מאז הימים שמרקוס אנטוניוס האכיל לראשונה את קליאופטרה בענבים, הפכו מאכלים מסוימים, משקאות ורכיבים שונים למעוררי תאווה, והפכו לחלק בלתי נפרד מאמנות הפיתוי והאהבה.
 המילה  היוונית Aphrodisiakos  שפרושה "מעורר תאווה", מקורה בשמה של אפרודיטה, אלת האהבה היוונית, ומעלה מיד בדמיוננו תמונות של נשים מפתות הרוקחות שיקויי אהבה מסתוריים.
באופן לא מפתיע, יין מופיע תמיד בראש רשימת המשקאות המעוררים.

יין משתלב באופן מושלם עם הרבה מ"מאכלי האהבה" הנחשבים מעוררים באופן קלאסי ופותח מגוון אפשריות רומנטיות לבילוי.

אספרגוס-
מאכלים רבים "חבים" את מעמדם כמעוררי תאווה לאמונות עתיקות ולדמיון האנושי הפורה.
האספרגוס למשל, נחשב כמעורר את חיי האהבה בזכות הצורה הפאלית שלו. העובדה שזהו ירק העשיר באשלגן, זרחן, סידן  וויטמין E תורמת לשפע של אנרגיות לרעבי האהבה.
היין המומלץ להגשה עם אספרגוס: פיוז'ן לבן "של סגל".

אבוקדו-
האבוקדו חב את מעמדו בעולם מעוררי התאווה לשניים: מרקמו העשיר והחושני של בשרו, והעובדה שהוא מזכיר בצורתו חלקים מהאנטומיה הנשית והגברית. הגלעין הגדול, הסגלגל, נח כבתוך רחם אשה בפרי החושני. בתרבות האצטקים נחשב האבוקדו כה עוצמתי עד שבתולות לא הורשו להתקרב לעצים בזמן הקטיף.
היין המומלץ להגשה עם מאכלי אבוקדו: מרלו כרם דובב, רכסים "של סגל".

צ'ילי-
זרימה מואצת של הדם, דופק מהיר, הזעה ואודם המציף את אזור הפנים, כל אלה הן תגובות שיכולות להופיע לאחר נשיקת "לילה טוב" מתוקה וחושנית אך גם אחרי אכילת פלפל צ'ילי חריף. לצ'ילי מיוחסים מגוון רחב ועוצמתי של כוחות פיתוי.
היין – אמרלד ריזלינג, בן עמי "של סגל", יין חצי יבש עם מתיקות עדינה יהיה מושלם: המתיקות מצננת את חום החריפות של הצ'ילי, ומכינה את הלשון ל"סיבוב" הבא...

בזיליקום-
תבלין שכונה עוד בימי יוון העתיקה "העשב המלכותי", הבזיליקום מוזכר  בתרבויות נוספות, בהודו למשל הוא נחשב כקדוש, והשבטים  של האיטי מייחסים את מקורו ל- Erzylie שהיא אלת האהבה והנקמה בתרבותם.
כמעורר אהבה עיקר כוחותיו מיוחסים ליכולתו לנטרל "עיניים נודדות". מעשיות עתיקות מייחסות לבזיליקום כוחות ממגנטים ומספרות על נשים שבעליהן היו נודדים בדרכים, שנהגו לפזר אבקת בזיליקום  על שדיהן, כדי לגרום לבעלים לשוב לחיקן.
היין – שילוב מנצח עם קברנה סובניון מרום גליל "של סגל", בעיקר כאשר מדובר ברוטב פסטו, המתובל בעלי בזיליקום. כדאי להעיז ולנסות יין עשיר, מורכב ועתיר טאנינים.

דבש-
הדבש ידוע כמאכל אהבה כבר מהמאה ה-5 לפני הספירה.  היפוקראטס, שנחשב אבי הרפואה, נהג לרשום את הדבש למטופליו על מנת להגביר את העוצמה המינית. בתרבויות מסוימות נהוג להציע לחתן דבש כמתנת נישואין, ואפילו המושג "ירח דבש" נובע ממסורת עתיקה להעניק לזוגות הטריים תמד - משקה דבש טהור –שיספיק להם לכל ערב, במשך החודש הראשון לנישואין.
היין – יין מוסקט מרום גליל, "של סגל" לצד טעימת דבש יגרום לציפורים לשיר ולדבורים לזמזם, בעיקר בארוחת בוקר מפנקת וזוגית במיטה.

שוקולד-
חב את מעמדו כמעורר תאווה לבני המאייה ולאחריהם לאצטקים, בקרבם נחשב השוקולד כ"מאכל האלים". קיסר מקסיקו והאצטקים, מונטזומה, שתה 50 כוסות שוקולד ביום על מנת ולהטיב ולשרת את הרמונו שמנה 600 נשים. המאהב האגדי קזנובה גם הוא נהג לאכול שוקולד על בסיס קבוע. היום אנחנו יודעים כי השוקולד מכיל PEA, אותו חומר הנמצא באופן טבעי בדם כאשר אנו חווים את הרגש המכונה "אהבה".
היין – האהבה יכולה להיות מתוקה/מרירה וכך גם השילוב בין שיראז ברקן רזרב לשוקולד.