צילום: ענת ברקאי

בין הסיבות: מוכנות צוותי בריאות הנפש, שיעור הפצועים הנמוך ופעלתנות החיילים. נפגעי חרדה טופלו בסמוך לשטחי הלחימה במטרה להחזירם לכשירות במהרה

שיעור תגובות הדחק שנרשמו בקרב הלוחמים שהשתתפו ב"עופרת יצוקה" היה נמוך משמעותית משיעורן בכל המבצעים והמלחמות בתולדות צה"ל -כך עולה מסיכום הנתונים שנערך במפקדת קצין הרפואה הראשי (מקרפ"ר). מהממצאים עולה כי עשרות בודדות בלבד של חיילים אובחנו במהלך ימי המבצע כנפגעי הלם וחרדה, ורובם חזר תוך זמן קצר ללחימה בעומק הרצועה.

במחלקת בריאות הנפש במקרפ"ר הסבירו כי הנתון הוא תוצר ישיר של שיעור הפצועים והחללים הנמוך יחסית במבצע ושל הפעלתנות הרבה שהפגינו הלוחמים. קצין בריאות הנפש של אוגדת עזה, רס"ן אוהד ברקת, אף ציין כי מספר הנפגעים בנפש היה נמוך משמעותית משיעור הפצועים בגוף. "בשונה ממלחמת לבנון השנייה, אז היו תקופות ארוכות של שהיה במקום אחד", הסביר גורם בכיר במחלקת בריאות הנפש, "הניידות הגבוהה של הלוחמים במבצע הייתה גורם משמעותי לחיזוק חוסנם הנפשי".

לצד זאת, קציני בריאות הנפש של פיקוד הדרום ושל אוגדת עזה מייחסים את ההצלחה להכנה שעברו צוותי הרפואה הנפשית טרם המבצע ובהעברת התכנים למפקדים בשטח, שסיפקו מענה לכל חייל. "על המפקד מוטלת גם האחריות לנהל שיחות מוטיבציה עם פקודיו, שהן הדבר הראשון שיש לעשות כדי למנוע תגובות דחק", הדגישו במקרפ"ר.

במהלך המבצע טיפלו צוותי בריאות הנפש בחיילים שהוגדרו כהלומי קרב בקרבת שטח הלחימה, כחלק ממדיניות שיושמה לראשונה, במטרה להחזיר אותם במהירות לכשירות. כתוצאה, רק חייל אחד פונה על-ידי מד"א לקבלת טיפול בבית-החולים.
"הבאנו את הטיפול בנפגעי הנפש למקום הימצאותה של החטיבה", סיפר במהלך המבצע קצין הרפואה של הצנחנים, סרן ד"ר אמיר שלייפר. "החיילים מגיעים, מקבלים סיוע, אוכל, בגדים חמים ושיחה. לדוגמה, קיבלנו דיווח על חייל שהיה כשיר מבחינה פיזית אך התנהג מוזר, אז במקום להעביר אותו לבית-החולים, דיברנו איתו ועזרנו לו".

כחלק מלקחי מלחמת לבנון השנייה, תוגבר במבצע מערך בריאות הנפש בעזרת קב"נים במילואים וקב"נים מפיקודי הצפון והמרכז, וקציני בריאות הנפש התפרסו בבתי-החולים "סורוקה" ו"ברזילי" על מנת לנסות לאתר תסמיני חרדה אצל חיילים מאושפזים.