איור: אופיר שרר

סרטונים ביוטיוב, התארגנויות וירטואליות, מחבלים מתאבדים באתר "Second Life" - פעילי הטרור רק הולכים ומעמיקים את השימוש באינטרנט # הרשת מאפשרת להם לגייס פעילים וכסף, ובעתיד הלא רחוק - גם לשתק מדינות שלמות באמצעות הפלת מערכת המחשבים # לכבוד יום האינטרנט הלאומי, מומחים מסבירים כיצד הפך גם המחשב האישי לכלי נשק, ואיך, בסופו של דבר, מהפעילות הווירטואלית הענפה הזו - יוצאים פיגועים ממשיים לחלוטין

כשהיא עוטה חגורת נפץ ואוחזת בשני אקדחים נכנסת איה אעביה לחדר הגדול. על גבי המסך הקטן קשה להבין כמה זמן נותר על שעון הפצצה המתקתקת, עד לרגע הפיצוץ. אעביה ממשיכה לעבור בין החנויות שבקניון המדומה ונכנסת למסעדה קטנה בצד הדרך. אף אחת מהדמויות האחרות לא מבחינה בסכנה המתקרבת. לבסוף, היא בוחרת את אולם הריקודים כיעדה הסופי, ונעמדת במרכז הרחבה. שני צפצופים קצרים מתריעים כי תם זמנם של הנוכחים המבלים בדיסקוטק. בועה לבנה ענקית מתפשטת סביב. אין דם, אין זעקות אימה, וגם קול פיצוץ לא נשמע - אם מספיקים לכבות את הרמקול בזמן.
אעביה היא רק ביטוי אחד לפעילות טרור שהגיעה גם לאזרחים וירטואליים, חפים מפשע, באתר "Second Life", בו מנהלים גולשים מכל העולם חיים דמיוניים ברשת. בעבור אותן דמויות מפוקסלות - היה זה סוף שבוע סוער במיוחד. לפיגוע הטרור שביצעה אעביה באותו אולם ריקודים התווסף גם מסוק שהתרסק לתוך בניין משרדים גדול, פצצה שהשמידה לחלוטין את מגדל רשת איי-בי-סי, וקבוצת חמושים שטבחה בלקוחות של חנות בגדים אלמונית.
ביחס ישר להתפתחות האינטרנט ושירותיו בשנים האחרונות, מתעצמת גם מידת השימוש של ארגוני הטרור מסביב לעולם באופציות שהוא מציע להם. הרשת מאפשרת לפעילים להרחיב את גבולות המאבק ולהפוך אותו ממקומי לגלובלי. נגישות המידע שמציע האינטרנט מאפשרת גיוס פעילים וגם לא מעט כסף, יצירת שלוחות לארגוני הטרור בארצות מעבר לים ופגיעה באתרים ובתשתיות של מדינת ישראל.
"במהלך מלחמת לבנון השנייה חיזבאללה הרבה להשתמש בכלי הזה, בעיקר לצורך מניפולציות", מסבירה יעל שחר, מנהלת פרויקט מאגרי מידע העוסק בטרור וטכנולוגיה, במכון לטרור במרכז הבין-תחומי הרצליה. "מדינת ישראל לא הייתה מוכנה לזה. נלחמנו באופן שונה לגמרי מהאופן בו חיזבאללה נלחם, ובמלחמה הזו - הוא ניצח. נכון ל-2006 הם ניצלו את האינטרנט טוב יותר מאיתנו. האם היום אנחנו מוכנים יותר? אני לא בטוחה כלל".

מחנה אימונים וירטואלי
גם במלחמה האחרונה עשה חמאס שימוש נרחב ברשת, ועם סיום "עופרת יצוקה", פצח בשלב נוסף: מלחמת תעמולה אינטרנטית שתדאג להשאיר את המבצע בחיים, ולשלוח מדי פעם תזכורות אודותיו דרך הדלת האחורית, גם אם תדעך ההמולה התקשורתית. סרטונים המציגים את פעילות צה"ל ברצועת עזה, בדגש על פגיעה בנשים ובילדים, מככבים באתר "יוטיוב" ודומיו ותמונות ההרס והחורבן שהשאירו הכלים הכבדים וחיל האוויר מופיעות כמעט בכל עמודי האתר של הארגון. בנוסף, העלה חמאס נאומים של בכיריו המלאים בהסברים מנומקים לטענה כי הוא למעשה המנצח הגדול במבצע. כך הפך האינטרנט לזירה העיקרית של הפוסט-מלחמה.
נדמה כי היה זה עניין של זמן בלבד עד שייתצב גם האינטרנט לשירותם של הטרוריסטים, שילמדו לנצל את ההזדמנויות שהוא מציע עד תום. במדינות ערב, אשר מתאפיינות בצנזורה נוקשה על כל מילה ובכלי התקשורת שבהם שולטים ביד רמה בכירי הממשל, הבמה היחידה הנותרת פרוצה היא הרשת. "האינטרנט הוא הכלי מספר אחת לתעמולה של ארגוני טרור", מסביר פרופ' יורם שוויצר, מומחה לטרור מאוניברסיטת תל-אביב. "לעולם הווירטואלי הם יכולים להעלות הכל. הם הופכים להיות מן חברת הפקה, ה'גולן-גלובוס' של עצמם. במידה מסוימת ארגוני הטרור הם כמו מדוזה, רק שבמקום להיות מורכבים מ-90% מים, הם מורכבים מ-90% תעמולה".
"כשאני שואל את עצמי איך משיגים הארגונים את מירב התמיכה", מוסיף אל"ם (מיל') פרופ' ראובן ארליך, ראש המכון לחקר הטרור במרכז למורשת המודיעין (המל"מ), "התשובה שלי היא בעיקר האינטרנט. הרבה ממלחמת התקשורת נעשית בדרך הזו, והיום הכל מתרחש שם: השכנוע, ההסברה ויותר מכך - גם מחנות האימונים והמסגדים. אין כמעט צורך במפגש בלתי אמצעי עד לשלב הסופי".
אותם מחנות אימונים שמציעה הרשת לפעיל הטרור הצעיר, מצמצמים את הצורך לחצות יבשות או אפילו לנהל קשר עם ארגון האב שמעבר לים. פעילות הטרור הופכת נגישה גם לאדם הבודד, שאינו משתייך לארגון גדול. "מחנות האימונים אונליין בעצם מיתנו את הצורך במומחים", מסביר סא"ל (מיל') אבירם הלוי, מנכ"ל חברת 'טרוג'נס' העוסקת באיסוף מידע מודיעיני מהרשת. "כל אחד יכול להיכנס לאינטרנט לקרוא את האנציקלופדיה של הטרור או לעיין בהוראות להכנת חומר נפץ. הוא לא צריך את המומחה שהיה מדריך אותו במחנה האימונים בלבנון, בסוריה או בעיראק".
גם כשעוד היה האינטרנט בחיתוליו השתמשו בו פעילי טרור להעברת מסרים דרך הדואר האלקטרוני וכך התחמקו מפיקוח הרשויות והיו חופשיים לתכנן פעולות כאוות נפשם. עם פריחתם של הפורומים והבלוגים, התחילו הטרוריסטים להרחיב את מעגל הפצת המסרים ולפתוח אותו בפני ציבור רחב יותר למטרות פשוטות: גיוס תמיכה, כוח אדם וכסף. "הנפח והכמות יוצרים איכות", מתאר הלוי. "כלומר - מתקיים אפקט של משפך: מתוך המוני התכנונים שבאים לידי ביטוי ברשת, אחד בוודאי יצא לפועל; מתוך הכמות הגדולה של המתנדבים - מישהו בוודאי יסכים ללכת עד הסוף; מתוך תרומות קטנות ייאסף הרבה כסף, וכך, בסופו של דבר, אל פתחו של המשפך הזה יגיעו הרבה פיגועים".


מרחק נגיעה
בקיץ האחרון נעצרו שלושה תושבי דרום הארץ בחשד לניהול קשר עם ארגוני טרור עולמיים ותכנון פיגועים במקומות מרכזיים בארץ. כל השלושה, אחד תושב תל-שבע ושני תושבי רהט, עברו משלב של הזדהות אידאולוגית למצב בו היו מוכנים לבצע פיגוע ממשי. הם העתיקו הוראות להכנת חומרי נפץ מהרשת, ואחד מהם אף הקים לעצמו חוליית טרור שעתידה הייתה לסייע לו ביום הפקודה. התהליך שעברו זהה לזה שפורסם בדו"ח של הסנאט האמריקאי, שראה אור באחרונה, ומציג מספר שלבים מרכזיים אותם עוברים הגולשים. הראשון הוא הכרה ראשונית של מטרות ארגון הטרור, לאחר מכן, שלב "אובדן הזהות", ולבסוף שלב הג'יהאדיזציה שבו משתכנע האדם לעשות מעשה.
"האינטרנט שינה את פני הטרור", טוען הלוי. "פעם, לא הייתה יכולת לייצר ולשמר קהילתיות. היום בחור צעיר שחי, נניח, באינדונזיה ולא יודע הרבה על העולם אבל יש לו בסיס אמונה מוסלמי מתון יחסית - יכול למצוא שותפים דרך הרשת. באמצעות השתתפות בפורום של ארגון טרור הוא מגלה שכמוהו גם באפגניסטן, בפארגווי ובמצרים, יש אנשים הדומים לו - שחושבים כמוהו, שראיית העולם שלהם קרובה. הבחור הצעיר הזה יאמר לעצמו: 'וואו, אני לא לבד', ויבין שהם יכולים לפעול יחד". "ברגע שאדם הוא נטע זר בסביבה", ממשיכה שחר, "הוא מנסה להתחבר לאנשים החדשים שסביבו. האינטרנט הופך הכל לקרוב, הקהילה נשמרת והוא בכלל לא צריך להתנתק מהשורשים. ברגע שהוא לא מחובר לסביבה שלו, הרבה יותר קל לו לתקוף אותה".
הרשת מאפשרת לארגוני הטרור לשלוח זרועות ארוכות של "ציידי כישרונות", אוספי תרומות ופזרני מידע לכל רחבי העולם. אפילו ארגון חמאס, הפועל בסביבה מסוימת ולמען מטרה ספציפית, מגיע עכשיו למוסלמים באירופה ובארה"ב, ועל פי דוח הסנאט אפילו זוכה ללא מעט אהדה. "ארגוני טרור מקבלים תהודה בין-לאומית", מסכים ד"ר ארליך. "היום, הם מסוגלים להעביר הוראות וידע טכני לכל העולם, וכבר אין צורך לכנס אנשים ולהסביר להם איך מכינים נשק. את זה עושים באמצעות האינטרנט ומגיעים גם לקהל גדול יותר".
"זה כמו ג'יי דייט", משווה שחר. "אני פגשתי שם את בעלי לפני שמונה שנים, וגם הפורומים האלה הם מין אתר הכרויות. ניתן להגיע כך לאנשים שאחרת, מי היה יודע שהם קיימים? חלק מהמתאבדים בעיראק הם דווקא אירופים, בעלי מראה אירופי, ולכן אף אחד לא חושד בהם, הם אפילו לא בראדר של כוחות הביטחון. בעזרת האינטרנט אפשר להגיע לאנשים מבפנים. אפשר ממש לסחוט אותם, לאיים על עובד בחברת החשמל, למשל, שאם הוא לא יאפשר להם גישה למחשבי החברה הם יפגעו במשפחתו".
אתרי הרשתות החברתיות הופכות את האיומים לקלים מתמיד. "הדרך לבצע את זה פשוטה מאוד", ממשיכה שחר. "באמצעות העמוד שלו בפייסבוק מוצאים את השם של אשתו ועוקבים אחריה לעבודה. בדרך, רואים באיזה בית-ספר היא מורידה את הילדים ושולחים לו תמונות שלהם בצירוף מכתב מאיים. האינטרנט פשוט פתח את העולם בפני המחבלים".

מלחמת הסרברים
בסוף חודש נובמבר האחרון התקיימה בטהרן תערוכה לתקשורת דיגיטלית בה לקח חלק, בין השאר, ארגון חמאס. מידע שפרסם המל"מ גילה שבין הביתנים הסתתר ארגון טרור חדש: "האינתיפאדה הדיגיטלית". בטקס ההשקה החגיגי, הזמינו פעילי הארגון הטרי את המבקרים בתערוכה להשתתף בתחרות חד פעמית ונושאת פרסים, במסגרתה יוענקו 2,000 דולר לכל מי שיצליח לפרוץ לאתר ציוני או לחבל בכזה. "המלחמה הדיגיטאלית היא המשך המלחמה הקונבנציונאלית", אמר אחד ממקימי הארגון. "עד שלא יהיה ביטחון לילדי עזה, לא יהיה ביטחון לאף שרת ישראלי".
פגיעה באתרים זוטרים יחסית, כגון אתר הבית של ש"ס או של החברה להגנת הטבע, היא לא האיום האמיתי שעומד מאחורי מלחמת השרתים. בימי האינתיפאדה של שנת 2002 למשל, מנע ארגון תהיל"ה (- תשתית הממשלה לעידן האינטרנט, ד"א) העוסק באבטחת מידע ממשלתי, כ-90 אלף התפרצויות של וירוסים ותוכנות פוגעניות במערכות בסיסיות בארץ, דוגמת הבנקים, חברת החשמל ומערכות תחבורה. גם היום, עוצרת תהיל"ה כ-100 התקפות על שרתי האינטרנט הלאומיים מדי יממה.
"האיום היום הוא רשתות ה'בוטנט'", מפרטת שחר. "איך יוצרים כזו? האקר פורץ לרשת מחשבים ביתית, מחבר אליה מחשבים נוספים על ידי פקודות מרחוק באופן כמעט רנדומלי, וכך הוא יכול, בהוראה אחת, לגרום לכולם להציף בכניסות אתר אינטרנט מסוים עד לקריסתו". אזרחים ברחבי העולם כבר חוו על בשרם את נזקי ה"בוטנט". כשהאסטונים העבירו בשנת 2007 את פסל החייל הסובייטי האלמוני ממקומו, מעשה שלא מצא חן בעיני הרוסים, הם זכו לנקמה טכנולוגית מיוחדת. "כל אתרי האינטרנט הממשלתיים הותקפו, והמדינה הושבתה לשלושה ימים", מספרת שחר. "כל מחשב יכול להפוך לחלק מ'בוטנט' אם הוא לא מספיק מוגן, וסביר שהוא אפילו לא ידע מזה. גם המחשב שלי יכול לתקוף את אתר רשות המסים, ולא יהיה לי מושג".
כרגע נדמה שהאויבים שלנו מעדיפים פיצוצים אמיתיים. לדבריה של שחר, השימוש במחשב האישי של כל אחד מאיתנו לצורכי טרור - היא רק שאלה של זמן וטכנולוגיה. "האיום הוא ממשי מאוד", מזהיר פרופסור שוויצר. "בעולם שבו הטכנולוגיה מתקדמת מהר כל כך, ועוד מעט אפשר יהיה להזיז לוויינים מהטלפון הנייד, יכול מאוד להיות שבעתיד תהיה יכולת לחדור דרך האינטרנט למתקנים חשאיים או תשתיות או לפתוח סכר בלחיצת כפתור".
"לא אחת אנחנו רואים התארגנויות להפלת אתרים משמעותיים", מוסיף הלוי. "היה ניסיון להפיל את אתר הוותיקן, או ההתקפה על אתר האינטרנט של בנק ישראל. בסופו של דבר אתר הוותיקן לא נפל, ואתר הבנק רק נתקע לכמה שעות, אבל אתה אף פעם לא יודע האם, מתי ואיך הם יצליחו לעקוף את ההגנות שלך. זה משחק של חתול ועכבר".
אנחנו בוודאי יכולים להיות בטוחים שהתשתיות והמתקנים החשאים מאובטחים.
"אני מאמינה שכן", אומרת שחר. "אבל החוליה הכי חלשה בביטחון הישראלי נמצאת למעשה בסקטור הפרטי. הרי כל המערך שלנו נתמך בזה. גם אם המחשבים בצבא מוגנים לחלוטין, הם תלויים בחברת החשמל. מערכת הטלפונים תלויה גם היא בחברה פרטית - שום דבר במערכת הביטחון לא מנותק לחלוטין".

חמאס ברודקאסט
אתרי אינטרנט רבים המשמשים את ארגוני הטרור מתנהלים על גבי שרתים של חברות מערביות. לא מעט ארגונים כאלו נמצאים, למשל, בעיראק ומקבלים שירות מחברות אמריקאיות. ברוב המקרים אין החברות יודעות מי משתמש בשירותיהן או לאיזה צורך. הן, מצדן, מתעסקות בפן הכלכלי ותו לא, וכל עוד זורם הכסף לחשבון הבנק - אפשר לפרסם באתר גם חומרים הפוגעים ישירות בארצן.
"חייבים להפעיל לחץ על החברות האלו על מנת לגרום להן להפסיק לתת שירותים", מוחה ארליך. "הטענה של העומדים בראש חברות אלו היא שהם מתעסקים עם מיליוני לקוחות ולכן אינם יכולים להטיל פיקוח. אבל ניסיון העבר מלמד אותנו שאם מפעילים לחץ גדול - יש היענות, וכך, למשל, ירד מהאוויר אתר 'חמאס אקצה טיוב' (אתר שיתופי של חמאס, בו הועלו צוואות של שאהידים - ד"א). הבעיה היא, שלא עבר זמן רב והוא כבר עבר לחברה רוסית. המאבק הזה הוא בלתי פוסק ובעיניי, לא פועלים מספיק. אני יודע שהיה שימוע בקונגרס האמריקאי בנושא והאמריקאים רואים בו 'חשיבות עליונה', אבל האם זה הניב מאבק בין-לאומי אפקטיבי? עד עכשיו התשובה שלילית".
אבל לא כולם מסכימים עם ארליך. אסכולה אחרת טוענת  שהמשחק של הארגונים במגרש הביתי של מדינות המערב - יכול להוביל דווקא להפלתם. אם ניתן להם לרבוץ בו, טוענים התומכים, נוכל לדעת מי עומד מאחוריהם. כוחות הביטחון האמריקאים בעיראק, למשל, עקבו אחרי אחד מבכירי אל-קאעידה שכותב בזמנו הפנוי בלוג ברשת. בעזרת שיתוף פעולה עם ספק השרת, הם הצליבו שעות העלאת טורים עם מקום כתיבתם והצליחו לבסוף לחסלו. "הרבה פעמים הטרוריסטים יותירו אחריהם עקבות לא מטושטשים", מסבירה שחר. העקבות האלו, לטענתה, בהחלט יכולים להוביל אליהם. "האינטרנט בהחלט יכול לשרת את ה'טובים'", מוסיף שוויצר. "כניסה לאתרים הנכונים יכולה לסייע לאתר יעדים להתקפות טרור, מגמות שונות בקרב הפעילים, תוכניות ובעיקר - מי עומד מאחוריהן. ומעבר לכלי מעקב, בעזרת תחכום, ניתן לנסות ולהטות את הדברים לצד שלך".
אתרים הנופלים בעזרת לחץ הגולשים מקשים על גופי הביטחון את עבודתם. אתר המקבל חסות מחברה בריטית, יאפשר למשטרת לונדון לעקוב אחריו. ברגע שיעלה במדינה נידחת יותר, תקטן היכולת לעשות בו שימוש מועיל. בחברת "טרוג'נס" עוקבים אחר האתרים הללו במטרה למצוא מידע מודיעיני על פי בקשותיהם של לקוחות בארץ ובחו"ל. למרבית העובדים בחברה יותר מאישיות פעילה אחת בארגון טרור זה או אחר, והם ההוכחה החיה ליתרון הישראלי במשחק הווירטואלי.
ובכל זאת, על אף הפעילות הזו, שחר סבורה שהדרך עוד ארוכה. שינוי בחשיבה הוא שדרוש בהתמודדות מול האיום שברשת.
"פשוט צריך לעשות שינוי בתפיסה שלנו", היא מסכמת. "ומהבחינה הזו לא נכון לקרוא למציאות הזו 'טרור באינטרנט'. מחבלים משתמשים גם במכוניות, ואנחנו לא קוראים לזה 'טרור במכוניות'. הרבה אנשים חושבים שהטכנולוגיה היא הבעיה, וזה לא מדויק. הטכנולוגיה היא גם, ובעיקר, הפתרון".