דלקות בדרכי השתן הן הזיהום השני בשכיחותו. הן נפוצות יותר במבוגרים מאשר בילדים ובצעירים ויותר בנשים מאשר בגברים, עד כדי כך שכל אישה שנייה תסבול לפחות פעם אחת בחייה מדלקת בדרכי השתן. הצדק הפואטי הקטן הוא שאצל גברים לרוב המחלה קשה יותר.

דלקות בדרכי שתן, או דד"ש, נהוג לחלק לשני סוגים עיקריים: דלקות בדרכי השתן העליונות (כליות ושופכנים)– אלו הן מחלות מסובכות וקשות יותר ומצריכות טיפול מומחה ולרוב אשפוז בבית החולים למתן אנטיביוטיקה תוך ורידית. אלו, למרבה המזל, הסוג הנדיר בהרבה. הסוג השני, והנפוץ הרבה יותר, הוא דלקות של דרכי השתן התחתונות- שלפוחית השתן והצינור היוצא ממנה, השופכה. אלו מחלות קלות יותר, אינן מתפשטות בגוף לרוב וקלות הרבה יותר לטיפול.

שתן הוא למרבה ההפתעה חומר נקי מאד. בתוך הגוף השתן הוא סטרילי, כלומר נקי מחיידקים. עם זאת, השתן הוא מצע מצוין לגדילת חיידקים ואם זיהום חודר פנימה הוא עלול לעלות בקלות בצינורות המקובלים ולגרום לדלקת. החיידק האשם הוא ברוב המכריע של המקרים חיידק המגיע מהמעי ונמצא במספרים גדולים באזור פי הטבעת והמפשעה (E. Coli לבוגרי הביולוגיה שביניכם).

כיון שכך, גורמי סיכון להתפתחות דד"ש הן לדוגמא היגיינה ירודה, בעיות במבנה צינורות השתן או בתפקוד השלפוחית וכדומה. גורם סיכון נוסף הוא קיום יחסי מין, כיון שבדרך זו יכולים חיידקים רבים להגיע עמוק אל תוך הנרתיק ומשם בקלות רבה יותר לשופכה ולדרכי השתן. צינור השתן (השופכה) אצל הגברים הוא ארוך הרבה יותר מאשר אצל נשים ולכן להם סיכון נמוך הרבה יותר לחדירת זיהום. אגב, ברית מילה גם היא כנראה מפחיתה את שיעור דלקות דרכי השתן בגברים.

ריח רע במיוחד

סימני דד"ש תחתונה הם צריבה בזמן השתנה (מיד עם תחילת ההשתנה הכאב עז), תכיפות (השתנה בתכיפות גבוהה, הרגשה שכל הזמן צריך להשתין), דחיפות (חוסר יכולת להתאפק ובריחת שתן), קושי בתחילת ההשתנה, כאב בבטן תחתונה מרכזית, חום (לא מאד גבוה אלא חום קל) ולעיתים גם ריח רע במיוחד או עכירות של השתן. כאשר הזיהום עולה לכוון הכליות המצב מסתבך ואז ניתן בנוסף לראות חום גבוה מאד, צמרמורות, בחילות והקאות, כאב מותן או גב חזק וחולשה קשה. לרוב, כאמור, הדלקות מסתפקות בדרכי השתן התחתונות.

אם אתם חושבים שאתם סובלים מדד"ש, יש לפנות לרופא לבדיקה. הרופא יבדוק אתכם וירשום לכם בדיקות מעבדה מתאימות ובהן בדיקת שתן ותרבית שתן. בקשו מהרופא הסבר מדויק כיצד יש לתת את דגימת השתן– לדוגמא, נשים יתבקשו לנקות את פתח השופכה לפני מתן הדוגמא והעיקרון הוא לנסות ולדגום שתן מאמצע ההשתנה– לא הטיפות הראשונות ולא הסוף. בהמשך הרופא יחליט אם ישנו צורך בטיפול אנטיביוטי מיידי, שימשך בדרך כלל לחמישה ימים עד שבוע. לעיתים ניתן לטפל בדלקת במתן אנטיביוטיקה בכמות גדולה חד פעמית, הרופא יחליט וידריך אתכם.

כדי להקל על הסימפטומים של הדלקת ולמנוע חזרה של המחלה יש להקפיד על הוראות נטילת האנטיביוטיקה ולסיים את כל הכדורים למרות שהקלה עשויה לבוא כבר אחרי מספר שעות. יש לשתות הרבה מים, להימנע מקפה ומאלכוהול ולקחת אקמול או משכך כאבים אחר במקרה של כאבים חזקים יותר. פנו מיד לרופא אם מופיעים סימנים חדשים כגון דם בשתן, אם ישנם סימנים המצביעים על דלקת בדרכי השתן העליונות, אם אתם סובלים מבחילות קשות או מקיאים, אם המצב אינו משתנה לאחר יומיים של טיפול באנטיביוטיקה או אתם סובלים מתופעות לוואי של התרופה.

דלקות בדרכי השתן עשויות להיות מלווה של מחלות מין מסוימות. אם יש לכם הפרשה כלשהי מאיבר המין או לבן או בת זוגכם– יידעו את הרופא. ייתכן ומחלתכם אינה בדרכי השתן אלא מחלה מלווה למחלת מין מדבקת.

ישנן שיטות מספר למניעת דלקות דרכי שתן, בייחוד בקרב נשים הסובלות מדלקות חוזרות שכאלו:

- כדאי לנגב מלמעלה כלפי מטה ולא ההיפך בשירותים. כך יגיעו פחות חיידקים לאזור השופכה.

- יש להשתין בצורה סדירה ולמעט בהתאפקות. כדאי להשתין לאחר קיום יחסי מין.

- יש לשתות הרבה נוזלים ולהקפיד על שתן בהיר.

- הוכח במחקרים שמיץ חמוציות מסייע במניעת דלקות שתן חוזרות. יש לשתות ככוס ביום. מיץ זה מונע מהחיידקים מלהיצמד לדפנות דרכי השתן ולטפס מעלה.

- אם את סובלת מדלקות חוזרות אולי בן זוגך הוא האשם. שאלי אותו אם הוא סובל מגירוי באיבר המין והתייעצי עם הרופא בדבר האפשרות כי מדובר במחלת מין (כגון פטרייה או דלקת בנרתיק) ולא דלקת בדרכי השתן.

- ישנן תרופות מקובלות שניתנות במינון נמוך באופן קבוע או כמנות מיוחדות (לאחר יחסי מין לדוגמא) לנשים אשר סובלות מדלקות חוזרות בדרכי השתן.

ד"ר חגי שרון עובד כיום במחלקה לנוירולוגיה בבית החולים איכילוב בתל אביב.