צילום: שי סקיף

איך קשורים הזינוק בעלותה של חבית נפט והצלילה בשער הדולר למכלול דאגותיו של היועץ הכספי לרמטכ"ל? מדובר, מתברר, בזיקה ישירה לגמרי. "העלייה במחירי הדלק, שהיא בעיה עולמית שמתנהלת בשווקים רחוקים מאיתנו ולא קשורה אלינו, גרמה לנו נזק של 150 מיליון דולר", מגלה תא"ל מהרן פרוזנפר, יועכ"ל וראש אגף התקציבים במשרד הביטחון. "גם הירידה בשער הדולר מ-4.5 ל-3.2 שקלים, גורמת לנו נזק של כ-800 מיליון שקל בתקציב הביטחון. זו גם בעיה שקיימת בשוק העולמי, שהתעצמה במשק הישראלי בגלל כל מיני פרמטרים של הכלכלה המקומית. צה"ל הוא בכלל לא שחקן כאן, אבל שתי הדוגמאות האלה ממחישות כמה הכלכלה העולמית משפיעה עליו. אי-אפשר להגיד שאנחנו חיים בבועה".

ההשפעה יכולה להיות גם הפוכה? שלום עם סוריה, למשל, עשוי להקל על גיבוש התקציב?

"במידה שיום אחד יתתבר שהמזרח התיכון הפך לשוויץ, שלסוריה אין צבא, שמעיראק יש רק שקט, שהאיראנים מייצרים רק אנרגיה סולרית ושעם הפלסטינים בכלל יש לנו רק אהבה - אז כן, אפשר יהיה לקצץ את תקציב הביטחון, ואפילו בצורה משמעותית. אבל למען האמת, אני חושב שהיום הזה עדיין רחוק, לכן לא הייתי בונה על זה".

טענות רחוקות מהמציאות

תא"ל פרוזנפר (41) מכהן בתפקידו כמעט שנה, מאז החליף את היועכ"ל הקודם, תא"ל משה ליפל. קודם לכן שימש בוגר העתודה האקדמית כרל"ש הראשון של מפקד פיקוד העורף, כרל"ש מפקד המפח"ש וכראש מחלקת תקציבי יבשה באגף התקציבים במשרד הביטחון.

עת נכנס לתפקיד, צלל פרוזנפר היישר לגיבוש תקציב 2008, טרם שקע אבק התותחים של מלחמת לבנון השנייה, ובצלה של ועדת ברודט, שמינה ראש הממשלה לבדיקת התנהלותו הכלכלית של צה"ל לפני ובזמן המלחמה.

הוועדה חשפה ליקויים חמורים בניהול התקציבי של מערכת הביטחון, שתרמו, לדבריה, לכשלים שהתגלו במלחמה. המלצתה המרכזית הייתה לקבוע תקציב ביטחון רב-שנתי, שיגדל בעקביות מדי שנה. כמו כן, המליצה הוועדה על שורת צעדי חיסכון וייעול, לרבות קיצור של עד ארבעה חודשים בשירות החובה, העלאת גיל הפרישה של משרתי הקבע וצמצום דרסטי במספרם של עובדי צה"ל. הוועדה קבעה כי המלצותיה מהוות למעשה "תוכנית הבראה", שחייבת להיות מונהגת בידי ראש הממשלה במטרה לתת תוקף לאומי לשיקום הצבא עקב המשבר שבו הוא מצוי.

בימים אלו עמלים ביחידת היועכ"ל על תקציב הביטחון לשנת 2009, וספיחי המלחמה ההיא והוועדה שבעקבותיה, עדיין מצרים את צעדיו של פרוזנפר. חוסר ההסכמה בין משרד האוצר למשרד הביטחון על גובה התקציב, גורם לעיכוב שמקשה על לידתו החלקה של התקציב גם השנה.

"תקציב 2008 אושר בממשלה שבוע אחרי אישור דוח ברודט", מסביר פרוזנפר את שורשי המחלוקת. "בעקבות בקשה של האוצר, שטען שהוא לא יכול לעמוד במסגרות של כל תקציב המדינה בשנה הנוכחית, דחו 1.3 מיליארד שקלים שהיו אמורים להיכלל בתקציב לשנה הבאה, ואנחנו הסכמנו לאחר התנגדות. היה סיכום חתום בין המשרדים, ובהבטחת כל מי שמעורב בעניין, שיחזירו את הסכום הזה לתקציב שייסגר בקרוב. בסופו של דבר, תקציב הביטחון ל-2009 אמור להיות גבוה מזה של השנה בכארבעה מיליארד שקלים, מה שיוצר, לטענת האוצר, טייס אוטומטי גדול (מנגנון שמעדכן את התקציב של משרדי הממשלה בשל נסיבות שאינן תלויות, כגון גידול באוכלוסייה, שינוי במחירים וכדומה - ט"ז ויב"ץ). בכל אופן, התקציב צריך להיות מאושר עד סוף השנה. בסוף אוקטובר הממשלה חייבת להגיש את התקציב לכנסת. כדי להיות מסוגלת להגיש אותו, היא אמורה לסכם את הנושא חודש-חודשיים לפני. זה לא משאיר לממשלה הרבה זמן".

על אף שכיום הוא עומד בחזית המאבק ליישום מסקנות ברודט מטעמים מעשיים, מעולם לא היה פרוזנפר חסיד נלהב של הוועדה, שמתחה ביקורת חריפה, תוך שימוש במילים קשות, על התנהלותו הכלכלית של צה"ל. "הוועדה מצאה את צה"ל ואת מערכת הביטחון כולה במשבר תקציבי, ארגוני וניהולי", נכתב בדוח שהציגה, "הליקויים בניהול המשאבים הכספיים של המערכת פוגעים ביעילות ובאפקטיביות של המענה הביטחוני לאיומים על ישראל. מתחייב שינוי מערכתי בשיטות הניהול, שכן ללא טיפול שורש גם תוספת תקציבית לא תנוצל בדרך אפקטיבית אופטימלית. הדיאלוג בין מערכת הביטחון לממשלה איננו מבוסס על תהליך שלם של עבודת מטה, הכולל בחינת חלופות, מה שיוצר רק מראית עין של תהליך תקין ויעיל, בעוד המציאות היא הפוכה", סיכמו חבריה.

"אנחנו לא התלהבנו מההמלצות של ברודט", מודה היום היועכ"ל, "המספרים עליהם סיכמו בוועדה נמוכים באופן משמעותי מהצורך האמיתי שלנו, שדורש לשמור על היקף הסד"כ של צה"ל ועל היקף הפעילות כפי שהוא מנהל אותו לאורך שנים".

פרוזנפר מסתייג גם מהלשון העוקצנית שמופיעה בכמה מפרקי הדוח. "היו בברודט ניסוחים בעייתיים", הוא אומר, "ביקורת זה בסדר כל עוד היא עניינית, אבל ברגע שהיא הופכת למעין השמצה, זה קצת לא נעים. כשנשמעות אמירות רחוקות מהמציאות, זה מרגיז. אבל למרות כל מה שאמרתי על ברודט, אחרי שהממשלה אישרה את הדוח, לקחנו על עצמנו ליישם אותו באופן מלא. עם זאת, אחת הדאגות היותר קשות שלנו, זה ממצב שבו ייקחו את הדברים שכביכול משחקים לטובת האינטרס הביטחוני, יעקרו אותם והם ייעלמו ולא יקרו, ולעומת זאת את כל יתר הדברים שלא בהכרח מתיישבים עם האינטרס הביטחוני, ישאירו לנו".

לא הכל התייעלות

אם בקרב חברי וינוגרד המילה הנפוצה הייתה "דשדוש", הרי שמילת המפתח בדוח ברודט היא "התייעלות". בדוח הוועדה הכלכלית הואשם צה"ל בתחושת שאננות שפשתה בו, לפיה תמיד יימצא הכסף לצרכים הביטחוניים. תחושה זו, לטענת מחברי הדוח, הובילה לחוסר מוטיבציה להתייעלות. לא מפתיע, אם כך, שתא"ל פרוזנפר אימץ לחיקו את הלקסיקון הברודטי. "הוועדה קבעה שרצוי שנבצע התייעלות בהיקף של עשרה מיליארד שקלים בחומש הראשון", מסביר פרוזנפר, "זה נראה מספר דמיוני, אבל אני מאמין שאפשר להשיג את היעד הזה. קיצוץ בכוח אדם, מבחינתי, זאת לא התייעלות. התייעלות משמעותה לאפשר לבצע את אותן המשימות בפחות משאבים. זה נוגע לכל תחומי החיים שלנו".

גם כשזה נוגע למשאב האנושי, היועכ"ל מעדיף להסתכל על לובשי המדים דרך עין כלכלית. "חיילי החובה הם אוכלוסייה גדולה למדי, שגם עולה, מן הסתם, הרבה מאוד כסף. כחלק מההתייעלות אנחנו מתכננים, למשל, לבצע שינוי בטירונות בסמכות: במקום לעשות טירונות, אחריה לשלוח לחיל המקצועי ואחרי זה לעשות שיבוץ - אתה הופך את כל הסדר של התהליך ושולח את החיילים ישירות לחיל המקצועי. הרי יש דברים שנותנים גם בטירונות וגם בהכשרה המקצועית, ובנוסף נחסך פרק הזמן שבין מועד סיום הטירונות למועד פתיחת הקורס המקצועי".

אולי הפתרון התקציבי לעודף חיילי החובה טמון ברעיון הלא חדש של צבא מקצועי?

"נכון שבסוף אנחנו מדברים על כסף, כסף, כסף, וזה ללא ספק חשוב, אבל צה"ל לא מנותק מההקשר החברתי. יש ערכים שקבעה המדינה, ואי-אפשר להגיד מנקודת מבט של התייעלות - בואו נבטל את המודל של צבא העם ונלך למודל צבא מקצועי".

אלא שהגורם הכלכלי הבכיר בצה"ל מתנגד לזניחתו של רעיון צבא העם לא רק כלובש מדים, אלא גם ככלכלן, ומבקש להפריך את התפיסה הרווחת לפיה צבא מקצועי הוא בהכרח צבא רווחי יותר. "אני טוען שצבא העם הוא המודל הכי כלכלי", הוא מגלה, "בכלכלה זה נקרא 'מס גולגולת' - מס אחיד על כולם, ובדרך כלל המודלים מראים שזה גם הדבר הכי יעיל בניסוי. אז אני כופר בעובדה שצבא מקצועי הוא לכאורה צבא יותר יעיל ויותר זול.

"חלק גדול מהאנשים אומר לי 'אנחנו מסתובבים בעזריאלי ורואים עשרות חיילי חובה'", ממשיך פרוזנפר, "אבל צריך לזכור שזה בסיס גדול שמגיעים אליו הרבה אנשים, וגם אם תקצץ את מספר חיילי החובה ב-50 אחוזים, עדיין תראה חיילים בקניון. בהסתכלות שלי, חייל חובה הוא חליף-קבע. כלומר, כל תפקיד שחייל חובה עושה טוב, הוא יכול להחליף בו איש קבע. הפתרון זה לקחת את חיילי החובה, להכשיר אותם בצורה יותר יעילה, לתת להם תפקידים משמעותיים, ולבטל את האבטלה המבנית שקיימת. הקריה, מטבע הדברים, היא בסוף שרשרת המזון".

מה בדבר קיצור שירות החובה, ששב ועלה גם בהמלצות ברודט?

"קיצור שירות החובה לא יתרחש בזמן הקרוב, משום שיש לנו כל-כך הרבה משימות והרבה מאוד אתגרים שאנחנו עומדים בפניהם, שכוח האדם הקיים לא נותן להם מענה מספק. צריך לזכור שבעולם הזה יש גם קבע, ע"צים ומילואים. במשך השנים יש ירידה משמעותית במספר הע"צים וכן באנשי הקבע המובהק, הוותיקים יותר. זו מגמה שאני מעריך שתימשך גם בעתיד. מנגד, יש עלייה בקבע הראשוני".

איך משאירים בצה"ל את חיילי הקבע הצעירים שהשפע האזרחי קורץ להם?

"בזמן האחרון עשינו הרבה מאוד מהלכים בעולם הזה של השכר, כדי לאפשר הישארות של אנשים טובים במערכת. חתמנו על הסכם שכר עם האוצר, שנקרא 'תוספת עקביות', שייחודית רק לאנשי קבע".

כדי להניא את אנשי הצבא מפיתויי האזרחות, קירבו אנשי היועכ"ל את האזרחות לצבא. "בקרב הסרנים ביצענו מהלך שנקרא 'מענק התמדה'", מסביר פרוזנפר, "זה די דומה למה שקורה בסקטור הפרטי בעולם העסקים, שם מעניקים מה שנקרא 'משכורת 13' ו'משכורת 14'. בנוסף, חתמנו על הסכם שכר בעולם הנגדים, שמנתק את שכרם מתהליכי האקדמיזציה שמתקיימים במגזר הציבורי. זה אומר שאם יש נגד, למשל, שעשה תואר במקצוע שאינו נדרש לצבא, אז הוא לא מקבל תוספת במשכורת".

כשסוכם על מעבר אנשי הקבע לפנסיה צוברת, עוררה השיטה החדשה הרבה חששות, הן בקרב גורמי המשא"ן הצה"ליים והן בקרב משרתי הקבע עצמם. "זו בעיה מבחינת הצבא", מודה תא"ל פרוזנפר, "כי בעולם של פנסיה צוברת, כל משרת קבע בכל נקודת זמן, יכול לקחת איתו את הכסף שהוא צבר בקופה ולעבור למקום אחר. בנוסף, זה איום על משרתי הקבע בדרגות הביניים סרן ורס"ן, כי אם הפרט צבר בקרן שלו כסף שמספיק לו רק ל-15 שנות פנסיה, והוא פורש בגיל 45, זה אומר שהוא נשאר בלי גמלה".

אלא שגם כאן מבקש היועכ"ל להסביר כי האיום הפך להזדמנות. "ההסכם הזה הוא סוג של מהפכה, כי הוא אומר שתנאי הפנסיה הצוברת יהיו דומים לתנאי הפנסיה התקציבית למשרתי הקבע. כל עוד לא היה מודל צובר, משרתי הקבע לא ידעו מה הם מקבלים, מה קורה איתם, איזה מודל פנסיה יש להם - אז היה לנו סוג של אי-ודאות. היום אנחנו יודעים שכדאי לסרן שנמצא בפנסיה צוברת להמשיך לשירות ארוך, כי אם הוא יגיע לגיל הפרישה, הוא יקבל פנסיה משמעותית ומכובדת".

על חשבון הקבלן

כדי להוציא את הכלכלה מתחומי בניין משרד הביטחון אל השטח, הוחלט בחודשים האחרונים כי היועכ"ל יהפוך לקצין חיל ראשי, שירכז בחיקו את כל הסמכויות בנושאי ההכשרה התקציבית, ויהפוך לאחראי על כל קציני התקציבים בצה"ל. תפקיד זה מתווסף לשלל התפקידים האחרים של היועכ"ל. בין השאר, אחראי פרוזנפר על מציאת מקורות מימון לצורכי צה"ל. אחד התחומים המניבים ביותר, הוא שיווק בסיסי צה"ל במרכז הארץ והמעבר של יחידות הצבא דרומה. 

"עד היום קיבלנו בכל פעם את עלות ההגירה של המחנה, והיום אנחנו רוצים ללכת למודל אחר", מסביר פרוזנפר. "במודל החדש אנחנו מצליחים לשווק את הקרקע ולקבל את הכסף של שיווקה לתקציב הביטחון".

כדי לחסוך בעלויות בבניית פרוייקט עיר הבה"דים בנגב, מרחיב צה"ל את שיתוף הפעולה הכלכלי שלו עם גורמים אזרחיים. "אנחנו משתמשים בשיטות רכש מתקדמות: את עיר הבה"דים אנחנו בונים בשיטת ה-BOT - אנחנו לוקחים זכיין אזרחי, נותנים לו להקים את המתחם, ואנחנו נשלם לו תמורת הבסיס מעין דמי שכירות במשך 20-30 שנה קדימה".

משמעות המהלך הזה היא, למעשה, מתן דריסת רגל בצה"ל לגורמים זרים.

"לא, כי בתום תקופת הזיכיון, המחנה שהוא הקים עובר לבעלותנו בחזרה. מלבד זאת, במסגרת תקופת הזיכיון יש מודל של קנסות, במידה שהיצרן לא עומד בסטנדרטים ובדרישות של צה"ל. ואם הוא לא עמד גם בתשלום הקנסות, אז אפשר יהיה להזיזו ולתת את הפרויקט למישהו אחר. אבל אנחנו לא שילמנו על המבנה, כי הקבלן בנה את המבנה על חשבונו".

מניעים את הכלכלה

לא מכבר פורסם כי נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, נתן את הבטחתו למזכירת המדינה האמריקאית, קונדוליסה רייס, לפיה נתח הסיוע האמריקאי מסך תקציב הביטחון יקטן בשנים הקרובות. תא"ל פרוזנפר לא ממהר להסכים עם הדברים שיוחסו לנגיד.

"הסיוע האמריקאי הוא לא נטל על מדינת ישראל, הוא מתנה", הוא מדגיש, "לכן כשמסתכלים על 'נטל הביטחון', הוא הרבה יותר נמוך ממה שמופיע בסטטיסטיקה. חשוב מאוד לציין שהסיוע הזה הוא מתנה שאנחנו מקבלים, ואין שום סיבה שהוא יפחת. אנחנו גם מתבססים הרבה מאוד על הסיוע הזה לטובת ההתעצמות של צה"ל".

עם זאת, לדברי פרוזנפר, צה"ל אינו משליך את יהבו על זרים, אלא מעורב רבות במחקר ופיתוח ביטחוני. "אנחנו משקיעים כמיליארד שקלים במו"פ בסיסי, כזה שאף חברה אזרחית לא תעשה, כי הוא לא יתרום לה מבחינת הייצוא", מסביר היועכ"ל, "אנחנו מפתחים מערכות נשק מהייחודיות ומהחדשות בעולם, והתעשיות הישראליות מצליחות למכור את התוצרים האלה לחו"ל. מדינת ישראל, בעניין המו"פ הביטחוני, היא פלא עולמי. חברות התעשייה הביטחונית מוכרות רק רבע מהמוצרים שלהן למערכת הביטחון, ואת היתר הן מייצאות לחו"ל. בכל מקום בעולם זה הפוך. 15 אחוזים מהייצוא של מדינת ישראל, ללא יהלומים, זה ייצוא ביטחוני. רובו לא היה קורה לולא הסיוע והמעורבות של צה"ל ומשרד הביטחון".

תא"ל פרוזנפר מזכיר כי צה"ל משמש גם כבית-ספר מתקדם להכשרת אנשי היי-טק, שמניעים את גלגלי הכלכלה הישראלית. "כל מי שמתגייס לצה"ל מסיים את שירותו ויוצא עם איזשהו מטען", הוא אומר, "בחלק גדול מהמקרים הוא מביא את המטען הזה לשוק האזרחי, וממשיך להתפתח איתו ולפתח איתו את המדינה. באזרחות יש עשרות חברות שהוקמו לאחר שאת הרעיון או את הסיוע הם קיבלו מצה"ל. 'צ'ק פוינט' היא רק אחת מהן".