אז אחרי הרבה אימונים והמון מחשבות מגיעים לאשדוד לרכבת. המיונים מתקיימים בבסיס ניצנים.
בהדרגה קוראים לכולם, מאמתים פרטים ונקלטים במכולה.  משם לרופא לקבל אישור ולאחר מכן לאזור הציוד  לוקחים 3 זוגות מדים, קיטבג ובתוכו - 4 בזנטים קטנים, 3 עמודים לאוהל, פלג אוהל, חלקים לאפוד, מימיות ובתי מימיות, חגורה, נשק.
תמדדו את המדים תבדקו שנוח לכם, אם לא - גשו להחליף, אין עם זה בעיה.
עוד טיפ - בזמן ההמתנה תרכיבו את האפוד ותשפצרו אותו. זה חוסך זמן ולחץ לאחר כך. תבדקו שהא יושב עליכם טוב ונוח לכם.

 מפקד הגיבוש מגיע ומסביר קצת מה יהיה ומחלק קבוצות.
נעמדים בח', ,מתארגנים על הציוד ויוצאי לדיונות.
לנו לא היה מירוץ פילים - אלא פשוט סדרי הגעה לראש הדיונה וחזרה דיי הרבה בזמן. בזמן הזה פרשו 6.
אחר כך אלונקה סוציומטרית, זחילות ושקים, ונגמר היום.

טיפ - זה החלק הכי קשה בגיבוש. פיזית ומנטלית. אני חשבתי לעצמי שאני לא רוצה להיות פה. לא מתאים לי ולא כיף לי, ורק בגלל כבוד לא פרשתי. אחר כך הכל נהיה יותר קל.

חוזרים לאיזור המטווח, מקימים את אוהלי הסיירים (לכל זוג יש ציוד לאוהל אחד). האוהלים נוחים וקלים להרכבה. אוכלים מנת קרב ונופלים לישון.

בלילה הייתה הקפצה. שותים תה עם עוגה וקופאים מקור. בינתיים מגיעים המפקדים. יוצאים לאיזור של הדיונות ומתחילים תיזוזים עם סדרי הגעה. קשה, אבל אפשר לעבור.

אחר כך מקצה זחילות רצחני וארוך שכלם נלחמים בשיניים. מקצה שקים, וחפירת בור.

חוזרים למחנה, מרכיבים ומפרקים עוזי והולכים לתורנות צהריים שלא עושים בה כלום...הפסקת אוכל, ובערב הולכים ל"גן שעשועי" - שטח חולות עם כל מני מתקנים. צריכים להעביר אלונקה מתחת לרשת בלי שהיא תיגע ברצפה ועוד שטויות.
בנוסף צריכים לחפור מתחת לחוט מתוח בלי לגעת בו ולעבור לצד שני, מתלה שזיפים ועוד דברים נחמדים. לא קשה פיזית אלא צריך לדעת להשתלב בקבוצה.
נגמר היום, אוכלים מנת קרב ונופלים לישון.
קמים לפנות בוקר. שוב קופאים מקור ורצים לשתות תה עם עוגה. המפקדים באים, הולכים לדיונות, קצת תיזוזים, מקצה משולב של : זחילה 6 מטר, מילוי שק חול, עלייה של 20 מטר, ריקון וחזרה למטה. ככה סביב ה10 פעמים. אחר כך פותחים אלונקה עם 3 שקים ויוצאים למסע.
המסע הוא בין הדיונות ולא בחוץ על החוף והולך ככה:
המפקד אומר - בואו אחרי. 4 עם האלונקה ועוד אחד עם הג'ריקן. עולה על דיונה מטורפת של סביב ה3 מטר עם שיפוע מפחיד. האלונקה בקושי עולה אז דוחפים כולם הוא מסתובב ויורד, מוצא אחת אחרת לא פחות מפחידה, וככה חוזר חלילה. מסע קשה אבל שווה לתפוס אלונקה - מושכים ודוחפים אותך והכל עובר.

חוזרים לאיפה שהתחלנו את המסע, וכל אחד מצייר מפה בחול ומסביר עליה. בנתיים השמש עולה וזה סימן טוב.. עוד חפירת בור, ויאללה - טפסים סוציומטרים והפסקה ארוגה שהמפקדים מראיינים את כולם. זמן מעולה שכולם גמורים פשוט לא לעשות כלום.
בצהריים מתחלקים מחדש ואורזים את הקיטבגים. מנפים איזה 100, ויוצאים לדיונות.
כאן הקבוצה שלי סבלה קשה. אומנם בלי תיקים, אבל עם חגור ונשק, משהו סביבות ה15 פעם סדרי הגעה לדיונה רצחנית עם חול שמגיע עד לחצי רגל. אחר כך אלונקה עוד 10 פעמים ואנשים מתחילים להישבר.
עוד מקצה משולב של זחילות ושקים על הדיונה הנוראית, ונגמר.
חוזרים, אוכלים, מקימים אוהל והולכים לישון.

בבוקר קמים, יוצאים לאזור הדיונות החביב, קצת תיזוזים, עוד מקצה משולב שהיה נחמד, ומקצה שקים ממש ארוך, סביב ה40 דקות. אחר כך בור, שקים קבוצתי ואישי, גניבת שקי פק"ל, קצת תחרות מכת שבתווך יש הפסקת צהריים, עוד משימות קבוצתיות ונגמר. בערב יוצאים לעוד מסע כמו הקודם רק על דיונות יותר מפחידות. עוד משמית הסתוות בשטח וחוזרים. המפקדים בשביל הקטע דפקו לנו איזה 3 מקצי זחילות ואז הפסיקו. קצת שאלות ידע כללי ונגמר.
חוזרים, ממלאים סוצימטרי , ראיונות והולכים לישון.

היום החמישי נוראי. קמים מאוחר יחסית,בין 6:00 ל-7:00.  מפרקים ומחזירים הכל וב- 4 וחצי מקריאים את התוצאות.

עניין המספרים -
התחילו 450.
סיימו 200.
עברו:
24 מטכ"ל, 12 שלדג, 25 669 ועוד 20 - 30 איש להמתנה ליח' השונות.

קצת דגשים :

הקושי המנטלי ביום יומיים הראשונים הוא גדול מאוד. אבל זה אצל כולם - תתעודדו.כולם לא מבינים מה עושים שם ומתים לעוף לאיזה גדוד. זה עובר אחרי היום הראשון ולא חוזר. מי שלא מצליח להתגבר על זה פורש אבל זה ממש חבל - תמיד אפשר לסיים.
נכון, כושר זה חשוב, אבל ממש לא רק. כל אחד נמדד לפי היכולות של עצמו. לא לפי האחרים. פשוט תשקיעו כל הזמן.
זחילות - מאוד קשה. אני הייתי דיי חלש בזחילות ב2 הקבוצות, אבל למזלי זה היה משולב עם ריצה ושקים ככה שלא שמו לב,חוץ מביום הראשון. זחילות פשוט נו רבאק מטורף, זה הכל בראש.
שקים - רוצו בירידה, לכו בעלייה, וחוזר חלילה שיטה בדוקה להגעה בין הראשונים בלי להתעיף. אחרי 4 - 5 סיבובים מתרגלים וזה עובד על אוטומט.
בורות - מעצבן וקשה עם כל הנשק והחגור, אבל תשתדלו, תענו נורמלי לשאלות ותשקיעו בבור. למרות שהבורות שלי היו די חלשים.

אוכל - מנות קרב מטונה, תירס, לחם ואננס 3 פעמים ביום, שיש גם לחם עם שוקולד בין לבין..סה,כ מסתדרים עם מה שיש ולא מתלוננים.
מקלחות - אין.
משימות קבוצתיות - תנסו לקחת פיקוד אבל בלי להשתלט - שמים לב לזה. גם החבר'ה בקבוצה וגם המפקדים. תנסו להנהיג ואל תשתקו - אחרת לא ישימו לב אליכם.
בין לבין יש כל מיני פירוקי נשק וחידונים וכו', זה נחמד ומשחרר, גם ההרצאות נחמדות - פעם מחלקים מאמרים לקרוא ופעם הרצאות מהרא, לא מסובך ואל תתכננו - זה יבוא לבד...

סה"כ יש תכנית מוגדרת והעומס הפיזי מחולק. תדעו שאין מה להישבר - החוק הכי חשוב בגיבוש זה הכל עובר. כל תרגיל עבר בסוף, תזכרו את זה תמיד.
לי בקבוצה הראשונה היה גרוע, לא השקעתי מאה אחוז והייתי מבואס. אחרי החלוקה מחדש התאפסתי הייתי בין הראשונים כל תרגיל פיזי, ושילבתי את זה עם הננהגה וזה עבד יופי.
והכי חשוב - אמינות. עשיתם פשלה? כולם בני אדם. תגידו למפקדים. אמרו 20 שכיבות סמיכה - אל תחפפו. אתם לא ידועים מתי רואים אתכם.
אמרו - אתם עושים. טעיתם - תודו.מאוד חשוב.

מה להביא?
אזיקונים ואיזולרבנד - לא קריטי, אבל נחמד שיש.
גרביים ותחתונים - תביאו, שיהיה, לא תופס מקום.
קפוצ'ון - קריטי. קר מאוד בלילה וזה נחמד מאוד להתחמם. תביאו.
פנס - מאוד חשוב בשביל למצוא דברים אחרי שמכבים את הפרוז'קטור.
נשחות למינהן - אני לא הבאתי ולא הייתי צריך. אם אתם סובלים משפשפת תביאו משחה.משחה לשרירים לא תעזור ולא תזיק.

הגיבוש קשה פיזית - אחרי יום כל השרירים תפוסים ואתה גמור. הנשק כל הזמן איתך וגם האפוד וזה קשה, אבל תצריך לזכור שהרבה עשו את זה לפני ויעשו גם אחרי. כל תרגיל עובר בסוף ואם כבר עושים אותו אז יאללה - לעשות אותו הכי טוב.

עוד טיפ - כשצריך לחפור בור להסתתר בו או שיהיה בגובה הראש תעשו בור שקל לצאת ממנו- ז"א גם לעומק אבל גם לרוחב ולארוך..
החבר'ה בקבוצה הם אחלה חבר'ה. תהיו נחמדים, תעזרו תמיש בציוד גם שקשה וגם שאין מפקדים בשטח, תדחפו אד את השני בתרגילים כי זה עוזר מורלית...לכולם קשה, פשוט צריך לדעת לקחת הכל בטובץ
בראיונות עם המפקדם להראות המון רצון ולדבר חלק. לא לשקר ולא לשחק אותה כל הזמן במשימות אל תראו רגעי חולשה. ס,ה למרות כל הקושי הפיזי והמנטלי מדובר בחוויה גדולה שמעטים זוכים לעשות ועוד יותר מעטים לסיים - תהיו גאים בעצמכם שהגעתי ואל תחשוב על פרישה
יש הפסקות של שתייה ואוכל - תשתו ותאכלו כל הזמן. לא תקיאו, אין מה לדאוג.

לי אישית היה קשה ביום וחצי הראשונים ואחר כך הרבה פחות.ידעתי שהכל עובר והכל ואני מסוגל.
אני עברתי. בהצלחה גם לכם.

סיירת מטכ"ל