עודד פרקש
רוב התיקים שעוברים מול עיניך כשאתה פקיד בלשכת סגן הפרקליט הצבאי הראשי הם תיקים העוסקים בסמים ותיקי תקיפה מינית, מעניין לקרוא אך לרוב מדובר באותו מקרה בשינוי הנאשמים והמעורבים בתיק.
לעיתים נתקלים בתיק מגוון כמו המקרה שעליו אספר. סביר להניח שאפשר להפיק ממנו תסריט מעולה לסרט. אותי אישית הוא ריגש.
מטעמי שמירה על פרטיות המעורבים בפרשה ויותר בגלל זכרוני קצר הטווח לא אציין את שמותם.
מדובר בא', חיילת המשרתת באחד מהבסיסים הממוקמים בצריפין.
א' יצאה לתומה אל מחוץ לשערי המחנה כדי לפגוש את חברתה. ביציאה מהמחנה חיכו מספר שוטרים צבאיים.
אחת השוטרות ניגשה אל א' וביקשה את החוגר של החיילת. החיילת נעתרה לבקשתה והגישה לה את החוגר. מיהרה השוטרת לרשום דוח לא' שלא טרחה לענוד את דיסקית הצוואר ולא צחצחה את נעליה. א' רטנה בפני השוטרת שזאת לא עילה לרישום דוח, ובודאי שלא שיצאה רק למספר דקות אל מחוץ לשער ולא יצאה כך הביתה. לא רק זה אלא שגם הייתה מגמה לשינוי החוק המחייב ענידה של דיסקית לחיילים בבסיסים עורפיים או לפחות לחיילות עד כמה שהיה ידוע לא'. השוטרת המשיכה ברישום הדוח ללא יחס לדברי א'. כאשר שאלה השוטרת את א' אם יש לה דבר מה להוסיף, כחלק מההליך של רישום הדוח, ענתה לה א': "כן, שאת בת זונה". הסתובבה א' ופנתה חזרה לעבר שערי המחנה. כשניסתה להיכנס בחזרה לבסיס עצר אותה הש"ג וביקש לראות את החוגר של א' כנהוג בכניסה לבסיס צבאי. אז א' נזכרה שהשאירה את החוגר בידי השוטרת הצבאית. חזרה א' אל השוטרת וראתה שהיא מחזיקה את החוגר שלה ורושמת לה דוח שלא בנוכחותה. הדבר לא תקני כשלעצמו, אך זה כבר לא מקומי לקבוע. א' התלהמה ושאלה את השוטרת מה היא עושה עם החוגר שלה. השוטרת הסבירה לא' שהיא רושמת לה דוח על התחצפות לשוטר צבאי.
א' התרגזה מהדברים ששמעה וניסתה לקחת את החוגר שלה בחזרה. השוטרת הצבאית מאידך פירשה את התנועה כניסיון לתקוף אותה, תוך מספר שניות התפתחה תגרה בין השוטרת לא' שנפסקה ע"י שוטרים צבאיים אחרים שהיו בקרבתן.
בתום האירוע אזקו את א' ולקחו אותה למעצר בגין תקיפת שוטר צבאי. לדאבונה של א' תקיפת שוטר צבאי היא עבירה שאם השופט מוצא אותך אשם בה היא נושאת עמה רישום פלילי במשטרת ישראל.
את המשפט אני לא זכיתי לראות וגם לא את פסק הדין, אני ראיתי את התיק לפני שהוא הגיע לעיני שופט בבית דין צבאי במסגרת בקשה לביטול כתב אישום, כך שאני לא יודע מה סוף הסיפור.
א' גרה עם אמא שלה, אחותה ודודתה מצד אמה בבית מאד קטן באחד מהאיזורים הפחות יוקרתיים של אחת הערים האיזור צריפין בדירה שכורה מאד קטנה. דודתה לוקה בפיגור שכלי ואינה עובדת. אמא שלה אינה עובדת ולמיטב זכרוני סובלת מנכות כלשהי. לא זכור לי על תרומתה של אחותה לכלכלת המשפחה. אביה מחוץ לתמונה מסיבות כאלה ואחרות. כל ארבעת דיירי הבית חיים על קצבת נכות של אמה ומשכורת זעומה שמצליחה להביא א' הביתה תוך כדי שירותה הצבאי. ראיתי מסמכים המעידים על קבלת מענקים ותלושים מצה"ל בעבור קניית מיטה או מכונת כביסה כשהדוח המתאר את המיטה עליה ישנה א' ואת תנאי המחיה שלה עד קבלת הסיוע מצה"ל קורע לב.
הלוואי ויכולתי לספר איך נגמרה הפרשה אך אין בידי את המידע.
בואו נקווה כולנו בשביל א' שהיא לא ישבה במעצר ממושך או נכנסה לכלא הצבאי, הרי מישהו צריך לסייע למשפחתה והיא היחידה שיכולה לעשות כן, ושלא נדבק אליה הרישום הפלילי במשטרת ישראל, מה שיפגע בסיכוייה להוציא את משפחתה מהמשבר.
