צילום: דובר צה"ל
|
מאת: יאיר נתיב
מוזר לכתוב כתבה על טירונות חודשיים לפני השחרור. במבט לאחור, כל העצבים והוויכוחים, כל השטויות – הכול נראה מיותר. אבל מאחר ואין מה לעשות, טירונות צריך לעשות, הנה כמה טיפים מעשיים לאיך לעבור אותה בשלום:
קח בקלות – זה שצועק עלייך בחור שגדול ממך כולה בשנה, ואחרי שאתה רגיל לתיכון שם אתה יכול לעשות כמעט הכול, זה לא אומר כלום. אם תבין מהר שזה רק חלק ממשחק ייחסכו ממך הרבה עצבים מיותרים.
תתכונן – אפשר להתמודד עם הכול, אבל הרבה יותר נח להתמודד עם שדאות ושבועות שטח עם משחה נגד שפשפות, דאודורנט וכו'.
תתכנן – למרות שלצבא בחלק גדול מהפעמים לא באמת אכפת מה אתה חושב, לא יזיק אם תתכנן להמשך (מ"כים, חובשים, קורס מדא"גים?) ותבהיר למי שצריך מה אתה רוצה.
דבר כשצריך, תשתוק כשצריך – לא צריך לענות על כל דבר. זה שאתה שותק לא פוגע בכבוד שלך.
תירגע – טירונות היא באמת רק משחק. בצבא האמיתי אין את כל המשחקים האלה. למעשה, אחרי סוף המסלול אתה עולה לוותיקה ושם המ"כ הוא כמעט כמוך, חבר. כמו שצריך.
חלמת על יחס"ר והגעת לגדוד? – לא נורא. גם בגדודים יש הרבה אנשים טובים. ואם מלכתחילה רצית יחס"ר כדי לתרום, בגדודים אתה תורם לא פחות (אם לא יותר).
תחשוב – על המטרה הגדולה. קצת קשה לחשוב על ציונות וחשיבות ההגנה על המדינה כשאתה אוכל חרא ומתוזז כל היום. ואולי יותר קל להגיד מליישם – תחשוב על המטרה החשובה שאליה אתה מגיע. להיות לוחם בצה"ל! נשמע הרבה יותר נוצץ לפני הגיוס מאשר לפני השחרור...
תבין – שהצבא הוא מערכת גדולה שלפעמים עושה טעויות. אפילו די הרבה כאלה. אם לא תתעצבן מכל טעות קטנה, כמוני, חייך יהיו קלים יותר. תנסה לחשוב בחשיבה של מפקד עם שיקולים רחבים יותר מהשיקולים האישיים שלך.
אל תתבייש – לבקש דברים. אם יש לך משהו שחשוב לך דבר עם המפקד. גם מפקד "צעיר"(תתגייס, תבין) ומלא דיסטנאס צריך להקשיב לך.
מצד שני – אל תציק בהרבה בקשות מיותרות. ככה יתייחסו אלייך פחות ברצינות.
בהצלחה!
שבוז ממליץ