כשכל הבנות בשכבה שלי קיבלו את המנילה שלהן, והשוו תפקידים לעתיד, אני ישבתי עם שאר בנות האוקטובר ואילך, והרהרתי מתי לעזאזל תגיע המנילה שלנו והאם אנחנו נתגייס שנה אחרי כולן, רק בגלל שנולדנו בסוף השנתון... בסופו של דבר קיבלתי מנילה קטנה אך איכותית, והתחלתי לגשת למיונים.

רק לא קפה

את חלקם עברתי, את חלקם לא, אבל בסופו של דבר החלטתי שאף אחד מהם לא באמת מתאים לי. אני רציתי לעשות משהו עם עצמי בצבא – לא להיות עוד מכינת קפה סדרתית, אך גם לא לוחמת, חס וחלילה.

עוד לפני הגיוס דיברתי עם אחת החברות הטובות שהתגייסה חודשיים לפניי. היא הייתה בקורס סמב"ציות בג'וליס ונהנתה מכל רגע. כל הסיפורים שלה, על מה שהיא לומדת ועל ההקפצות שעשו להן באמצע הלילה – הכל נשמע לי כל כך טוב, שהחלטתי שלשם אני אלך. אני אהיה סמב"צית בצבא הגנה לישראל!

רצה הגורל, והחברה הכי טובה שלי התגייסה יום לפניי לקורס סמב"ציות חי"ר בג'וליס. יום למחרת התגייסתי אני. הגעתי לקצין המיון, שמסר לי שבגלל שהנתונים שלי לא פוסלים שום מקצוע, הוחלט לשבץ אותי לתפקיד הראשון שביקשתי: משק"ית רישום וגיוס. לקח לי כמה שניות לקלוט שאני הולכת להיות פקידה אם לא אעשה מהלך דרסטי. הבהרתי לו שלא היה לי מושג מה התפקיד אומר כשסימנתי אותו במנילה, ושאני בכלל הבנתי באותה תקופה שזה להיות מש"קית ת"ש, רק של מילואימניקים (שקר גס שרץ עד היום בקרב מגויסות לעתיד...)

הכל פתוח

מאיזושהי סיבה בלתי מובנת, קצין המיון החליט לרחם עליי, נתן לי את רשימת התפקידים שמגייסים אליהם היום ואמר לי לבחור. חבל שכל התפקידים של אותו יום היו אבטחת מתקנים ותפקידי פקידות שונים. שאלתי אותו אם יש אפשרות להצטרף לקורס הסמב"ציות שגייסו אתמול. אחרי כמה בירורים הוא נתן לי מספר, שלח אותי לחכות לאוטובוס ואחרי כמה שעות כבר הייתי בג'וליס, מפתיעה את החברה הכי טובה ומתרגשת לקראת הקורס ששמעתי עליו כל כך הרבה, שאגב, באמת התגלה כקורס שווה ביותר.

בקורס למדתי שסמב"צית זה בדיוק מה שביקשתי: תפקיד תומך לחימה, שבו אני גם אעשה משהו, אבל גם לא אשבור ציפורניים תוך כדי. התפקיד במהותו אומר שקיבלת על עצמך לנהל התנהלויות שונות שעוברות בחמ"ל (חדר מלחמה בפירוש מילולי, אבל בתכל'ס זה סוג של חדר מצב): החל מהפן הלוגיסטי והמשעמם בו עלייך לדאוג שכל רכב שנתקע באיזורך מקבל חילוץ ולכל מוצב מגיעה כמות האוכל שנקבעה מראש, ועד לחלקים היותר מעניינים, בהם חודר מחבל לגזרה שלך ועלייך ללהטט בין הטלפון והקשר, להעביר פקודות שנמסרו לך מדרגים גבוהים יותר לכוחות שבשטח.

במסגרת התפקיד לומדים לקרוא מפות, נדב"ר (נוהלי דיבור בקשר – השפה המגניבה ביותר בעולם!!), משרתים במשמרות (12 שעות משמרת 12, שעות שינה, בתנאי שבוע-שבוע , 8-6 או 9-5) ומשרתים עם אנשים איכותיים בכלליות.

גם בנים

בעבר היה הקורס פתוח רק לבנות, אבל הבנתי שמאז עברו הרבה מים בירמוך ועכשיו יש גם קורס סמב"צים ממש מול מגורי הסמב"ציות. חוץ מזה, אפשר להיות סמב"צים גם בלי קורס, בעיקר בגדודים, אבל המעמד שלכם לא יהיה קבוע וברגע שיגיע סמב"ץ חדש לאיזור, אתם עלולים להיבעט מהחמ"ל.

בסופו של דבר אני יכולה לקבוע שהשירות שלי בתור סמב"צית היה כל מה שקיוויתי לו ומעבר לכך: שירתי בפלוגה במוצב ברמת הגולן, פגשתי אנשים מדהימים, צברתי גאוות יחידה של הפלוגות השונות (ונוס אימפריה!!) והרגשתי שבאמת תרמתי, באמת עשיתי. מומלץ בחום!