בימים שכבר נמאס לנו מאורי גלר, נמרוד הראל ודומיהם, מגיע "יוקרה" ומזכיר לנו שאנחנו באים למופע קסמים כדי ליהנות מעצם העובדה שעובדים עלינו. חוץ מזה, מדובר גם בסרט משובח עם עלילה בלתי צפויה ומותחת.

נראה כאילו "יוקרה" לא יכל להגיע למסכים בישראל בזמן טוב יותר. מצד אחד נמרוד הראל מגלה לנו את סודות הקוסמים, מהצד השני אורי גלר מנסה לשכנע אותנו בקיומם של כוחות על טבעיים בהם הוא שולט כאשר לצדו נמצאים חבורה של וואנביס בבגדים שחורים, ומהצד השלישי אנחנו, לא ממש מרותקים ואולי קצת מואסים בכל מה שקשור לעולם הקוסמות. ואז מגיע הסרט "יוקרה", שכמו קודמו לז'אנר, "אומן האשליות" המוצלח, עוסק בקוסמים של המאה הקודמת ובאיך שהם מנסים להתל בצופים כמו גם אחד בשני. אנחנו, שכאמור הקוסמים הצברים (גם אלה עם המבטא) כבר הספיקו לנו, דווקא כן רוצים לראות סרט הוליוודי משובח על קוסמים, ולו רק שנוכל לדעת בדיוק מה הם עושים ובאמת ליהנות מכך.

כי כמו שגיבורי הסרט מציינים ולא פעם אחת, כל מטרת הקוסמות היא לא לעשות משהו שהוא באמת על טבעי ונשגב מבינתו של הצופה הממוצע. הרי הקהל יודע שהקוסם לא באמת הולך לחתוך את האסיסטנטית היפה שלו לשניים... האנשים מחפשים שיעבדו עליהם, בשביל זה הם באים למופע הקוסמות. וכאלה גם אנחנו – אנחנו רוצים שיעבדו עלינו, שיראו לנו משהו שאנחנו לא יכולים לעלות עליו אבל יודעים שזה טריק. שנוכל להגיד – "וואלה, איך הוא עשה את זה?" זה מהותו של מופע קסמים אמיתי, וכך גם מציג זאת הסרט.

אך ביוקרה יש הרבה יותר מטריקים של קוסמות. הבמאי כריסטופר נולאן ("ממנטו", "באטמן מתחיל") מציג בפנינו בצורה קולנועית משובחת את סיפורם של שני קוסמים צעירים, רוברט אנג'ייר (יו ג'קמן) ואפלרד בורדן (כריסטיאן בייל). השניים מתחילים לעבוד יחד בלונדון של המאה ה-19 אך דרכיהם נפרדות והם מתחילים להתחרות זה בזה – תחרות שגוררת אותם לחיים שלמים של מאבק רווי אובססיה. הם הופכים לאויבים מרים והתחרות ביניהם מסכנת אותם ואת האנשים שחיים איתם. היריבות הזאת עשויה היטב, ושני הגיבורים הופכים לאנטי גיבורים וחוזר חלילה, כאשר אנחנו הצופים לא ממש יודעים איזה צד לבחור. אנחנו אוהבים את הגיבור הזה ורוצים שהוא ינצח, ואז את השני... הסרט מטלטל אותנו מצד לצד כאשר סודות העלילה אט-אט נחשפים.

האמת היא שבכלל ציפיתי למשהו אחר כשהלכתי לצפות ב"יוקרה". מתחת לטייטל של הסרט היה רשום "פנטזיה, מדע בדיוני ומתח" ואני, כחובב סרטי פנטזיה נלהב, ציפיתי לנסים ונפלאות. נסים ונפלאות אמנם לא קיבלתי, אבל הסרט, המתמשך קצת יותר משעתיים, בהחלט סחף אותי. יש ל"יוקרה" את הפוטנציאל להיות סרט משעמם, אבל השחקנים (ראוי לציון כריסטיאן בייל, שהתפקיד של קוסם מתלבש עליו טוב יותר מאשר על יו ג'קמן), הבימוי, ובמיוחד העלילה הלא צפויה, הופכים אותו למותח. אולי לא מותחן שגורם לך להיאחז בקצה הכסא ולקצוץ ציפורניים, אבל כזה שגורם לך להישאר על הכיסא אפילו כשהשלפוחית מאוד לוחצת, כי אתה לא רוצה להפסיד אף קטע. עוד לזכות הסרט ייאמר שלא הפסקתי לחשוב עליו גם בהמשך הלילה, ואפילו ביום שלמחרת, וזה מבחינתי מעמיד אותו ברשימה מכובדת של סרטים עם יותר ממשחק טוב ובימוי מרשים.

החל מה- 11/1/07 בבתי הקולנוע