מפקד במחזור

נכנסתם בבוקר לבסיס, עוד לא הספקתם לשתות קפה והרכבת איחרה בטירוף. המפקד שלכם, לא רק שהוא עצבני, אלא שהווריד בראש שלו ממש צורח שתדקרו אותו. יש מסה של טלפונים בבוקר האפרורי הזה והעולם נראה כאילו הוא הולך לקרוס. שימו לב, דבר ראשון, נשימה עמוקה וספירה עד עשר.

אחר כך תפנימו היטב את המשפט הבא: "הוא מאושר- אני מאושר". למה? כי זה מה יש, המפקד שלכם הוא אחד החלקים החשובים בשירות, מסיבה די פשוטה: אם הוא לא מחייך אתם לא מחייכים וזאת הדרך האחרונה שבא לכם להעביר את כל השירות הצבאי. לכן, הדבר הראשון שצריך לעשות עוד לפני ברכת הבוקר, זה ללכת ולהכין לו קפה.

כן, גם אם אתה גבר- רד לרגע מהיכל התהילה ותעשה את זה. אחרי הקפה ועוד לפני שפצית את פיך, תתיישב ותתחיל לעבוד, גם אם אין לך שום דבר מיוחד לעשות. אין דבר שמפקדים בצבא שונאים יותר מלראות מישהו לא עסוק, בייחוד אם הוא תחת פיקודם.

תדאגו להשאיר אותו מנותק מאווירת המשרד הלחוצה. זה אומר שגם אם מגיעה הודעה "בהולה, דחופה, סגולה", כמו כל דבר בצבא- לא, אתם לא נכנסים לחדר ולא מפריעים לו בשלוותו לפחות בשעה הראשונה של היום, אלא אם כן הרמטכ"ל מתקשר.

אם אשתו של המפקד מתקשרת, מה שבדרך כלל קורה, יש שתי אופציות: האחת היא שניצלתם, כי היא בטח הרגיעה אותו, והשנייה- שהיא היתה הסיבה לעצבים שלו, מה שאומר, שאחרי השיחה אתם מוזמנים להחיש צעדיכם לעבר משרדו, לפתוח שם איזה חריץ ולשאול אותו לשלומו. כן, עכשיו זה הזמן. אם כבר יש חיוך על פניו, מכאן והלאה, אתם רגועים.

אם המצב הפוך, זה הזמן לעבור ל"דחיית סיפוקים" ולהפעלת קומבינות. דחיית סיפוקים זה חלק ממש משמעותי מהעניין. מה זה אומר? אם הוא לא במצב רוח טוב- גם אתם לא, אין צורך שתיקחו את זה לקיצוניות ותיראו כאילו בא לכם לדפוק כדור במוח. אבל כן, אל תיראו מאושרים מדי, זה גם לא טוב.

על הפסקות הסיגריה שלכם בוודאי שכבר ויתרתם מזמן, והחבר'ה בבסיס יחכו עוד יום כדי לראות את פרצופכם היפה. אם יש לכם קומבינות עם המטבח, אני במקומכם הייתי מארגנת ארוחת צהריים ספיישל לתוך המשרד. אפילו עשיתי את זה, זה עובד. קצת חנופה מה שנקרא, אבל בטוב טעם. ולא להיסחף!

מעבר לזה כל מה שנותר לכם לעשות, זה להתפלל במהלך היום שהוא יקבל איזה זיון הרגעה בלילה ומחר – יום חדש. גם זה חשוב, איך אומרים אצלנו בעזה, יום עסל יום בסל.