קבלו את הסצנה הבאה:
צבא גדול וגדוש עומד מסודר ומוכן אל מול צבא אימתני. שני הצבאות מורכבים מיצורים שבביטוי מופשט היינו מכנים אותם בני אדם, אולם ממבט שני הם כבר היו ניראים ככל דבר רק לא זה.
הם מלוכלכים ומזיעים, זועפים וצועקים, לובשים מלבושים קשים לתיאור וקצוות מטאטא על ראשיהם, אבל מעל הכל, הם מוכנים להילחם עד המוות.
הם חמושים בכלי נשק קדומים ובמפלצות שלקוחות מתוך סיוטים של היפוכונדרים, ואיכשהו נדמה שגם הם מתלהבים מהפס קול המרתק שנשמע עכשיו מכיוונם.
אבל איפשהו בתוך הר הגעש המלחמתי הזה, כל אחד ואחד מהלוחמים הללו איבד את הערך שלו כאישיות בפרט, ולעיתים גם את חייו בכלל, העיקר שהגיבור בסוף יוצא מבסוט, אה, והעולם ניצל.
נשמע תסריט מוכר? מוכר מדי.
מהרשמים הללו, לא ניראה שרולנד אמריך לא השקיע הרבה מחשבה בעלילת סרטו החדש "10000 BC".
הבמאי מעוטר השבחים שהביא לנו בעבר סרטים מעולים כמו "היום השלישי" ו"היום שאחרי מחר", לא הצליח להביא בסרטו החדש את הרעננות והמקוריות
שאפיינו אותו בסרטיו הקודמים, ודבק בגירסה הנדושה המאפיינת את תקופתנו.
הסרט עוקב אחר סיפור חייו של צעיר בשם ד'לה החי בעולמנו לפני 10000 שנה. יום אחד הגיעה לשבטו של ד'לה נערה בגילו בשם אבולט אשר בורכה בכוחות
מיוחדים. השניים מתאהבים, אולם כעבור זמן מה פושטת חבורת לוחמים על הכפר בו חיו השניים וחוטפת את אבולט כמו גם מספר חברי שבט.

עתה יוצא ד'לה למסע יחד עם עוד מספר חברים בכדי להשיב אליו את אהובתו.
בדרכו נתקל ד'לה בקשיים רבים דוגמת יצורים פרה-היסטוריים, אך מקבל גם עזרה בלתי צפויה משבטים אחרים שנחרבו אחרי תקיפה דומה, ולאט לאט הופכת הקבוצה הקטנה של ד'לה לצבא שלם.
בסופו של דבר מוצא ד'לה את מקום הימצאותה של אהובותו: משכנה של האימפריה הגדולה באותה תקופה, המאיימת להפר את שלום העולם ולהשמיד את כל מי שיעמוד בדרכה.
למרות הבעיתיות הרבה מתכנן ד'לה את תוכניתו האחרונה יחד עם חבריו הרבים, בדרך להצלת אהובתו.
 
"10000 BC" הוא סרט פעולה איכותי ואמוציונלי שטומן בחומו קצת מכל הז'אנרים המקבילים- מתח, אקשן,אימה ואף טיפת רומנטיקה.
על פניו, ההשקעה בסרט ניראת בצורה כמעט מיידית: אתרי צילום עוצרי נשימה, אפקטים מעוררי התפעלות , הרבה סצינות פוערות פה ומעל הכל, פס קול
מהדהד שמזכיר ימים טובים מהקאריביים. אולם למרות כל התוספות המעולות האלו, כמו שאין טעם לאכול חמאה בלי לחם, כך גם אין להן טעם בלי כל עלילה מקורית ואיכותית.
עם כל הכבוד למטרתו הכנה והאמיצה של ד'לה, סיפורים שעוסקים בצעירים שרמנטיים שמובילים צבא גדול בדרך למלחמה ברוע, כבר לא עושים את זה.
הרעיון הנדוש של טובים, רעים וניצחון איבד מערכו וכעת מנסים המפיקים בהוליווד להשלים על החסרון ברעיונות עם אפקטים מושכי עין.
אולם מלבד החיסרון הברור בתסריט ישנה עוד תופעה שמעיקה על הצפייה בסרט: חוסר הגיון מוחלט.
יותר מדי סצינות במהלך הסרט עלולות לעורר את הויכוח הבא: צופה א': "ראית את זה עכשיו, זה ממש לא הגיוני.."
צופה ב':" זה הדבר היחידי שניראה לך לא הגיוני בסרט הזה?".
 
בקיצור ולעניין:
אם אתם מאלה שהולכים לקולנוע וכששואלים אתכם בסיום הסרט איך הוא היה אתם עונים "מעולה" רק בגלל האפקטים המגניבים זהו הסרט שנועד לכם.
אבל אם לא, כדאי שתרוצו לחפש סרט אחר, ומהר, כי הספירה לאחור כבר החלה..9996,9997....