צילומים: שי סקיף ורויטרס

פער של 2.5 מיליארד שקל נוצר בתקציב הביטחוני לשנת 2008. הסיבות: עליית מחירי הנפט, הסחורות ומוצרי המזון, לצד ירידת ערך הדולר. בין הפתרונות: צמצום צריכת החשמל והדלק, חיזוק פרויקטים ביטחוניים ושיתוף פעולה עם משרד האוצר. היועכ"ל: "קיים חוסר ודאות לגבי תקציב 2009"

פער של 2.5 מיליארד שקל נוצר בתקציב הביטחון של ישראל לשנת 2008 - כך סיפר ל"במחנה" היועץ הכספי לרמטכ"ל (יועכ"ל) וראש אגף התקציבים במשרד הביטחון, תא"ל מהרן פרוזנפר. ההפרש המהותי נוצר כתוצאה ממכלול של גורמים, בהם ניצני המשבר הכלכלי העולמי.

צה"ל אמנם לא משקיע בבורסה ואינו מבוטח בבנקים זרים, אך הטלטלות במשק והתמורות הכלכליות האחרונות הותירו אותותיהן גם עליו. "כל המתרחש בעולם בתחום הכלכלי משפיע באופן ישיר מאוד על מערכת הביטחון", אמר היועכ"ל, "וזהו משבר רציני מאוד שלא נראה כמותו במשך עשרות שנים. מנגד, יש כאן הזדמנות נדירה למשק הישראלי לנצל את המשבר לצמיחה, ולהגיח ממנו חזק יותר ממצבו כיום".

מומחים מרחבי העולם צופים כי המיתון בארצות הברית, שעורר את המשבר הכלכלי העולמי, ישפיע ישירות על יציבות המשק ביתר המדינות, ובהן גם על כלכלת ישראל. לצד המשבר, שהתפתח כתוצאה מליקויים בשוק המשכנתאות האמריקאי וגלש לשווקים הפיננסיים, נרשמו בחודשים האחרונים עלייה חדה במחירי הסחורות, במקביל לירידה משמעותית בשער הדולר. תהליכים אלו, בצירוף פגמים נוספים בכלכלה האמריקאית, הובילו להיווצרות תגובת שרשרת, שמשפיעה כיום על מערכת הביטחון בשלושה מעגלים עיקריים: בראש ובראשונה יצרו ניצני המשבר את הפער הניכר בתקציב הביטחון,  שמבטא את ההפרש בין הסכום שתוכנן להקצות לתחום לבין ההוצאות הביטחוניות הנדרשות בפועל. הסיבות העיקריות לכך הן התייקרות הנפט (שיצרה פער בשווי של בין 200 ל-250 מיליון שקל), המרת הסיוע האמריקאי מדולרים לשקלים (שיצרה פער של כ-600 מיליון שקל בעקבות ירידת שער הדולר), והתייקרות מחירי הסחורות ומוצרי המזון (פער הנאמד בכ-800 מיליון שקל). לדברי היועכ"ל, פערים אלו מתמתנים כעת לאור הירידה במחירי הסחורות והתחזקות הדולר.

"אנו נפגעים באופן ישיר מגורמים אלה ואין פה הרבה מקום למשחקים", הבהיר תא"ל פרוזנפר. "מערכת הביטחון היא חלק בלתי נפרד מהמשק הישראלי - היא רוכשת סחורות בחו"ל ומקבלת מימון ממדינות זרות, ולכן כל מה שקורה בעולם משפיע בסופו של דבר גם על תקציב הביטחון".

מעגל ההשפעה השני טומן בחובו את השלכות המשבר על תהליכי הרכש של המערכת הביטחונית. אם, למשל, טרם המשבר גופים פיננסיים רבים היו מוכנים לסייע ליזמים הפרטיים שישתתפו בהקמת עיר הבה"דים בנגב -המהווה השקעה בעלת סיכון נמוך - החשש כיום הוא שחלקם יסרבו להעמיד לרשות הקבלנים את האשראי הדרוש להם. גם עלייה אפשרית בשער הריבית, שתפגע ברווחיהם של היזמים, מעוררת דאגה במערכת הביטחון.

"כשמתכננים פרויקט בסדר גודל כזה לא ניתן להתעלם מהשיקול הזה", הבהיר היועכ"ל. "נצטרך לבדוק כיצד נושאים אלה משפיעים עלינו, לקחת בחשבון את כל מה שקורה ולבחור את העיתוי המתאים למימוש היוזמה".

המעגל השלישי, שמצביע על השלכות עקיפות יותר, קשור להיערכות המדינה לתוצאות המשבר, העשויות גם הן להשפיע על תקציבי משרדי הממשלה, בהם משרד הביטחון, ועל שוק העבודה האזרחי.

העיקר החיסכון

במהלך השנה הבאה עתידה מערכת הביטחון לצמצם את צריכת האנרגיה שלה בעשרה אחוזים - זאת, כחלק מההתייעלות בניצול תקציב הביטחון.

משמעות המהלך הנה הגדלת מספר האימונים המבוצעים באמצעות סימולטורים, הרחבת השימוש בגז כחלופה לדלק, החלפת מזגני החלון במכשירים חסכוניים יותר וביטול חלק מתחנות הדלק הצבאיות. במקביל, יהודק הפיקוח על המשרתים בצה"ל ועל עובדי משרד הביטחון בתחום החשמל, לדוגמה באמצעות התקנת מונים בכלל היחידות והעלאת נושא בזבוז החשמל למודעות.
בנוסף, עתידה להתרחב גם ההסברה בתחום צריכת האנרגיה, לאחר שקמפיין בנושא צמצום הנסיעות בכלי רכב פרטיים החל לתת אותותיו בחודשים האחרונים. "עצם העלאת המודעות לתחום יוצר שינויים חיוביים בהתנהלות המשרתים", ציין תא"ל פרוזנפר.
בתוך כך, בימים אלו מתקיימת במשרד הביטחון עבודת מטה משותפת עם משרד האוצר, שנועדה להגן על מערכת הביטחון מפני התנודות במשק הכלכלה העולמי. התוכנית החדשה, שנמצאת כעת בתהליכי גיבוש, תאפשר למנוע פערים בתקציב הביטחון בעקבות התייקרות הנפט, עליית מחירי הסחורות וחומרי הגלם, ועלייה או ירידה בשערי המטבע.

ביטחון מייצב

"בתקופה של משברים כלכליים דווקא התעשייה הביטחונית היא גורם המסייע לייצוב הכלכלה", הדגיש היועכ"ל. "גמישות הביקוש למוצרי ביטחון מושפעת פחות ממה שקורה בכלכלה ויותר ממה שקורה בנושאים ביטחוניים בעולם. לכך יש להוסיף את ההתקשרויות הרב-שנתיות המאפשרות ייצור מערכות איכותיות בעלויות זולות יחסית, תוך אפשרות לייצוא ביטחוני רחב היקף. לכן, הפעילות של מערכת הביטחון והתעשיות הביטחוניות היא סוג של אמצעי לייצוב כלכלי לכל הזעזועים והמשברים שעוברים על המשק", הסביר תא"ל פרוזנפר.

לדבריו, גם תוכנית העברת מחנות צה"ל לנגב מהווה השקעה שתחזק את הכלכלה הישראלית. "מדובר במשימה לאומית המקפלת בתוכה השקעה בפריפריה ובפיתוח התשתיות", הסביר היועכ"ל. "אמנם המשק נתון כעת בסכנת הידרדרות למיתון ולגידול באבטלה, אולם אם נצליח לספק מקומות עבודה חדשים למובטלים, ובמקביל לקדם ייצור של תשתיות לאומיות ומעבר של מחנות צה"ל לנגב, נוכל לשפר את הכלכלה ואת איכות החיים באזורי הפריפריה.

"המשק הישראלי נמצא בסך הכל במצב טוב מאוד", הבהיר תא"ל פרוזנפר. "בחמש השנים האחרונות שיעור הצמיחה של המשק הישראלי היה גדול יותר משל כל המדינות המפותחות, והגירעון היה נמוך מברובן. חלק גדול מהמשבר הנוכחי נובע מהגירעון העצום בתקציב האמריקאי ובמאזן התשלומים שלהם. אצלנו, הגירעון בשנה שעברה היה אפס ויש לנו עודף בחשבון השוטף. אין ספק שהמשבר עלול לפגוע במשק, אבל יש כאן גם הזדמנות מצוינת להגיע ליעדים כלכליים חדשים, אם נדע לנצל את המצב הנוכחי כמו שצריך", הוסיף.

תקציב בסימן שאלה

במקביל להתמודדות עם התמורות הכלכליות, שוקדים במערכת הביטחון על גיבוש התקציב לשנת 2009. לדברי היועכ"ל, גם בשנה הבאה לא צפוי תקציב הביטחון לגדול באופן משמעותי, בניגוד למתווה הרב-שנתי שגיבשה ועדת ברודט, לאחר בחינה מעמיקה של התקציב.

בשנת 2007 אישרה הממשלה את המלצות הוועדה, שהורתה להגדיל את תקציב הביטחון, ולאחר מכן לפעול לייעול ניצולו ולצמצומו ההדרגתי. עם זאת, השנה הוחלט לא לאשר תוספת של 1.3 מיליארד שקל לתקציב הביטחון, ולדחות את יישום המסקנות. "ההחלטה נתקבלה מתוך מחשבה כי מדובר במהלך חד-פעמי, אבל לצערי גם ב-2009 אנחנו לא עומדים במתווה ברודט", ציין היועכ"ל. "קיים עדיין חוסר ודאות לגבי תקציב הביטחון לשנה הבאה, ובשבועות הקרובים נצטרך לבחון את השינויים הצפויים כדי לקבוע כיצד ישפיעו על התוכנית הרב-שנתית.

"אנחנו עושים כל מאמץ כדי שבשנת 2009 יתאפשר המשך יישום תר"ש 'תפן' כפי שאושר על-ידי הקבינט", הבטיח היועכ"ל. "הנחת העבודה שלנו היא שמיישמים את התר"ש כמו שהוא, אבל אני לא יכול לומר האם היא תתממש בפועל. בכל מקרה, אנחנו לא נמצאים כעת במצב בו כל שינוי עשוי להוות פגיעה משמעותית בפעילות המערכת הביטחונית", הדגיש. "אמנם לא ניתן להבטיח כי כל מה שתוכנן בתר"ש 'תפן' אכן יצא אל הפועל, אולם אני מקווה שלא נגיע למצב בו יבוצע קיצוץ שיפגע באופן ניכר במערכת הביטחון".