בשתי מילים: מגניב בהחלט.
"דלתות מסתובבות" פוגש את "החוש השישי", בתוספת הרבה הרבה רומנטיקה ב"הבית באגם".
קיאנו ריבס וסנדרה בולוק הם שני אנשים בודדים, ששוכרים את אותו הבית באגם, בהפרש של שנתיים זו מזה. בדרך מוזרה ופלאית הם מתחילים להתכתב דרך תיבת המכתבים של הבית, והאהבה פורחת. אך כיוון שהם חיים בשני מישורי זמן שונים, נשאלת השאלה – איך הם יצליחו להיפגש? והאם הם בכלל ירצו להיפגש, או יעדיפו להישאר בתוך הפנטזיה העל טבעית הזו?
הברקות ויזואליות קטנות
בסך הכול יש לי רק דברים טובים להגיד על הסרט: הוא מצולם יפהפה, הבימוי מדויק ומלא בהברקות ויזואליות קטנות, והסרט כולו משובץ ברגעי הומור קטנים, שבאמת מצליחים להצחיק. השחקנים משחקים לא רע בכלל (אפילו קיאנו ריבס), וסנדרה בולוק אמנם מעצבנת כרגיל, אבל במידה נסלחת. מתבלט במיוחד כריסטופר פאלמר בתפקיד משני (שחקן ותיק, הברון פון טראפ מ"צלילי המוסיקה" למי שזוכר, ולמי שלא, לכו לראות את "צלילי המוסיקה").
גם הקטע העל-טבעי בסרט די מעניין, ושומר על מתח לאורך כל הזמן, ככה שגם מי שלא ממש בא לו על רומנטיקה, יכול ליהנות מהפן המסתורי של הסרט. אפילו הסוף, שבדרך כלל מאכזב בסרטים מהסוג הזה, עובד בכלל לא רע.
הסרט אולי מעט מתקתק מדי פה ושם, אבל אם לשים בצד את הציניות הגברית, אני מאוד נהניתי ממנו, והוא עשה לי טוב על הלב, ביחס לקולנוע, וגם ביחס לרומנטיקה. בקיצור, מתאים לדייטים, יציאה עם החבר'ה, ובכלל.
"הבית באגם". במאי: אלחנדרו אגרסטי.
שחקנים ראשיים: קיאנו ריבס, סנדרה בולוק, כריסטופר פאלמר. ארה"ב 2006.