הדמיה ממוחשבת

רכבי פינוי בלתי מאוישים עשויים לסייע לכוחות הרפואה הצה"ליים להוביל פצועים תחת אש. פיתוח האמצעי נבחן בשבועות האחרונים במטה חיל הרפואה, בשיתוף מספר חברות פרטיות העורכות מחקר בנושא.

כיום, עוברים רבים מכלי הרכב הקרביים - בהם הזאב, הדוד והנמ"ר - תהליך הסבה מיוחד כדי שיוכלו לשמש רכבי פינוי, אולם זו הפעם הראשונה בה שוקלים בצה"ל לפתח רכב לא מאויש לצורך ביצוע פינוי רפואי משטח הלחימה. על-פי המתוכנן כעת, יופעל הרכב באמצעות מערכת שליטה מרחוק או ג'י-פי-אס, שיכווינו את הכלי ישירות לכוח שנפגע או לפצוע בודד.

"המטרה הסופית היא להכניס לשימוש רכב ממוגן, שיוביל את הפצוע אוטומטית לכוחות הרפואה, בזמן הקצר ביותר ומבלי לסכן חיי אדם", הסביר רע"ן טראומה במפקדת קצין הרפואה הראשי, סא"ל ד"ר גיל הירשהורן.

בחיל הרפואה הדגישו השבוע כי תהליכי הפיתוח נמצאים בשלבים ראשוניים בלבד, ושילוב הרכב הייחודי בפעילות המבצעית ייעשה, אם בכלל, רק בעוד מספר שנים. במקביל, תיבחן היעזרות בכלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים), על מנת לפנות מספר פצועים בו-זמנית.

בחיל הרפואה נערכים בימים אלו גם לקראת יישום תוכנית צבא היבשה הדיגיטלי (צי"ד). באחרונה החלו גורמי הרפואה לבדוק האם ניתן לצייד את הלוחמים באמצעי שיכיל בתוכו מידע רפואי על כל חייל. בכך תתאפשר הגשת טיפול רפואי מידי, יעיל ומסודר יותר. "השאיפה היא שהמידע יועבר למאגר מרכזי או ישוגר אוטומטית, באמצעות תשתיות תקשורת שונות, לדרגי הפיקוד ואפילו לבתי-החולים", סיפר סא"ל ד"ר הירשהורן.

בחיל החלו גם לבדוק אמצעים למניעת איבוד דם מסיבי. בין היתר, נשקל שימוש בחומרים מזרזי קרישה, שיוזרקו לגוף ויאטו את קצב הדימום. גם מנשאים מיוחדים, השומרים על הטמפרטורה והתנאים הנחוצים למניעת דימום קשה, עשויים להירכש כחלק מהמהלך. "בשנים הקרובות נבחן את האמצעים השונים, וייתכן שחלקם יעמדו בעתיד לרשות החובשים ודרגי הרפואה בשדה", הוסיף סא"ל ד"ר הירשהורן.