של צה"ל, יש דרכים נוספות לזהות את הפז"מניק.

הכומתה – קרוב לוודאי שהכומתה שלכם נוקשה, קשוחה ומזדקרת על כתפכם במאוזן בזווית ישרה שמאתגרת את כוח המשיכה ואת מיטב התיאוריות של ניוטון. שימו לב שהכומתה של הפז"מניק כבר משופשפת וכפופה, מונחת לו בכניעות והשפלה על הכתף ותלויה עליו באדישות מוחלטת למען יעשה בה כרצונו. אל תדאגו, גם שלכם עוד תראה ככה, כל שצריך הוא זמן. כרטיס טלכרט ישן, מספריים, סכין גילוח ומישהו שילמד אתכם מה בדיוק עושים איתם, גם יכולים לעזור.

המדים– מדי הדקרון שלכם אולי נוקשים כמו קרש גיהוץ, כולאים בתוכם בועות אוויר ומלאי כפלים. מדי הפז"מניק, לעומת זאת, לרוב עשויים מבד כותנה איכותי שהצליח לקמב"ן מהאפסנאות, והם יושבים עליו כל כך טוב, כאילו נתפרו במיוחד בשביל מידות גופו. מאות כביסות עשו את שלהן, ונראה כאילו כל נגיעה קלה תפורר אותם לחתיכות. כמעט בדרך קבע תמצאו שהם מקושטים בסיכות, סמלים, כנפיים ועיטורים מכל מלחמות ישראל, בין אם מדובר בצל"שים על נקודות משמעותיות במהלך השירות, או סתם בלינגים שהצליח לשנורר מפקידי השלישות. שימו לב שהנעליים שלו משופשפות לחלוטין (למה מה בדיוק קרה שיצחצח אותן), וחגורת הב' שלו מפוצצת בריבועים מאוירים, על כל חודש ששירת.

המבט בעיניים– לרוב תזהו אצל החייל הפז"מניק שני סוגים של הבעות: 'הבטוח בעצמו' היא הבעה שמקרינה בטחון עצמי, קוליות חסרת מעוף ותחושה ששום דבר כבר לא יכול באמת להפתיע אותו. הוא היה בכל מקום, עשה כל דבר, כתב עשרות ספרים על השירות הצבאי ומכר כבר את הזכויות לקולנוע, הוא יידע להתמודד באדישות עם כל הקפצה ולהדוף כל הנחתה שיזרקו לעברו. 'העייף/ מחוק' הוא חייל במצב תודעתי קוגניטיבי של "עזוב אותי באמא'שך", סוג של נכות מנטאלית מתקדמת שתוקפת את הפז"מניק בתקופה האחרונה לשירותו. תזהו אותו לפי העיניים החולמניות, ההליכה המשתרכת וההתנהלות הזרקנית. אחרי הכול, ממה בדיוק יש לו להתרגש? עוד שנייה וחצי הוא באשראם, ותעשו מה בראש שלכם אתם. וזה, בדרך כלל, מה שהוא עושה, כשאחריו המבול.

הקימבון- אחד ממאפייני ההיכר החזקים ביותר של הפז"מניק. לא משנה איפה, למה, איך ומה הנסיבות, יש לו חברים בכל חור בבסיס. הוא סחבק של כל העולם ואחותו הצולעת, הוא מקושר בצמתים הכי מרכזיות ויש לו 'אנשים' בכל מקום. אם תבואו לו בטוב, הוא יכול לסדר אתכם יפה יפה עם השק"מיסט, הטבח, האפסנאי, מש"ק האבטחה, מש"ק המשמעת ועוד מגוון אנשי מפתח, ולהבטיח לכם חיים טובים, מאושרים, שקטים ושלווים. תבואו לו לא טוב – כדאי שתביאו שק"ש, אתם הולכים לישון עם הדגים.

בואו לפורום התייעצויות