כמה סוכר?

ברכותיי! התגייסת בשעה טובה ומוצלחת ונאמר לך כי את עתידה להיות פקידה. מבואסת? כאן המקום ליידע אותך כי גיוס בנות לצה"ל הוא פיקציה ברובו. כל התפקידים האלה שקיבלת במנילה? כל המאבחנת דולפינים ורכזת פצפוצי אנוש? זה לא באמת, זה רק בשביל לבלבל את האויב. במהרה תגלי את האמת המרה: כל הג'ובים לבנות הם סוג משוכלל פחות או יותר של פקידות. כן כן, שלא יעבדו עלייך.

בכל מקרה, אל לך להשתבז משיבוצך כפקידה. זכרי כי מוטל עלייך תפקיד קרדינלי עד מאוד. מדובר כמובן בהכנת קפה. זה עשוי להישמע כתפקיד פושטי, אך אל תזלזלי בו: מדובר בפעולה כה מורכבת ומסובכת עד שאפילו קצינים בכירים מתקשים בה, לכן הם אף פעם לא עושים אותה לבד. וכאן את נכנסת לתמונה! את, על הקב"א חמישים ושש שלך והאיי קיו מאה ארבעים! את תזכי לעשות קפה כמו שאף אחד אחר במטכ"ל לא יודע. הללויה!

נכון, מעמדך הצבאי לא מי יודע מה מזהיר, אך ישנו פתגם סיני עתיק שאומר: "זו שמכינה את הקפה היא השליטה האמיתית של הבית". כאשר תשכללי את הכנתו לדרגת אמנות תוכלי לדרוש בעבורו טובות הנאה קטנות מהמפקד שלך, כמו לצאת שעה מוקדם יותר הביתה או להאריך את הרגילה ביומיים- שלושה נוספים. ככל הנראה המפקד שלך לא יסכים (זה בכל זאת רק קפה, לא המונה ליזה, ואני גם לא כל כך סגורה בקשר לפתגם), אבל לדרוש את תמיד יכולה, ממילא אין לך משהו יותר טוב לעשות.

עדיין מבואסת? הקפידי לשנן לעצמך ברגעים הקשים: "אני לא אעשה קפה לנצח. אני לא אעשה קפה לנצח". במהרה תיווכחי כי המנטרה מוכיחה עצמה היטב וכי תוך זמן קצר תיקלט ביחידתך חיילת פעורה שתהיה דביקה ולחה דיה כדי להחליפך בהכנת הקפה (מעניין אם אגם רודברג פנויה). מובן מאליו כי מדובר באחריות עצומה, לכן דאגי להעביר חפיפה מסודרת למי שתישא את לפיד הבוץ אחרייך.

כעת, כשעול הקפה הוסר מעל כתפייך, תוכלי להתפנות לתפקיד הבא בסולם האבולוציה של הפקידות, דהיינו תיוק מסמכים! האח! הידד! שלוש פעמים כיפק היי! טוב, אז לא. אבל תמיד תהיה לך, בין תיוק לפיהוק, הפריבילגיה לצווח בקריזה לחלל החדר "שמישהו יעשה לי בוציאטו או שאני מציתה את הבסיס" ולראות איך תוך שלוש קטנות מוגשת לך כוס קלקר מהבילה. כשתלגמי ממנה תוכלי להיזכר בחיוך כיצד בימייך הראשונים בתפקיד כשמת פחות מדי סוכר או שכחת להרתיח את המים לפני שמזגת, טעויות של מתחילה, ואיזו דרך ארוכה עשית עד כה. טפחי לעצמך על השכם. כעת תורם של הצעירים לטחון ולסבול, האין זה נפלא?